נהנה מקושיא טובה

משתמש ותיק
gemgemgemgem
הודעות
810
תודות
3,345
נקודות
196
ארדה נא ואראה הכצעקתה וכו' ובתרגום כתב וז''ל ואם תיבין לא אתפרע עכ''ל, מבואר שהיה מועיל בהם תשובה וצ''ב הלא בב''נ אינו מועיל תשובה
[וכידוע להקשות כן באנשי נינוה ואיני זוכר התירוץ שם ואם התירוץ מתרץ גם כאן]
 
אולי י''ל שהעונש בסדום אינו על ה'מעשה' לכפר עליו ושיחזור האדם למוטב כאצל יהודי
אלא שלמעשה בגלל חטאיהם העולם מקולקל וה' חפץ בעולם מתוקן ולכן גם בלי 'הלכות תשובה' אם יפסיקו ממעשיהם הרעים אין סיבה לעונש
מה שא''כ אצל יהודי שנתחדש ש'הוא' יכול לחזור בתשובה ו'עקירת הרצון' כו'
 
ומה עם ישמעאל שאמרו חז''ל שעשה תשובה
(וכמדומני ששמעתי פעם בשם הרב שהוציא לאור כמה מספרי המהר''י ענגיל שהוא ראה שכתוב במהר''י ענגיל שלא מועיל תשובה בבן נח והוא חיפש הרבה זמן מקור לזה ולא מצא והוא שאל לכמה ת''ח גדולים ולא ידעו ופעם אחת הוא היה בכותל המערבי וראה שם את הרב עובדיה זצוק''ל והלך לשאול אותו מה המקור לזה שאין תשובה בבן נח וישר ענה לו הרב עובדיה שהמקור זה במהר''י ענגיל בספרו....)
 
ומה עם ישמעאל שאמרו חז''ל שעשה תשובה
(וכמדומני ששמעתי פעם בשם הרב שהוציא לאור כמה מספרי המהר''י ענגיל שהוא ראה שכתוב במהר''י ענגיל שלא מועיל תשובה בבן נח והוא חיפש הרבה זמן מקור לזה ולא מצא והוא שאל לכמה ת''ח גדולים ולא ידעו ופעם אחת הוא היה בכותל המערבי וראה שם את הרב עובדיה זצוק''ל והלך לשאול אותו מה המקור לזה שאין תשובה בבן נח וישר ענה לו הרב עובדיה שהמקור זה במהר''י ענגיל בספרו....)
בספר יונה (ג, ה-י) "ויאמינו אנשי נינוה באלקים ויקראו צום וילבשו שקים מגדולם ועד קטנם… ויקראו אל אלקים בחזקה וישובו איש מדרכו הרעה ומן החמס אשר בכפיהם… וירא האלקים את מעשיהם כי שבו מדרכם הרעה וינחם האלקים על הרעה אשר דבר לעשות להם ולא עשה". ומבואר לכאורה שהתשובה מועילה גם לבני נח.

אמנם, בירושלמי (נזיר פרק ט הלכה א) שתשובת אומות העולם לא מועילה: "כתיב (במדבר ו, יא) וכפר עליו, את שיש לו כפרה, יצאו עכו"ם שאין להן כפרה".

עוד כתב בספר בני יששכר במאמרי חודש סיון (מאמר ב ימי הגבלה) וז"ל: "והנה אמרו רז"ל (תנחומא, האזינו פרשה ד) כתיב (במדבר ו, כו) ישא ה' פניו אליך, וכתיב (דברים י, יז) אשר לא ישא פנים. עשה תשובה, ישא ה' פניו. יכול לכל, תלמוד לומר אליך, אליך ולא לאומות העולם. הרי שהתשובה אינה מועלת רק לישראל ולא לאומות העולם, וכך פסק הרמ"ע מפאנו והמבי"ט בספר בית אלקים". וחזר הבני יששכר על דבריו במאמרי חודש תמוז אב (מאמר ה נחמה ד) "ויתפרש על פי מה שכתבתי כמה פעמים והוא מן תנחומא, ופסקוהו הגדולים הרמ"ע והמבי"ט, דהתשובה לא מהני רק לישראל ולא לגויים".

