חידה פרשת שבוע האם במלאכים שייך כהונה ? (1 צופה)

[התורה]

ראיה מפורשת מפרשתינו.

 

[התורה]

צפנת פענח עה"פ כדברי הרב נדיב לב דלעיל.
(קרדיט: הרב גוגל שליט"א)

לחץ כדי לכווץ...

הוא כותב שאאע"ה היה כהן.

 

[האיש השרוי בשמחה]

מלבי"ם בראשית פרשת וירא פרק כב
ר"ל שהקרבת גוף הבהמה תחת גוף האדם יקריב הכהן על מזבח של מטה, אבל מי מקריב את הנשמה שהיא נקרבת ע"י המחשבה של מסירת נפש, ע"ז מזבח בנוי למעלה ומיכאל כהן שם ומקריב נשמותיהם על גבי המזבח. וזה היה ענין העקדה,

 

[התורה]

מלבי"ם בראשית פרשת וירא פרק כב
ר"ל שהקרבת גוף הבהמה תחת גוף האדם יקריב הכהן על מזבח של מטה, אבל מי מקריב את הנשמה שהיא נקרבת ע"י המחשבה של מסירת נפש, ע"ז מזבח בנוי למעלה ומיכאל כהן שם ומקריב נשמותיהם על גבי המזבח. וזה היה ענין העקדה,

לחץ כדי לכווץ...

"א"ר אלעזר ראו מזבח בנוי ומיכאל השר הגדול עומד ומקריב עליו". (זבחים ס"ב ע"א)
ויתכן שחד החידה מתכוון לדברי רש"י שאפרו של יצחק צבור על המזבח, דהי' מזבח של מעלה - למרות שלא הוקרב כאן בעוה"ז, ע"כ שהוקרב ע"י מיכאל למעלה.

לחץ כדי לכווץ...

אך אני מכוון לדבר המפורש בפרשתינו אם יש או אין כהונה במלאכים.
כמו כן הדברים אמורים לגאון @חד מבתראי שליט"א.

לחץ כדי לכווץ...

 

[האיש השרוי בשמחה]

@התורה
לא הבנתי ממר מה התשובה ?

 

[תענוג]

והוא עומד עליהם תחת העץ ויאכלו
בישועות יעקב סי' א סק"ז וזל"ל באמת יש בקרבן חטאת מה שקרב למזבח וגם חלק הכהנים כמו דקאמר הש"ס פסחים דף כ"ט ואכלו אותם אשר כופר בהם שהכהנים אוכלים ובעלים מתכפרין ומה שקרא הפרשה הוא עומד במקום הקרבה חלק השם אבל לא מה שהכהנים אוכלין ובאמת אמרו ע"ז שלחנו של אדם מכפר דהיינו חלק אכילת אדם עכל"ל

 

[התורה]

והוא עומד עליהם תחת העץ ויאכלו
בישועות יעקב סי' א סק"ז וזל"ל באמת יש בקרבן חטאת מה שקרב למזבח וגם חלק הכהנים כמו דקאמר הש"ס פסחים דף כ"ט ואכלו אותם אשר כופר בהם שהכהנים אוכלים ובעלים מתכפרין ומה שקרא הפרשה הוא עומד במקום הקרבה חלק השם אבל לא מה שהכהנים אוכלין ובאמת אמרו ע"ז שלחנו של אדם מכפר דהיינו חלק אכילת אדם עכל"ל

לחץ כדי לכווץ...

מחילה אין בזה פתרון.

 

[לב טוב]

מחילה, כוונתי לנאמר בחידה במדויק.

לחץ כדי לכווץ...

בחידה כתוב שייך כהונה
ולא כתוב לגבי מה

 

[התורה]

בחידה כתוב שייך כהונה
ולא כתוב לגבי מה

לחץ כדי לכווץ...

אמת.

 

[לב טוב]

ראיה מפורשת מפרשתינו.

לחץ כדי לכווץ...

והשענו
כי מלאכים לא יושבים
ואם נימא שכהן שלא יכול לשבת הוא בעל מום

 

[תענוג]

"א"ר אלעזר ראו מזבח בנוי ומיכאל השר הגדול עומד ומקריב עליו". (זבחים ס"ב ע"א)
ויתכן שחד החידה מתכוון לדברי רש"י שאפרו של יצחק צבור על המזבח, דהי' מזבח של מעלה - למרות שלא הוקרב כאן בעוה"ז, ע"כ שהוקרב ע"י מיכאל למעלה.

