הון עשיר מסכת כלים פרק ל משנה ד
אמר ר' יוסי אשריך. מלכה העליונה הממונת על מסכת כלים, כמשאז"ל (שהש"ר פ"ו ב) ששים המה מלכות אלו ששים מסכתות, כי באמת על כל אחת ואחת ממונה מלאך אחד, כמבואר בזהר ויקהל (דף רו ב) על ג"ן פרשיות.
הון עשיר מסכת כלים פרק ל משנה ד
אמר ר' יוסי אשריך. מלכה העליונה הממונת על מסכת כלים, כמשאז"ל (שהש"ר פ"ו ב) ששים המה מלכות אלו ששים מסכתות, כי באמת על כל אחת ואחת ממונה מלאך אחד, כמבואר בזהר ויקהל (דף רו ב) על ג"ן פרשיות.
ערוך לנר מסכת סוכה דף נו עמוד ב
ובזה יתבאר שמי שיושב בסוכה שסכך שלה גבוה מעשרים דומה למי שעושה מעשה המצות בלא יראת ד' או בלא מדת הבטחון או בלא ענוה ונקרא צדיק שאינו גמור ואמרינן בברכות (דף ז') צדיק וטוב לו צדיק גמור צדיק ורע לו צדיק שאינו גמור ואמרינן בגמרא שכר מצות בהאי עלמא ליכא ומה שאוכל הצדיק בעה"ז הוא פרי המצות מאותן שנאמר עליהם שאדם אוכל פירותיהן בעה"ז והקרן קיימת לעה"ב ובזה יפורש הפסוק אמרו צדיק כי טוב כי פרי מעלליהם יאכלו יאמר אם ראיתם צדיק כי טוב לו אל תחשבו כי ישתלם לו שכרו בעה"ז אבל תאמרו כי רק פרי מעלליהם יאכלו ומלשון יאכלו דרש שגם אחרים יאכלו בזכותם עמהם אמנם זה דוקא בצדיק גמור שטוב לו. ולכן נסיים אשריך מסכת סוכה שנכנסת בסוכה שגבוה למעלה מעשרים אמה שמרמז על מעשה הצדיק שאינו גמור שנחסר ממנו יראה או בטחון או ענוה ויצאת באמרו צדיק כי טוב שמדבר בצדיק גמור שטוב לו וטוב לשכנו בעה"ז והקרן קיימת לו לעולם הבא:
אולי זכתה לזה כדלהלן
תפארת ישראל - בועז מסכת מכות פרק ג אות ג
(ג) אמנם לפמ"ש תוס' [ב"ק דצ"ד ב] דהמשניות היו קודם רבי, רק רבי סדרן. וכן מוכח לע"ד במ"ק [די"א א] דקאמר כאן קודם גזירה וכו'. א"כ נשנת המשנה קודם יוחנן כוה"ג שגזר הגזירה, והוא עצמו הי' חי זמן רב קודם רבי. וכ"כ א"ר יוסי שחי זמן רב קודם רבי אשריך כלים שיצאת בטהרה, א"כ כל מסכת כלים כבר סדורה היתה בימיו. וכ"כ אמרי' [ע"ז די"ד ב'] גמירי דע"ז דאא"עה ת' פרקי הוה. אלמא שהמשניות כבר היו סדורות בלשונן, רק רבי סדרן בפרקים, ובסדורן זא"ז. ומ"כ דכל משנה שאין בה מחלוקת כך היתה מסורה בלשונה וכהווייתה ממשרע"ה. ומה"ט אמרי' פרק איזה מקומן בכל יום מדאיין שם שום חולק, כך נמסרה לנו בלשונה ממשע"ה מפי הגבורה, א"כ מה"ט נ"ל דשפיר נקט התם והכא קלעים, משום דבימי משרע"ה רק קלעים היו. כך נלפע"ד: