בהר - האם יש תוספת יובל לפניה | ויקרא | פורום אוצר התורה בהר - האם יש תוספת יובל לפניה | ויקרא | פורום אוצר התורה

גרינפלד

משתמש מוביל
gemgemgemgemgem
פרסם 15 מאמרים!
הודעות
1,606
תודות
4,538
נקודות
375
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
יובל היא שנת החמשים שנה תהיה לכם לא תזרעו ולא תקצרו את ספיחיה ולא תבצרו את נזיריה (כה יא)

הנה
בשביעית מצינו דיש דין תוספת שביעית מלפניה, דבזמן הבית איכא תוספת שלשים יום קודם השמיטה מהלכה למשה מסיני, כמבואר במו"ק ד. עי"ש. ונסתפק רבינו הגר"ד לנדו שליט"א האם גם ביובל שייך תוספת יובל, ואע"פ שבלא"ה איכא איסור עבודת קרקע מצד שמיטה דהא השנה שקודם היובל היא שנת השמיטה, מ"מ נפק"מ ששלשים יום קודם היובל יהיה אסור גם משום תוספת יובל, ועי' מו"ק ג: ובתוס' ד"ה יכול, דאיכא למ"ד דלוקין על התוספת, א"כ נפק"מ שילקה שתים, גם משום שביעית וגם משום יובל.

והג"ר יהודה בויאר זצ"ל השיב (מכתבים בסו"ס חי' הגרד"ל על שביעית) דיתכן דתוספת שייך רק להוסיף מחול על הקודש, אבל הכא דבלא"ה הוא כבר קדוש מצד שביעית אין שייך תוספת. ואמנם ביו"ט שלפני השבת שייך תוספת שבת, משום שהיא קדושה יותר חמורה, אך הכא הקדושות הם שוות, וא"כ אין כאן תוספת על הקודש. ובאמת לגבי יו"ט שחל אחר השבת כתב בפנים יפות (פרשת אמור כג טז) דאין צריך להוסיף מקדושת שבת על קדושת יו"ט כיון דהוא חמיר טפי [ומסתבר דזה דוקא בחג השבועות, שאין בו אלא איסור שביתה ואינו מוסיף על שבת, אבל בפסח דמוסיף קדושה לענין מצה ובסוכות לענין סוכה י"ל דשפיר שייך תוספת להוסיף גם קדושה לעניינים אלו]. וא"כ הוא הדין בשמיטה ויובל שהקדושות שוות.

אך יש לדון בזה, דהנה תוספת שביעית היא רק בעשיית מלאכה לצורך השנה השביעית, ואי"ז דומה לתוספת שבת שחל דין שבת לגמרי על הזמן ההוא לכל דבר [ועי' טו"א ראש השנה ט.], א"כ י"ל דלגבי שבת שיחול תוספת יו"ט אין שייך מוסיפין מחול על הקודש דהוי תרתי דסתרי דאם הזמן קדוש בקדושת שבת הרי זה מגרע מקדושת יו"ט וכן להיפך, על כן אין בזה דין להוסיף על הקודש ולהפחית מקודש אחר, אבל הכא דאי"ז תוספת על הזמן, אלא התוספת היא רק איסור מלאכה המועילה ביובל, אי"ז תרתי דסתרי, דלעולם עדיין אי"ז זמן היובל אלא דיש בו איסור מחמת היובל הבא, ושפיר יכולים להוסיף על היובל גם בשנת השמיטה.

ובעיקר דברי הפנים יפות הנ"ל, יתכן דכל דבריו הם רק דאין מצוה להוסיף ולקבל יו"ט קודם, אבל מה שיש תוספת יו"ט מאליו מעט קודם בין השמשות זה שייך גם ביו"ט שלאחר השבת, וכן משמע מדבריו שם. וביותר י"ל דכוונתו רק שאין מצוה לקבל, אבל אם קיבל חל עליו תוספת יו"ט, ותדע דאל"כ לא יהיה שייך לעשות קידוש מבעוד יום, דלדעת כמה ראשונים מה דיכול לקדש מבעוד יום הוא משום דתוספת שבת דאורייתא [עי' או"ז הלכות ע"ש סי' י"ד], ואטו בשבועות שחל אחר שבת לא יועיל לקדש מבעוד יום, אלא דרק אין מצוה להוסיף אבל אם הוסיף וקידש שפיר חל. ולפי"ז ביובל דהתוספת חלה מאליה, איכא דין תוספת אע"פ שיש שביעית לפניה.​
 
