מסעי - האם רוצח מברך הטוב והמטיב על מיתת כהן גדול | במדבר מסעי - האם רוצח מברך הטוב והמטיב על מיתת כהן גדול | במדבר

גרינפלד

משתמש מוביל
gemgemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
פרסם 30 מאמרים!
הודעות
2,231
תודות
5,755
נקודות
497
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
וישב בה עד מות הכהן הגדול (לה כה)

יש לעיין
ברוצח בשוגג, שהוא יוצא מעיר מקלט במיתת כהן גדול, ויכול לשוב לביתו, האם מברך על מיתת כהן גדול הטוב והמטיב, כמו שמברך אדם שמת אביו והניח לו ירושה, שהרי במיתת הכהן גדול יש לרוצח טובה גדולה שחוזר לביתו.

ובספר דרך שיחה הביא בשם מרן הגר"ח קניבסקי זצ"ל שאינו מברך, שאין שייך ברכה על מיתה של אדם, וכשמת אביו הברכה היא על הירושה והמיתה היא רק היכי תמצי שתהיה לו הירושה, אולם בכהן גדול המיתה היא המוציאה אותו ולא שייך ברכה על מיתה, עכ"ד. וחילוק זה צריך ביאור, שגם כאן השמחה היא על היציאה והחזרה לביתו, ומיתת הכהן גדול היא רק היכי תמצי. ונראה דהביאור הוא, דמיתת אביו שייך שימות ולא יהיה לו שום נכסים ולא יוריש לבנו, א"כ ההודאה היא על כך שהיו לאביו נכסים, ולא על המיתה. אבל מיתת כהן גדול בהכרח מוציאה את הרוצח, א"כ ההודאה היא על כך שמת הכהן גדול, ועל זה אין מברכים.

אך בלאו הכי עיקר הנידון מחודש, דבפשטות הטוב והמטיב מברכים רק על דבר חדש ששמח בו, ולא על מניעת צער, כגון יוצא מבית האסורים וכדומה.​
 
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
אשמח לדעת מי הוא ואיזהו
ובספר דרך שיחה הביא בשם מרן הגר"ח קניבסקי זצ"ל שאינו מברך, שאין שייך ברכה על מיתה של אדם, וכשמת אביו הברכה היא על הירושה והמיתה היא רק היכי תמצי שתהיה לו הירושה, אולם בכהן גדול המיתה היא המוציאה אותו ולא שייך ברכה על מיתה, עכ"ד. וחילוק זה צריך ביאור, שגם כאן השמחה היא על היציאה והחזרה לביתו, ומיתת הכהן גדול היא רק היכי תמצי.​
י"ל באופ"א, כשמברך על ירושה, הרי היא נובעת כל העת ממיתת אביו, כי הרי לא אפשר לירש את אביו כשהוא חי, ואי"ז עניין של היכ"ת שכשאביו חי, אז מבחינה צדדית אינו יכול לירש אותו, אלא הוי חיסרון בעצם, כי כל עניין הירושה נובעת ממיתתו של האב וז"פ. אך עניין יציאת הרוצח ע"י מיתת הכה"ג, אינה אלא כי מיתתו של הכה"ג היא סיבה צדדית ליציאתו, ואינה סיבה בעצם.
 
הירושה והמיתה היא רק היכי תמצי שתהיה לו הירושה,
גם בזה יש להביא את החקירה מרוגוטשובער אם הירושה מדין זכיה או שהיורש עומד במקום המוריש. ואם כהאופן השני, הר''ז היינו אך עם מיתת כה''ג וצ''ע.
אלא שהכריע הגר''ח קנייבסקי כהאופן הא' שהוא הפשוט יותר ויש לברר לפ''ז הסוגיות.
 

הודעות מומלצות

כתב השו"ע (סי' קפ) שלאחר סעודתו יש לשייר פת על...

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון