בלק האיך אקללם, הלא הם לובשים בגדי שבת ויו"ט (1 צופה)

[געגועים]

אֶפֶס קָצֵהוּ תִרְאֶה וְכֻלּוֹ לֹא תִרְאֶה וְקָבְנוֹ לִי מִשָּׁם

אפשר הביאור עפימ"ש במדרש פליאה: מָה אֶקֹּב לֹא קַבֹּה אֵל וּמָה אֶזְעֹם לֹא זָעַם ה', אמר בלעם לבלק האיך אקללם, הלא הם לובשים בגדי שבת ויו"ט, והם יושבים בשעה שהחכם דורש.

והביאור הוא, דהיה קשה למדרש הכפילות "מָה אֶקֹּב וּמָה אֶזְעֹם", וגם שבתחילה אמר קַבֹּה לשון נוכח ואח"כ אמר זָעַם שלא בלשון נוכח, ומתרץ שכך אמר בלעם לבלק מה אקב, האיך אקללם, הלא הם לובשים בגדי שבת ויו"ט, ובכך משתנה כל מהותם, וכמ"ש החידושי הרי"ם בפסוק וישמע הכנעני, ופירש"י: זה עמלק, ושינה את לשונו לדבר בלשון כנען, כדי שיהיו ישראל מתפללים להקב"ה לתת כנענים בידם והם אינם כנענים, ראו ישראל לבושיהם כלבושי עמלקים ולשונם לשון כנען, אמרו נתפלל סתם, שנאמר אם נתן תתן את העם הזה בידי, ומקשה החידושי הרי"ם מדוע לא שינו גם את לבושיהם שלא יכירו אותם כלל, ומתרץ כי אילו היו משנים את לבושיהם, ובנ"י היו מבקשים מהשי"ת למסור את הכנענים לידם, היו נמסרים באמת, אף שהיו עמלקים, כיון שהיו משנים לשונם וגם לבושם הוי להו דין ככנענים ממש, אף שבתולדה היו עמלקים.

הרי לנו שהלבוש משנה את מהותו של האדם, וכל שכן לבוש של שבת ויו"ט, ולכן אמר בלעם האיך אקללם, הלא הם לובשים בגדי שבת ויו"ט, והם משתנים במהותם, וא"כ לֹא קַבֹּה אֵל לשון נוכח, לא יחול עליהם הקללה, כי לא אותם קיללתי, ואם תאמר תקלל סתם "את העם הזה", מכל מקום מה אזעם לא זעם ה', לפי שהם יושבים בשעה שהחכם דורש, וכל זמן שהם לומדים תורה אין לי שליטה עליהם, וכמו שמצינו אצל דוד המלך קם מלאך המות קמיה ולא יכיל ליה דלא הוה פסק פומיה מגירסא (שבת ל:), ולאחר ששמע בלק את טענת בלעם אמר לו אפס קצהו תראה וכלו לא תראה וקבנו לי משם, דהיינו שיהיו דורות שיהיו יהודים שלא יחליפו מלבושם בשבת ויו"ט ולא ישבו בשעה שהחכם דורש, ומשם יכול לחול עליהם חלילה הקללה, ועל זה ענה לו בלעם בהמשך לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל ה' אלקיו עמו.

וראה עוד כאן​