במשנ"ב כתב טעם לאיסור עשית מלאכה בספירת העומר בלילות משום שהובאו לקבורה אחר השקיעה
ואי מתו בשנה אחת נמצא שכל לילה הבאו לקבורה 800 איש וזה בדר"כ לוקח יותר מלילה אחד [אא"כ נימא שלכל אחד היה ח"ק נפרד]
ביבמות נמנו, רבי מאיר, רבי יהודה, רבי יוסי, רבי שמעון בר יוחאי, רבי אלעזר בן שמוע.
בקהלת רבה נמנו, רבי יהודה, רבי נחמיה, רבי מאיר, רבי יוסי, רבי שמעון בר יוחאי, רבי אליעזר בנו של ריה"ג, רבי יוחנן הסנדלר.
הרי שיש כאן יותר מחמשה בין הכל.
וסביר להניח, שכולם תלמידיו היו, והנדון הוא רק לגבי החמשה, וצ"ת.
הא מנלך?
וקשה לומר כן, ובפרט שהרמב"ם בהקדמה ליד החזקה אינו מונה כלל את ר"ע בשלשלת מסירת התורה. הקדמה ליד החזקה לרמב"ם
ו) ורבינו הקדוש מרבי שמעון אביו. ז) ורבי שמעון [מרבן גמליאל אביו. ח) ורבן גמליאל מרבן שמעון אביו ט) ורבן שמעון] מרבן גמליאל הזקן אביו. י) ורבן גמליאל הזקן מרבן שמעון אביו. יא) ור' שמעון מהלל אביו ושמאי.
והרי לכאו', ר"א ור' יהושע עדיין היו קיימים באותו הפרק, וחבריו של ר"ע לא שמענו שמתו קודם לכן, והיאך היה "העולם שמם"?
וע"כ שדי במיתת כ"ד אלף זוגי לשממת העולם, אף שעדיין רבה התורה בעולם.