כללי האם קיים היום דינא דמלכותא דינא (1 צופה)

[האיש השרוי בשמחה]

שאלה לי אליכם חכמים ונבונים רבני וחברי הפורום עליכם השלום. האם קיים היום דינא דמלכותא דינא?
נפק''מ למי שעובר באדום האם עובר איסור? וכן לעבור על החוק בכל מיני אופנים והצדדים האם דינא דמלכותא רק במלכות עם מלך שהוא היחיד ששולט ולכן נחשב 'דינא', אבל במדינה דמוקרטית שיש בחירה ע''י הצבעה ולא תמיד מישהו באמת שולט, אולי לא נחשב דינא דמלכותא, שהרי כל אחד שייבחר לאחר מכן יש בכוחו לבטל את דברי חבירו.
גם שמעתי שהרב עובדיה אחז שגם כיום יש דינא דמלכותא דינא. מעניין לדעת אם מישהו יודע מזה ואיפה זה כתוב.
אשמח לשמוע מכם תשובות תודה מראש.

 

[דבר היושר]

שאלה לי אליכם חכמים ונבונים רבני וחברי הפורום עליכם השלום שאלתי היא האם קיים היום דינא דמלכותא דינא ונפק''מ לענין לעבור באדום האם עובר איסור או לעבור על החוק בכל מיני אופנים והצדדים האם דינא דמלכותא רק במלכות עם מלך שהוא היחיד ששולט ואז יש פה כעין דין אבל במדינה דמוקרטית שיש בחירה ע''י הצבעה ולא תמיד מישהו באמת שולט האם יש לזה דינא דהרי יכול מישהו לבטל את דברי חבירו אשמח לשמוע מכם תשובות תודה מראש

לחץ כדי לכווץ...

יש כמה בעיות בענין, אחד מהם אני נזכר כעת - הנה מבו' ברשב"א [גיטין י, ב;] ש'דינא דמלכותא דינא' אמור במלכי עכו"ם אבל לא במלכי ישראל, מפני שבארץ ישראל יש לכל היהודים שותפות בה, ואף למלך אין לו בה רשות יותר משאר בני אדם וגם הרמב"ם הנודע שחו' בזה היינו דוקא במלכי ישראל בחוץ לארץ.

אולם, הגר"ע יוסף [יחוה דעת ה, ד;] הכריע שהגם שמשתמע מן התלמוד ש'דינא דמלכותא דינא' אמור במלך השולט, עכ"פ דין זה אמור גם באשר הממשלה באה מכוח ובחירת העם.

 

[חרש המדבר]

ונפק''מ לענין לעבור באדום

לחץ כדי לכווץ...

ידוע בשם הגרי"ז שאין דינא דמלכותא במדינה, אבל אסור לעבור באדום (כי לגבי פיקוח נפש כן תלוי בדיניהם).

 

[אמת נהדרת]

ידוע בשם הגרי"ז שאין דינא דמלכותא במדינה, אבל אסור לעבור באדום (כי לגבי פיקוח נפש כן תלוי בדיניהם).

לחץ כדי לכווץ...

איך שייך פיקו"נ לדיניהם?

 

[בן עלייה]

עי' מ"ב דרשו (איני זוכר כרגע היכן, עי' ס' המפתח) בשם בשם מרא דאתרא קדישא הגרי"ח זוננפלד זי"ע מש"כ בזה

 

[חרש המדבר]

איך שייך פיקו"נ לדיניהם?

לחץ כדי לכווץ...

יש מוסכמה שכך צריך לנהוג, ואנו מחוייבים למוסכמה מטעם פיקו"נ.

 

[מרכז]

יש מוסכמה שכך צריך לנהוג, ואנו מחוייבים למוסכמה מטעם פיקו"נ.

לחץ כדי לכווץ...

עיי' בשבט הלוי (חלק י סימן רצא) שהאריך באותה סברא וכך נקט להלכה (החיוב לשמוע לחוקי התנועה בלא שייכות לדינא דמלכותא).