לחץ כדי לכווץ...

כבודו מצפה שכבר אגלה את הפתרון ?!
אוסיף רמז לכבודך...
אתה "הוצאת" את זה או א' המפרשים

לחץ כדי לכווץ...

אולי שהרב חד מבתראי השיב התשובה כנ"ל דנקרב על ידי מיכאל במזבח העליון והרב תורה רוצה שנבאר יותר שהדבר נרמז כמעט בפירוש בתיבת ולא חשכת את בנך 'ממני' היינו ממיכאל שמקריבו כמ"ש במ"א.
(והספורנו מפרש ממני באופן אחר (קצת דחוק) והרב נדיב לב פי' שהמלאך מדבר בעד ה').

 

[התורה]

והשענו
כי מלאכים לא יושבים
ואם נימא שכהן שלא יכול לשבת הוא בעל מום

לחץ כדי לכווץ...

כבודו זה לא מפורש...

 

[תענוג]

ויאמר אדוני אם נא מצאתי חן בעיניך במדרש רבה תני רבי חייא לגדול שבהם אמר זה מיכאל
וקדשתו כהן פותח תחילה קורא תחילה מברך תחילה ונוטל מנה יפה ראשון ובמו"ק דף כח כהן מיסב בראש ובירושלמי ברכות פ"ה שלשה המהלכים בדרך ממצע את הכהן.

 

[תענוג]

מספרים על תלמידו של החפץ חיים שבא לרבו והודיע לו שהוא מתכונן לנסוע לקבל ברכת אחד מצדיקי הדור בקש ממנו החפץ חיים שיבקש גם ברכה עבורו עבור החפץ חיים ואכן אותו תלמיד בקש מאותו צדיק שיברך את החפץ חיים ואז אמר לו הצדיק אני מברך אותו שילך יחף ויסחוב אבנים התלמיד נפגע וחשב בליבו שאם הצדיק אינו מעוניין לברך לפחות שלא יקלל וכמובן לא הבין מה כוונת הדברים כשחזר לעירו והחפץ חיים לחץ עליו שיאמר לו מה ברכו הצדיק אמר בדיוק את הברכה אמר לו החפץ חיים שאכן ללכת יחף אין לו בעיה רק לסחוב אבנים הוא החפץ חיים טוען שאינו ראוי התלמיד בקש הבהרות אמר לו החפץ חיים שהיה כהן בבית המקדש כל הכהנים הולכים יחפים שלא תהיה חציצה בין הבשר לקרקע ובתור כהן ברכני שיבנה המקדש ואלך יחף ולגבי האבנים התכוון הצדיק שהחפץ חיים ימונה לכהן גדול וישא את אבני החושן על ליבו ועל כך אמר לו איני ראוי.​

ורחצו רגליכם לפרש"י להעביר אבק רגליהם משמע שהלכו יחפים

בקיצור
א מתנות כהונה לשונות בחרדל
ב ממני מיכאל
ג והשענו חשש מום
ד כהנים אוכלים ובעלים מתכפרים
ה לגדול שבהם אמר מיכאל
ו הולכים יחף

 

[התורה]

"ויודעים היו המלאכים שהוציא תרומותיו ומעשרותיו. או להיות שעדיין לא היו כהנים בעולם נעשו הם כהנים"
אור החיים פרק י"ט פ"ג

לחץ כדי לכווץ...

אור החיים הקודש בפרשתינו כותב:
פירוש כי הוא עשה משתה לכבודם אבל הם לא אכלו אלא מהמצות, כי לוט לא קיים התורה כאברהם לזה לא רצו לאכול מזבחי משתהו כמו שאכלו מבן הבקר אשר עשה אברהם זולת מהמצות, ויודעים היו המלאכים שהוציא תרומותיו ומעשרותיו או להיות שעדיין לא היו כהנים בעולם נעשו הם כהנים ואכלו תרומה אבל לא טבל ולפי דברי רבותינו ז"ל (ב"ר נ יב) יום ט"ז בניסן היה והאכילם מצות, ולהיות שצריכין שמירה הוצרך לאפותם בידו לשומרם, והוא אומרו ומצות אפה.​

 

[לב טוב]

או להיות שעדיין לא היו כהנים בעולם נעשו הם כהנים ואכלו תרומה אבל לא טבל

לחץ כדי לכווץ...