אך יש לדון בזה, דהנה תוספת שביעית היא רק בעשיית מלאכה לצורך השנה השביעית, ואי"ז דומה לתוספת שבת שחל דין שבת לגמרי על הזמן ההוא לכל דבר [ועי' טו"א ראש השנה ט.], א"כ י"ל דלגבי שבת שיחול תוספת יו"ט אין שייך מוסיפין מחול על הקודש דהוי תרתי דסתרי דאם הזמן קדוש בקדושת שבת הרי זה מגרע מקדושת יו"ט וכן להיפך, על כן אין בזה דין להוסיף על הקודש ולהפחית מקודש אחר, אבל הכא דאי"ז תוספת על הזמן, אלא התוספת היא רק איסור מלאכה המועילה ביובל, אי"ז תרתי דסתרי, דלעולם עדיין אי"ז זמן היובל אלא דיש בו איסור מחמת היובל הבא, ושפיר יכולים להוסיף על היובל גם בשנת השמיטה.​
והוסיף ה'מגדלות מרקחים' בהערה:
ויש מקום להביא הוכחה לזה לפי"מ שמצדד בדרך אמונה בביאור ההלכה שמיטה פ"ג ה"א דלמסקנת הגמ' תוספת שביעית לחרישה היא מפסח לשדה לבן ומעצרת לשדה אילן מן התורה, א"כ מ"ט החורש בעצרת של ערב יובל לוקה שתים גם משום שביעית וגם משום יובל, ובמכות כא: תנן יש חורש תלם אחד וחייב עליו משום שמונה לאוין, ואחד מהם הוא חורש בשביעית, וקשה דנוקי בכה"ג וליחשוב נמי מלקות משום יובל, ועי' בחידושי הגרד"ל שביעית סי' א' אות ב'.​
 
אך יש לדון בזה, דהנה תוספת שביעית היא רק בעשיית מלאכה לצורך השנה השביעית, ואי"ז דומה לתוספת שבת שחל דין שבת לגמרי על הזמן ההוא לכל דבר [ועי' טו"א ראש השנה ט.], א"כ י"ל דלגבי שבת שיחול תוספת יו"ט אין שייך מוסיפין מחול על הקודש דהוי תרתי דסתרי דאם הזמן קדוש בקדושת שבת הרי זה מגרע מקדושת יו"ט וכן להיפך, על כן אין בזה דין להוסיף על הקודש ולהפחית מקודש אחר, אבל הכא דאי"ז תוספת על הזמן, אלא התוספת היא רק איסור מלאכה המועילה ביובל, אי"ז תרתי דסתרי, דלעולם עדיין אי"ז זמן היובל אלא דיש בו איסור מחמת היובל הבא, ושפיר יכולים להוסיף על היובל גם בשנת השמיטה.​
גם נפק"מ להסוברים שאין איסור לעשות פעולה בשביעית שתועיל רק לשמינית, עי' חוט שני לגבי זריעה שתשריש לאחר השביעית,
וכן באגרות משה לגבי השקיה,
אן כן כאן יש נפק"מ לאסור שלושים יום קודם היובל - כשהתועלת תהיה רק ביובל.

וזה גם נפק"מ לעיקר האיסור.
 
א"כ מ"ט החורש בעצרת של ערב יובל לוקה שתים גם משום שביעית וגם משום יובל, ובמכות כא: תנן יש חורש תלם אחד וחייב עליו משום שמונה לאוין, ואחד מהם הוא חורש בשביעית, וקשה דנוקי בכה"ג וליחשוב נמי מלקות משום יובל, ועי' בחידושי הגרד"ל שביעית סי' א' אות ב'.
ממתי לוקים על תוספת שביעית ויובל?
 
על הראב"ד פ"ד מהל' שביעית הט"ו
ח"ג סי' קל בדעת רש"י מו"ק ו' ב'.