המנחת חינוך (מצוה שסד) כתב בנדון זה: "והנה מצות התשובה נוהגת בכל אישי ישראל חוץ מחרש שוטה וקטן ככל המצוות. ואם תשובה נוהגת בבני נח, ראיתי בספרי דרושים שהאריכו בזה, ויש שכתבו שאין מועילה תשובה, ועל תשובת נינוה תירצו, ואין כאן מקומו".

הבני יששכר הביא בשם הרב בעל לימודי ה' שכתב בספרו (דף קא ע"א) ארבעה טעמים מדוע התשובה מועילה רק לישראל ולא לבני נח, וז"ל:

טעם א' – דהנה על פי דין באמת לא מהני תשובה, משום דהרי קיימא לן (כתובות יז, א) מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול. אבל משום שישראל הם אלו שהודיעו וגרמו כביכול מלכותו יתברך שמו בקבלת התורה, על כן מן הראוי למחול להם בתשובה. מה שאין כן לאומות העולם נשאר הדין על פי משפטי התורה שמלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול ולא מהני תשובה.

טעם ב' – דהנה תנאי התנה הקב"ה במעשה בראשית אם לא יקבלו ישראל את התורה יחזור העולם לתוהו ובוהו, והנה קבלו ישראל את התורה וקיימו את העולם, אם כן הרי הם כביכול כשותפין במלכותו, על כן לא שייך בישראל הדין שמלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול. מה שאין כן אומות העולם שייך גבייהו דין מלך שמחל על כבודו, ולא מהני להו תשובה.

טעם ג' – היות שהשי"ת הרבה להם לישראל תורה ומצוות ודקדוקי מצוות לאין שיעור, בכדי לקדש את אבריהם וגידיהן וכוחותיהן עד שיהיו כמלאכי קודש, והנה האדם יצור חומר, תכבד עליו משא מלאכת הקודש, ואין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא (קהלת ז, כ), על כן חשובים כאנוסים. מה שאין כן הגויים, המעט מצוות הניתן להם אם לא ישמרו מזידין הם נגד כבוד המלך, ומלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול.

טעם ד' – משום דישראל נקראים בנים, כדכתיב (דברים יד, א) בנים אתם לה' אלקיכם, והקב"ה למו אב, ואב שמחל על כבודו כבודו מחול. מה שאין כן לאומות העולם נקרא הקב"ה עליהם מלך, כמו שכתוב מי לא יראך מלך הגויים, וכתיב מלך אלקים על גויים, ומלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול", עכ"ד.

ומכל הטעמים הנ"ל משמע שתשובת אומות העולם אינה מועילה כלל וכלל, ואם כן צ"ע מדוע נתקבלה תשובתם של אנשי נינוה.

בענין זה כתב הרמ"ע מפאנו: "ואל יקשה בעיניך מאנשי נינוה, כי הרבה תשובות בדבר. האחד – כי ריבוי האוכלוסיה היה מעורר אליהם רחמים בשביל י"ב ריבוא אדם שאין בהם חטא ובהמה רבה, שהיה חורבנה איבוד חלק רב ומסויים בעולם. השני – אנשי נינוה העמידו עצמם על דין תורה להחזיר גזילה בעינה (כמבואר בירושלמי המובא לעיל אות ב) שהחזירו רק את הגזילה שבידם, וזהו דין התורה, כי מדרבנן גם אם גזל קורה וקבעה בבנין עליו לפרק את כל הבנין ולהחזיר את הקורה]. אך הם לא ניצולו, אלא האריך להם אפו לשלם גמול צעקתם ומעשיהם בעולם הזה, ולבסוף נתקיים בהם כל חזון נחום האלקושי (נחום פרק א) שאמר אליהם א-ל קנא ונוקם ה' עד סוף הספר"
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון
✖ ❓