חוקת האם על מעשה טוב שהיה עם מחשבה רעה מקבלים שכר (1 צופה)

[נהנה מקושיא טובה]

שמעתי בקו ריתחא דאורייתא שהקשה הגאון ר' יהודה אריה דונר שליט''א דמבואר בדעת זקנים סוף הפרשה שמשה רבינו חשש ממלחמה עם עוג מלך הבשן כיון שאולי יעמוד לו הזכות שגילה לאברהם אבינו שלוט נשבה, אע''פ שכוונתו היה לרעה שאברהם אבינו ייהרג, ואז ינשא לשרה לאשה, מ''מ כיון שהמעשה הוא מעשה טוב שפיר מקבל שכר
וצע''ג מריש ע''ז שמבואר שכל מה שעשו הגויים גשרים וכו' עשו ונתכוונו רק לטובתם לכן לא יקבלו שכר אע''פ שישראל נהנו מכך
וצ''ע הלא סו''ס עשו מעשה טוב

 

[חידודא]

"אמר לו הקדוש ברוך הוא: חייך! שכר פסיעותיך אתה נוטל שאתה מאריך ימים בעולם, ועל שחשבת להרוג את הצדיק, חייך שאתה רואה אלף אלפים ורבי רבבות מבני בניו, ואין סופו של אותו האיש ליפול אלא בידן [של עם ישראל] בראשית רבה מב
זאת אומרת יש שכר עם עוקץ מה שנקרא בעולם "יחיו הקנאים...."
וזה נה שקרא אליבא דאמת מ"מ משה חשש שמנלן שידע שכוונתו היתה רעה
ואי תימא שידע אולי בכ"ז עונשו אחר שישאר חי כי כך יצא מפי קוב"ה ויסבול

 

[יצחק א]

שמעתי בקו ריתחא דאורייתא שהקשה הגאון ר' יהודה אריה דונר שליט''א דמבואר בדעת זקנים סוף הפרשה שמשה רבינו חשש ממלחמה עם עוג מלך הבשן כיון שאולי יעמוד לו הזכות שגילה לאברהם אבינו שלוט נשבה, אע''פ שכוונתו היה לרעה שאברהם אבינו ייהרג, ואז ינשא לשרה לאשה, מ''מ כיון שהמעשה הוא מעשה טוב שפיר מקבל שכר
וצע''ג מריש ע''ז שמבואר שכל מה שעשו הגויים גשרים וכו' עשו ונתכוונו רק לטובתם לכן לא יקבלו שכר אע''פ שישראל נהנו מכך
וצ''ע הלא סו''ס עשו מעשה טוב

לחץ כדי לכווץ...

לשם הדיוק, בגמרא בע"ז טענת הגויים היא שמגיע להם שכר מפני שעשו זאת בשביל ישראל כדי שיעסקו בתורה, ועל כך הקב"ה אומר שלא לכך היתה כוונתם אלא בשביל עצמם.
לאור זאת יש להבחין כמה נקודות:

א. המדובר שיהיה להם שייכות בשכר של ישראל לעתיד לבוא, ואילו לעוג עומדת זכותו רק בעולם הזה.

ב. אצל הגויים התממשה גם התוצאה של צורך עצמם, ורק הגיעה בעקיםין גם הנאה לישראל, מה שאין כן בעוג, שבסופו של דבר יצא רק טוב ממעשהו, והכוונה הרעה לא יצאה אל הפועל.

ג. שם הכוונה לשם עצמם יש בה צדדי עבירה, כגון שווקים להושיב בהם זונות.

 

[אברך מישיבת מיר]

שמעתי בקו ריתחא דאורייתא שהקשה הגאון ר' יהודה אריה דונר שליט''א דמבואר בדעת זקנים סוף הפרשה שמשה רבינו חשש ממלחמה עם עוג מלך הבשן כיון שאולי יעמוד לו הזכות שגילה לאברהם אבינו שלוט נשבה, אע''פ שכוונתו היה לרעה שאברהם אבינו ייהרג, ואז ינשא לשרה לאשה, מ''מ כיון שהמעשה הוא מעשה טוב שפיר מקבל שכר
וצע''ג מריש ע''ז שמבואר שכל מה שעשו הגויים גשרים וכו' עשו ונתכוונו רק לטובתם לכן לא יקבלו שכר אע''פ שישראל נהנו מכך
וצ''ע הלא סו''ס עשו מעשה טוב

לחץ כדי לכווץ...

יעוי' בחשוקי חמד בעבודה זרה שם וכתב שכן הובא ברבינו ירוחם דהא דהעכו"ם לא מקבלים שכר היינו משום דהנה מה שמועיל במאבד סלע, שמקבל שכר ממה שהעני נהנה ממהסלע היינו משום שאמרינן אילו היה פוגש את העני גם היה נותן לו, והקב"ה יודע מחשבות ומחשיבו כאילו נתנו לו, וא"כ ברשע גמור שלא היה נותן אין זה מועיל, וגם בגמ' בעבודה זרה העכו"ם הרשעים שרק נתכוונו להציק לישראל, אינו מועיל התוצאה, והולכין אחר מחשבתן כי הקב"ה יודע שלא היו עושים כן לישראל.
ומעתה י"ל דבעוג ידע הקב",ה שהיה עושה כן אף אם לא היה לו טובת הנאה.

 

[פנחס ע]

על שאלת הדעת זקנים מדוע משה פחד מעוג הרי כוונתו לרעה שתי' שסו"ס באה הצלה ע"י. ואע"פ שבגמ' ע"ז מבואר שהעכו"ם לא יקבלו שכר על מה שנהנו ישראל מהם, כי שם לא ידעו שיצא מהם טוב, אך כאן עוג ידע שלוט ינצל. (ע"פ גליון משלחן גבוה)