שלח האם יש כאן מחלוקת חת''ס וגרי''ז בגדר גמירי דלא כלה שבטא

[נהנה מקושיא טובה]

תורת משה פרשת כי תשא [דף קצו] ועתה הניחה לי וגו ואכלם ואעשה אותך לגוי גדול יש לחקור קיי''ל ס"פ יש נוחלין ב"ב קטו: דלא כלה שיבטא דכתיב ואתם בני יעקב לא כליתם וא''כ צ''ע איך בעגל ומרגלים אמר הקב"ה ואכלם ואעשה אותך לגוי גדול משמע אפ' אחד משום שבט לא ישאר חלילה וזה א''א, וצ''ל הא דבני יעקב לא כליתם היינו משבועה שנשבע הקב''ה כי הואיל ה' לעשות אתכם לו לעם וקיי"ל הוריות ה: שבט א' איקרי קהל א''כ לא כלה שיבטא אך הא דשבט א' איקרי קהל הוא הלכה מחודשת מקבלת תורה ואילך אבל אי ליכא קבלת תורה כגון בעגל ומרגלים שאמרו ניתנה ראש לא איקרי שבט א' קהל רק כל ישראל בכללם וסגי בהשאר א' מכל ישראל והיינו ואעשה אותך לגוי גדול עכ''ל, וכן הוא בדרשות חת''ס דף שמד טור ד' עיי''ש וע''ע תורת משה פרשת נצבים דף קלג.

אמנם יש לציין שלכאורה בדברי מרן הגרי''ז הלוי בפרשת ויחי מבואר לא כן שכתב וז''ל ויאמר אלי הנני מפרך והרביתך ונתתיך לקהל עמים ובתרגום לקהל עמים לכנשת שבטין, ר''ל דנאמרה בזה הבטחה על הדין של שבטים וכן מתרגם בפרשת וישלח על גוי וקהל גוים עם וכנשת שבטין, ר''ל דהגוי הראשון שנאמר בקרא פירושו הבטחה על עם ישראל בכללו שיצא ממנו, וקהל גוים היא הבטחה שניה שעם ישראל זה יהי' מורכב משבטים ונתחדש בזה דין שבטים וכו' וביאור הדבר דכיון דעשה אותם שבטים ממילא יש להם הברית של שבטים שיתקיימו לעולם וגמירי דלא כלה שבטא כמבואר בב''ב דף קטו וכו' עכ''ל, הרי דכבר נאמר דין שבטים לפני קבלת התורה ולא רק דין קהל לכל כלל ישראל בכללותו