מרן הגאון בעל חשוקי חמד שליט''א רצה גם להוכיח מדברי האור החיים הללו שמלאכים יכולים להיות בית דין ולעשות הפקר בית דין הפקר.

חשוקי חמד מסכת גיטין דף לו עמוד ב
הפקר ב"ד הפקר
בעל מפעל המאכיל פועלים טבל, האם יכולים בי"ד להפקיר פירותיו ולעשרם
שאלה. בעל מפעל גדול המאכיל את פועליו טבל, ומכשילם, כי חושבים שפירותיו מתוקנים, ודברו עמו פעמים רבות, והוא מסרב להפריש תרומות ומעשרות, האם רשאים בית דין כשידם תקיפה, להפקיר פירותיו ולשלוח למפעל שליח בית דין והוא יפריש תרומות ומעשרות, ויחלקם כדין תורה, כדי להציל את בעל המפעל מגזל, (כמבואר בתוס' בגיטין דף כה ע"ב ד"ה שני) ואת פועליו מאכילת טבל?
תשובה. כתב השו"ע חו"מ (סימן ב ס"א) כל בית דין, אפילו אינם סמוכים בא"י, אם רואים שהעם פרוצים בעבירות ושהוא צורך שעה, היו דנין בין מיתה בין ממון..., ויש להם כח להפקיר ממונו ולאבדו כפי מה שרואים לגדור פרצת הדור. וכתב הסמ"ע (סק"ג) ואפילו אין כל העם פרוצים אלא היחיד פרוץ יכולים לענוש אותו היחיד כפי ראות עיני הדיין.
והנה הפתחי תשובה (סק"א) הביא שהאורים פקפק על זה, דאם יחיד פרוץ מה צורך שעה יש ולמה נעשה לו שלא כתורה, וכתב דצ"ל דכוונת הסמ"ע דרואין אם יניחו להעובר ילמדו ממנו קלי הדעת, ויבאו להתפרץ, גם בתשובת שער אפרים (סימן עב) כתב דלא שייך מגדר מלתא אלא היכא דיש לחוש לקלקול רבים שהדור פרוץ, אכן בתשובת שבות יעקב (ח"א סימן קמה) כתב דבספרו משפטי יעקב העלה דהעיקר אף כשהיחיד רגיל בדבר עבירה, או שעשה עבירה בפרסום במידי דשכיח, גם כן מקרי מגדר מלתא, ורשות לבי"ד לקנסו. ואם כן בעניננו אולי יש רשות ביד בית דין להפקיר חלק ממונו כדי לקנסו ולאחר מכן יבא שליח בי"ד ויפריש על אותו חלק תרומות ומעשרות.
והנה אמרינן בגמרא ביבמות (דף פט ע"ב) שהמפריש מן הטמא על הטהור אף שמדאורייתא תרומתו תרומה, סבר רבי נתן ברבי אושעיא שאם הפרישו במזיד, אין תרומתו תרומה, ומקשינן וכי בי"ד מתנין לעקור דבר מן התורה, ומשני הפקר בי"ד הפקר, וכתבו התוס' (ד"ה שהפקר) אבל המפריש מן הטמא על הטהור ליכא למימר דאפקוה מרשותיה בשעת הפרשה, כיון דבתר הכא נמי שלו הוא ועליו לתקנו, כלומר דאין בי"ד מפקירין היכי שאח"כ בי"ד מחזירין המעות לרשותו. ובספר גט מקושר (דף קסו) כתב דהתוס' בגיטין חולקין על התוס' ביבמות, דכתבו התוס' בגיטין (דף מ ע"ב ד"ה וכתב) דהפקירו בי"ד התבואה של תינוק ונתנוה לאפוטרופוס שיוכל לתרום, הרי שבי"ד יכולים להפקיר אף שלאחר מכן יחזור ליתומים.
ואולי אפשר לתרץ שביבמות הפקירו בי"ד את התבואה, ואמרו שאינה מעושרת, וצריך לחזור ולתרום, וא"כ מחזירין לו התבואה ואומרים לו, לך תרום שוב, אבל בגיטין בי"ד מפקיעין חלק מהתבואה, ונותנין אותו לאפוטרופוס ואומרים לו תרום מאלו, על התבואה של היתומים, ואת התרומה תן לכהן, ואת המעשר ללוי, א"כ אין מחזירין אותו לאחר מכן ליתומים, ובזה מועיל הפקר בי"ד הפקר.
א"כ הכא נמי בעניננו שבעל הבית אינו רוצה לעשר פירותיו, ומאכיל טבל במזיד לפועליו, אולי בי"ד יפקירו ממנו חלק מהפירות, והשליח בי"ד יעשרו, ויחלקם למי שירצה.