 

[אפיקי מים]

והצדדים האם דינא דמלכותא רק במלכות עם מלך שהוא היחיד ששולט ואז יש פה כעין דין אבל במדינה דמוקרטית שיש בחירה ע''י הצבעה ולא תמיד מישהו באמת שולט האם יש לזה דינא דהרי יכול מישהו לבטל את דברי חבירו

לחץ כדי לכווץ...

לאחרונה עיינתי בסוגיא דדינא דמלכותא דינא, והרי מרכולתי.
ישנם כמה שיטות בראשונים מאיזה טעם ובאילו אופנים דינא דמלכותא דינא:

שיטת ר"א ממי"ץ [ראיתי את דבריו בהג"א מכת"י על גליון הרא"ש בב"ק פרק הגוזל בתרא, ודומני שדבריו מובאים בעוד ראשונים] שדינא דמלכותא דינא משום שהמלך הוא אדוני הארץ, וכמו שאדם יכול לקבוע מי יוכל להכנס לחצירו (הדוגמא במקור)
ולפי זה כתב שדינא דמלכותא שייך רק במה שנוגע לקרקע, וכן שבארץ ישראל לא שייך דינא דמלכותא משום שהיא נחלת ישראל
וכן כתב הגר"א בחו"מ סי' שסט אות לה שלפי שיטה זו במלכי ישראל לא היה דינא דמלכותא כיון שא"י לכל.

ולשיטה זו בא"י בודאי לא שייך דינא דמלכותא, וגם במדינה דמוקרטית בחו"ל לא שייך דינא דמלכותא,
[אא"כ יש גוף ששייכת לו כל הקרקע, והוא יהיה הגוף המחוקק],
וגם במדינה בה יש מלך שכל הארץ שיכת לו, לא יהיו חוקיו תקפים מצד דינא דמלכותא אלא במה שנוגע לקרקעות, וחצייה באדום אינה בכלל זה.

שיטת ר"י בר פרץ [מובא במרדכי בב"ק רמז קנד] ששייך דינא דמלכותא בכל עניין. והסברא בהא דדינא דמלכותא דינא לא נתבארה. וברש"י בגיטין ט: נראה שדינא דמלכותא דינא משום שהגויים נצטוו על הדינים, וא"כ יש לדיניהם תוקף, שדין תורה הוא שיהיה אצלם דין כל שהוא (והחידוש הוא שגם ישראל מחוייבים לנהוג ביניהם על פי דינם של הגויים באותו מקום, שכיון שקביעת הדין אצלם מחוייבת ותקפה על פי דין תורה - גם ישראל מחוייבים בזה).

ולפי שיטה זו נראה שגם במדינה דמוקרטית יש דינא דמלכותא אם דינם עונה לחיוב דינים של ז' מצוות בני נח, וגם לגבי דברים כמו חצייה באדום (אלא שיש לדון אם כזה דבר נכלל בחיוב דינים, ומן הסתם כל מה ששייך לתיקון המדינה נכלל בזה, וכמו שהלכות שכנים שהם כעין חצייה באדום נמצאים בחלק חו"מ, ואכמ"ל), ואפילו בארץ ישראל יהיה דינא דמלכותא כיון שגם הגויים בא"י מחוייבים בז' מצוות.
אלא שבמדינת ישראל הממשלה ביד ישראל (מומרים) ועליהם יש חיוב לדון ע"פ תורה ולא ע"פ כל דין הגיוני שיעלה בדעתם, וא"כ אין תוקף לחוקי המדינה מצד דינא דמלכותא.
[רק שמה שמחוייב על פי דין תורה אנו מחוייבים בו גם בלא דינא דמלכותא, וייתכן שחצייה באדום אסורה מדין תורה, ולא רק מצד הסכנה, אלא מצד הלכות שכנים, כמו שמסתמא י"ל לגבי זכויות קדימה בכביש, וייתכן שמה שנקבע ע"י המדינה והוקבע אצל התושבים כהסדר הוא כמו הסכמה כללית שהתנהלותנו השכנית תהיה באופן כזה, ויש לזה תוקף על פי דין תורה. ואכמ"ל.]

