האם "ואהבת לרעך כמוך" כולל גם גויים?

[גרינפלד]

בספר הברית [כמדומה מאמר שבת אחים] כתב ש"ואהבת לרעך כמוך" - נוהג גם כלפי גויים,
ומוכיח מתנא דבי אליהו, שכשכתוב רעך ולא אחיך - כולל גם גויים, עכ"ד.

ואמנם בכמה מקומות בגמ' מצאנו שרעך או רעהו ממעט גוי,
יתכן כמש"כ העמק שאלה על תוס' שבועות מ"ד שנראה מדבריהם שהיה להם צד שיש שמירה כלפי עכו"ם,
שרק היכן שהיה לחז"ל נראה לדרוש - דרשו.

ועי' גם ברבינו בחיי עה"פ לא תעמיד ברעך, שלא נאמר באחיך, כיון שכולל גם גויים, שאסור לשקר על גוי.
אכון עי' בהערות על רבינו בחיי (קוק).


מיהו כמדומה הפשטות שאין מצוות אהבה כלפי גויים,
ועי' תומר דבורה פרק א על לשארית נחלתו, שעניין הכמוך הוא כי כל עם ישראל כגוף אחד, ע"כ; וזה לא שייך בגויים.

 

[גרינפלד]

ומוכיח מתנא דבי אליהו, שכשכתוב רעך ולא אחיך - כולל גם גויים, עכ"ד.

כמדומה שהתנא דבי אליהו הולך על לא תעשוק את רעך,
ובבבלי ב"מ קי"א ב' ממעטים מלא תעשוק את רעך - גוי, ואפי' גר תושב.

 

[בן ליש]

מדוע שתהיה מצוה לאהוב גויים? (וכי צריך לזה מיעוט).

 

[חכם לכשירצה]

הגמ' בשבת גבי ג' הגרים שבאו להתגייר לפני ב"ה מובא שאמר לאחד מהם מה דעלך סני לחברך לא תעביד, משמע שרק כשבא להתגייר שייך בזה, וכצ"ל שההפך שהענין הדדי אד לשני.

 

[נחלי מים]

לכאורה ממה שבשקלא וטריא בגמרא לגבי גזל עכום וטעות עכום לא ראינו שמוכיחים מפסוק הנ"ל שאסור - ראיה שהפסוק לא שייך לגוים בכלל.

 

[נחלי מים]

ויש לדחות שמבואר בכמה ראשונים (כמדומני ריטב"א במכות) שיש בין הגוים מעמדים שונים - יש עובד עבודה זרה - ויש 'בן נח' שיש לו מעמד מיוחד משלו (כמדומני שיש נידון עם בן נח שקיבל על עצמו שבע מצוות יכול לשבות וללמוד תורה - שאולי האיסור נאמר רק לעכו"ם ולא לבן נח).

וא"כ גם בנידוננו אולי הבן נח נחשב כרעך לעניין גזל, אבל לא עובד עבודה זרה. וא"כ אין ראיה מהפסוק להחמיר בגזל עכום.

 

[דברי התלמיד]

הגמ' בשבת גבי ג' הגרים שבאו להתגייר לפני ב"ה מובא שאמר לאחד מהם מה דעלך סני לחברך לא תעביד, משמע שרק כשבא להתגייר שייך בזה, וכצ"ל שההפך שהענין הדדי אד לשני.

לא הבנתי איך משמע יכול להיות שגם לפני שיתגייר יש ואהבת לרעך אבל מה תעשה שהגר הגיע לב''ה רק כשרצה להתגייר ולא לפני

 

[ממגד שמים]

רק זאת אומר שהגמ' בסנהדרין [-משהו באיזור הפ']
אומר שהמחזיר אבידה לעכו"ם עליו נא' למען ספות הרווה את הצמאה.

 

[רצון]

בל' הרמב"ם נראה להדיא שהוא דין לאחיך דווקא, ויעוין בגיטין י"ב שנראה דתלי בחיוב מצוות, [אמנם לא מוכרח שהוא מדין ואהבת אך כך הוא בפשוטו]

 

[בן ליש]

לכאורה ממה שבשקלא וטריא בגמרא לגבי גזל עכום וטעות עכום לא ראינו שמוכיחים מפסוק הנ"ל שאסור - ראיה שהפסוק לא שייך לגוים בכלל.

מה שייאטיה לדין גזל?

 

[בן ליש]

אין שום טעם בעולם שיהא מצוה לאהוב גוי.

 

[חכם לכשירצה]

לא הבנתי איך משמע יכול להיות שגם לפני שיתגייר יש ואהבת לרעך אבל מה תעשה שהגר הגיע לב''ה רק כשרצה להתגייר ולא לפני

א"כ הלל היה אמור להעמידו על טעותו ולהורות לו זה ללא כל קשר לרצון התגייר.

 

[הצעיר שבחבורה]

בספר הברית [כמדומה מאמר שבת אחים] כתב ש"ואהבת לרעך כמוך" - נוהג גם כלפי גויים,
ומוכיח מתנא דבי אליהו, שכשכתוב רעך ולא אחיך - כולל גם גויים, עכ"ד.

ואמנם בכמה מקומות בגמ' מצאנו שרעך או רעהו ממעט גוי,
יתכן כמש"כ העמק שאלה על תוס' שבועות מ"ד שנראה מדבריהם שהיה להם צד שיש שמירה כלפי עכו"ם,
שרק היכן שהיה לחז"ל נראה לדרוש - דרשו.

ועי' גם ברבינו בחיי עה"פ לא תעמיד ברעך, שלא נאמר באחיך, כיון שכולל גם גויים, שאסור לשקר על גוי.
אכון עי' בהערות על רבינו בחיי (קוק).


מיהו כמדומה הפשטות שאין מצוות אהבה כלפי גויים,
ועי' תומר דבורה פרק א על לשארית נחלתו, שעניין הכמוך הוא כי כל עם ישראל כגוף אחד, ע"כ; וזה לא שייך בגויים.

זה לשון ספר החינוך "לאהוב כל אחד מישראל אהבת נפש, כלומר שנחמול על ישראל ועל ממונו כמו שאדם חומל על עצמו וממונו, שנאמר (ויקרא יט, יח): "ואהבת לרעך כמוך"."

והרמב"ם כתב "היא שצונו לאהוב קצתנו את קצתנו כאשר נאהב עצמנו. ושתהיה אהבתו וחמלתו לאחיו כאהבתו וחמלתו לעצמו, בממונו ובגופו וכל מה שיהיה ברשותו. אם ירצה אותו, ארצה אני אותו, וכל מה שארצה לעצמי, ארצה לו כמוהו. והוא אמרו יתעלה "ואהבת לרעך כמוך"."

ובהלכותיו (דעות ו ג) כתב "מצוה על כל אדם לאהוב את כל אחד ואחד מישראל כגופו שנאמר ואהבת לרעך כמוך לפיכך צריך לספר בשבחו ולחוס על ממונו כאשר הוא חס על ממון עצמו ורוצה בכבוד עצמו והמתכבד בקלון חבירו אין לו חלק לעולם הבא."