ויש להביא לזה קצת סמך, שבי"ד רשאים להפקיר פירות כדי להפריש מהם תרומות ומעשרות, דכתוב בתורה, 'ויעש להם משתה, ומצות אפה ויאכלו', (בראשית יג ט)

וכתב האור החיים הק', אף שלוט עשה משתה לכבודם, בכל זאת המלאכים לא אכלו אלא מהמצות, כי לוט לא קיים התורה כאברהם לזה לא רצו לאכול מזבחי משתהו, כמו שאכלו מבן הבקר אשר עשה אברהם זולת מהמצות, להיות שעדיין לא היו כהנים בעולם נעשו הם כהנים ואכלו תרומה אבל לא טבל.

ולכאורה איך יכלו להפריש בלי הסכמתו? ואולי לכך היו יכולים להפריש, כיון שהם באו להשחית את העיר, קבלו דין 'בית דין', והפקירו פירותיו והפרישו, מהפירות תרומות ומעשרות ואכלו אותם כדין כהנים, אך יש לדחות שהרי אורחים מותרים להפריש תרומות ומעשרות, ממה שהביא להם בעל הבית לאכול, כמבואר ברמב"ם (פ"י מהלכות מעשר הי"א) והאורח אם רצו לתקן מתקנין.

והצעתי את השאלה לפני מו"ח מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א ולא קיבלם, כי אמר דמאחר ובחו"ל לא נהגו מצוות התלויות בארץ, ולכן זה שלא מעשר לא נחשב שפורץ פרצות בתורה, וגם כל ההלכה הזו שרשות ביד בי"ד להפקיר ממונו של זה לגדור פרצת הדור, הדברים אמורים רק בדברים חריגים, ולכן יש ללמד את הפועלים שכל אחד יפריש תרומות ומעשרות מחלקו, כמבואר ברמב"ם (הנ"ל).

 

[התורה]

וכתב האור החיים הק', אף שלוט עשה משתה לכבודם, בכל זאת המלאכים לא אכלו אלא מהמצות, כי לוט לא קיים התורה כאברהם לזה לא רצו לאכול מזבחי משתהו, כמו שאכלו מבן הבקר אשר עשה אברהם זולת מהמצות, להיות שעדיין לא היו כהנים בעולם נעשו הם כהנים ואכלו תרומה אבל לא טבל.

ולכאורה איך יכלו להפריש בלי הסכמתו? ואולי לכך היו יכולים להפריש, כיון שהם באו להשחית את העיר, קבלו דין 'בית דין', והפקירו פירותיו והפרישו, מהפירות תרומות ומעשרות ואכלו אותם כדין כהנים, אך יש לדחות שהרי אורחים מותרים להפריש תרומות ומעשרות, ממה שהביא להם בעל הבית לאכול, כמבואר ברמב"ם (פ"י מהלכות מעשר הי"א) והאורח אם רצו לתקן מתקנין.

לחץ כדי לכווץ...

הוא הביא להם לאכול, מזה הם הפרישו,
צ"ע דברי רבינו פוה"ד שליט"א.

 

[נהנה מקושיא טובה]

הוא הביא להם לאכול, מזה הם הפרישו,
צ"ע דברי רבינו פוה"ד שליט"א.

לחץ כדי לכווץ...

אולי זה תלוי בהנידון לגבי אורח בליל הסדר אי צריך לקנות המצה שיהא לכם....או שמה שמוטל לפניו הרי הוא שלו גם בלי קנין

 

[התורה]

אולי זה תלוי בהנידון לגבי אורח בליל הסדר אי צריך לקנות המצה שיהא לכם....או שמה שמוטל לפניו הרי הוא שלו גם בלי קנין

לחץ כדי לכווץ...

הדברים פשוטים כלישנא בתרא,

וודאי וודאי שהיתר אכילה סגי להא.