עוד שיטה מובאת בר"ן על הרי"ף לדף י: בגיטין בשם יש מי שפירש שיש חילוק אם הדין הוא להנאת המלך והמלך שייך בהם, שבכה"ג דינו דין, אבל אם אין למלך הנאה מזה אין דינו דין. ואיני יודע ביאור לשיטה זו למה דינא דמלכותא דינא, וממילא איני יודע לדון לנידון דידן במדינה דמוקרטית. ואשמח אם מי מחו"ר הפורום יאיר עיני בזה.

 

[אפיקי מים]

וברש"י בגיטין ט: נראה שדינא דמלכותא דינא משום שהגויים נצטוו על הדינים, וא"כ יש לדיניהם תוקף, שדין תורה הוא שיהיה אצלם דין כל שהוא (והחידוש הוא שגם ישראל מחוייבים לנהוג ביניהם על פי דינם של הגויים באותו מקום, שכיון שקביעת הדין אצלם מחוייבת ותקפה על פי דין תורה - גם ישראל מחוייבים בזה).

ולפי שיטה זו נראה שגם במדינה דמוקרטית יש דינא דמלכותא אם דינם עונה לחיוב דינים של ז' מצוות בני נח

לחץ כדי לכווץ...

שוב התבוננתי שייתכן כי גם לפי שיטה זו לא יהיה דינא דמלכותא דינא במדינה דמוקרטית,
שייתכן שאין דיני גויים מחייבים ישראל אלא כאשר ישראל שייכים אליהם שאז מצד הגויים יש חיוב להעמיד דין על כולם,
וממילא ישראל מצידם ג"כ מחוייבים לזה, ובמלכות מחוייבת המלכות להעמיד דין גם לישראל כל כמה שהם בכלל מלכותם,
אבל גויים שנתקבצו יחד ומעמידים לעצמם דינים בלא מלכות אינם צריכים להעמיד דין לישראל שבאותה מדינה.

ויש לדון אם במדינה דמוקרטית חייבים הגויים להעמיד דין לכל בני המדינה,
או שכל אחד מצידו מחוייב לדאוג רק שתהיה מערכת דינים שתדון אותו יחד עם שאר החפצים בכך
אבל אין צורך שתהיה מערכת משפטית כוללת על כל בני המדינה.

 

[שלוות העמל]

יש עוד סברא והיא שאדם שבא לגור המדינה הרי הוא מקבל בזה על עצמנו את כל החוקים הקימים במדינה הזאת.

נראה לי טעמו של רבינו פרץ והרשב"א.

ולפי"ז זהו רק בחוקים שהיו אבל החדשים הרי הוא עומד ומצהיר שאינן מסכים.
וכן לטעם זה היום כל אחד הא לגור איפה שבא לו תוך. כדי שהוא מצביע נגד המקום.

היה ע"ז לא מזמן שיעור של הרב אשר וייס באחד משיעוריו על הפרשה,והיה שם סיכום מאוד יפה של הסוגיה כולל חידושים של הרב שליט"א.

 

[מנחת חינוך]

נפק''מ למי שעובר באדום האם עובר איסור?

לחץ כדי לכווץ...

מסתמא דברים אלו ל"צ ל'דינא דמלכותא דינא' זהו סיכון שאסור מדין 'ונשמרתם' כמו שקפיצה מהגג לא צריך לאוסרה מחמת 'דינא דמלכותא' אולי דבריך נוגעים באמצע הלילה בצומת שומם שאז אין את הסכנה אך יש את ה'דינא דמלכותא' .

 

[ן' מיגאש]

מרבותינו שמענו שהגם דקי"ל דדינא דמלכותא דינא למי שסובר כן מ"מ צריך להיות לזה דין של מלכות, ואחד מהתנאים שדואגת לכלל אזרחיה בשווה.
ועפ"י זה היו דיונים על אפליות מגזריות מסוימות כמה הם בוטות, ונפק"מ שלא נחשיב את המדינה כמלכות וממילא אין דינם דין.
ובתקופה של החקיקה המגזרית הבוטה נגד הציבור החרדי היו ששינו דעתם לומר כן.