ויש להוסיף עוד מש"כ בס' שמיטת קרקעות להגר"צ כהן שלמהריט"ץ בדעת ר"ת נוטע קל מזומר, ואינו אסור מדאורייתא,
כי נטיעה אינה מוציאה פירות תוך שנה;
וכתב הגרצ"כ שלפי"ז זמירה שלא תוציא פירות השנה - אינה אסורה מדאורייתא.

ולפי"ז יש נפק"מ כשהתועלת תהיה ביובל.
מיהו היה מקום לדון שכוונת המהריט"ץ רק לתת גדר בדין התורה, מדוע התורה אסרה זמירה יותר מנטיעה.
 
אך יש לדון בזה, דהנה תוספת שביעית היא רק בעשיית מלאכה לצורך השנה השביעית, ואי"ז דומה לתוספת שבת שחל דין שבת לגמרי על הזמן ההוא לכל דבר [ועי' טו"א ראש השנה ט.], א"כ י"ל דלגבי שבת שיחול תוספת יו"ט אין שייך מוסיפין מחול על הקודש דהוי תרתי דסתרי דאם הזמן קדוש בקדושת שבת הרי זה מגרע מקדושת יו"ט וכן להיפך, על כן אין בזה דין להוסיף על הקודש ולהפחית מקודש אחר, אבל הכא דאי"ז תוספת על הזמן, אלא התוספת היא רק איסור מלאכה המועילה ביובל, אי"ז תרתי דסתרי, דלעולם עדיין אי"ז זמן היובל אלא דיש בו איסור מחמת היובל הבא, ושפיר יכולים להוסיף על היובל גם בשנת השמיטה.​
גם נפק"מ להסוברים שאין איסור לעשות פעולה בשביעית שתועיל רק לשמינית, עי' חוט שני לגבי זריעה שתשריש לאחר השביעית,
וכן באגרות משה לגבי השקיה,
אן כן כאן יש נפק"מ לאסור שלושים יום קודם היובל - כשהתועלת תהיה רק ביובל.

וזה גם נפק"מ לעיקר האיסור.
נפק"מ נוספת למש"כ הגראי"ש גריינימן שליט"א (שביעית סי' ה סקי"ב) לגבי מידל שכשהתועלת לגפנים היא רק לאחר שביעית - אין איסור לנכש.
 
ובבית ישי (סי' ד אות ב ד"ה ועיין) הביא מפיה"מ שמה שהתרבה מדין תוספת קציר של שביעית היוצא לממוצאי שביעית -
הכוונה שפעולת הקצירה בשביעית, אלא שזה מועיל למוצאי שביעית.

ולכאורה תמוה שאם קוצר בשביעית - הרי לכאורה זה אסור מדין שביעית עצמה,
ומייסד הבית ישי שאיסור שביעית זה רק מה שמועיל לשנה החקלאית הזאת.
והביא מר"ת על זמירה גם כן.
ומדין תוספת נאסר,
אבל תולדות שאין בהם דין תוספת - מותר אם זה לשנה הבאה, עי' תוס' ע"ז (נ, ב ד"ה ומשקין).


ולפי"ז יש נפק"מ לתולדות כנ"ל.
 
שילוח עבדים, חזרת קרקעות
מה שעלה לי בראש ברגע זה
אי''ז איסורים, אלא דינים נוספים, שכמובן אסור לעבור עליהם
הרי גם תודה שמה שיש בשבת לחם הפנים אי''ז סיבה שהיא תהיה יותר חמורה, אלא רק מה שיש יותר איסורים ועונש יותר חמור
 
אי''ז איסורים, אלא דינים נוספים, שכמובן אסור לעבור עליהם
מנין שקדושה תלויה ב"איסורים" דוקא, ולא בדיני השנה.
הרי גם תודה שמה שיש בשבת לחם הפנים אי''ז סיבה שהיא תהיה יותר חמורה, אלא רק מה שיש יותר איסורים ועונש יותר חמור
כמובן שאין הנדון דומה לראיה
 

הודעות מומלצות

בְּהֶמְתְּךָ לֹא תַרְבִּיעַ כִּלְאַיִם שָׂדְךָ...

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון