פורים האם חייבים להשתכר דווקא ביין

[אחד יחיד]

בספר מקראי קודש כתב שמשמע מדברי רש"י, הרמב"ם והרוקח שצריך לשתות דווקא יין, והטעם הוא שהנס נעשה ע"י יין (וכמבואר בביה"ל). וסיים דבריו שהעולם לא נזהרים בזה ומשתכרים ביי"ש ובירה וכדומה.

דעת הגרי"י קניבסקי שאפשר להשתכר גם ביי"ש וכדו', אלא שצריך לשתות קצת יין משום קיום מצות משתה שהוא ביין.

דעת הגר"נ קרליץ שוודאי מצוה מן המובחר להשתכר מיין כיון שבו נעשה הנס, אלא שיוצאים יד"ח גם כשמשתכרים בשאר משקים המשכרים, (וכעין שמצינו בנרות חנוכה, שמצוה מן המובחר בשמן זית שבו נעשה הנס, אבל המצוה מתקיימת גם בשאר שמנים או נרות).

ודעת הגרי"ש אלישיב שאף שהמנהג הוא להשתכר ביין, מ"מ מי שקשה לו לשתות יין יכול לקיים את הדין של חייב איניש ע"י שתיית שאר משקים המשכרים.

ולגבי מיץ ענבים, כתב בשו"ת שבט הלוי שלא מקיימים בזה את המצוה, כי אינו משמח כיין שכתוב בו "ויין ישמח לבב אנוש". (דרשו)

 

[יוסף צ. הירשמן]

בספר מקראי קודש... וסיים דבריו שהעולם לא נזהרים בזה ומשתכרים ביי"ש ובירה וכדומה.

ודעת הגרי"ש אלישיב שאף שהמנהג הוא להשתכר ביין,

לחץ כדי לכווץ...

מחלוקת במציאות?

 

[העמל]

לכאורה יש כאן ב' ענינים
עצם המצווה לבסומי עד דלא ידע לכאורה לא נאמר דווקא ביין
יש עד ענין שהנס נעשה ע"י יין- ואולי כוונתם שמי שקשה לו ודאי את עיקר הדין 'לבסומי' מקיים בכל.

(הערת אגב- מענין הנקודה שהנס נעשה ע"י יין- פרט אחד מתוך מגילה שלימה רצופת השגחה- נראה ששם 'טוב לב המלך ביין' זהו רגע הנס...)

 

[אמר ליה]

לא ברור מה הנידון בכלל על מיץ ענבים שאינו משכר כלל, ולא מקיים עי"כ את הדים של חייב איניש וכו'

 

[התורה]

וטעם לדבר שיש לעשות את הסעודה ביין מובא בדרשות ר"י אבן שועיב (פרשת ואתה תצוה) מה ראו חכמי ישראל לקבוע זאת הסעודה על היין, ועשו עיקר מן היין יותר מן המאכל מה שלא עשו בשמחת המועדות, וצוו דבר המכוער וניוול, והתורה ספרה זו הניוול מענין נח ולוט והדעת נותנם שהוא דבר מכוער והוא מעשה כותיים. ואמר חייב אדם לאיבסומי בפוריא וגומר. וכתב הרב רבינו משה בן מיימון עד שישתכר וירדם בשכרותו. וכבר אירע מזה המעשה תקלה בתלמוד קם רבא שחטיה לר' זירא, ואף על פי שהמפרשים פירשו לאו דוקא, אלא שהשתכר כל כך עד שיצא היין מפיו כמו דם אדום וזהו צחות לשון. הענין שהביא לרז"ל לקבוע סעודה על היין, בעבור שכל העניינים מראש ועד סוף באו על ידי משתה ונתגלגלו כלם על היין, ומכל משתה ומשתה יצא הצלה לישראל, והיו כלם ד' משתאות כמו שזכרו במגלת אסתר וכו'. וכן מובא טעם זה שהנס היה על היין בספר אבודרהם (פורים).​

 

[אחת שאלתי]

וכבר אירע מזה המעשה תקלה בתלמוד קם רבא שחטיה לר' זירא, ואף על פי שהמפרשים פירשו לאו דוקא, אלא שהשתכר כל כך עד שיצא היין מפיו כמו דם אדום וזהו צחות לשון.

לחץ כדי לכווץ...

וראה את שיחת הרבי מליובאוויטש בזה (לקוטי שיחות חלק לא עמ' 177):

 

[אברך מישיבת מיר]

בענין חייב איניש לבסומי ביין כן הוכיח בספר התעוררות תשובה (ח"א סי' ו'), ובגליוני הש"ס הביא דכן איתא בשו"ת רדב"ז (ח"א סי' תס"ב) דהמצוה דוקא ביין ע"ש. וכן איתא במהר"ם מרוטנבורג (סי' רמ"ד) ושותה יין עד שישתכר וירדם בשכרתו, ע"כ.
וכתב הגליוני הש"ס לבאר דטעמם משום דסתם ביסום הו דווקא עם יין כדמשמע ברשב"ם בבבא בתרא (ע"ג ע"ב), ע"ש.
אכן בשלמי תודה ביאר בשם הגר"נ קרליץ דכמו דבחנוכה מהני בדיעבד אף בשאר שמנים שאינם משמן זית אף דלא הוה דומיא דנס הוא הדין בפורים סגי בשאר משקים אף דא הוו דומיא דנס שנעשב ביין דווקא.