הגדרה הלכתית לתואר "נהרג על קידוש השם "

[הצעיר שבחבורה]

כונתי למי שרואה שבאו עליו מחבלים ל''ע וקמים להורגו, ולא בהקשר של לעבור על דת וגזרת שמד.

אל ימנע עצמו מן הרחמים.

 

[צריך עיון]

אל ימנע עצמו מן הרחמים.

כונת כ''ת לומר דל''ח ודאי עומד ליהרג כדחזי' דלא ימנע עצמו מן הרחמים ועל כן אין לו לברך?

 

[הצעיר שבחבורה]

כונת כ''ת לומר דל''ח ודאי עומד ליהרג כדחזי' דלא ימנע עצמו מן הרחמים ועל כן אין לו לברך?

כך נראה לענ"ד.

 

[צריך עיון]

כך נראה לענ"ד.

ויש לי צעיר שבצעירים להביא ראיה, מהא דערכין ד''ו ע''ב דהיוצא להרג אינו נערך שהוא כמת ואין לו ערך, ומוכח בגמ' דהי' במי שנגמר דינו בבי''ד של ישראל, וכ''כ הרמב''ם פ''א מערכין הי''ג. וכן מי שנגמר דינו בבית דין של ישראל להורגו על עבירה שעבר והעריכו אחר או שהעריך עצמו או שאמר דמי עלי או שאמר אחר דמי זה עלי אינו חייב כלום שזה כמת הוא והמת אין לו ערך ולא דמים.
ובפיה''מ שם פירש הרמב''ם שיחתו יותר, והיוצא להרג, רוצה לומר מיתת בית דין שהוא דבר שאינו תלוי ברצונינו אלא התורה הרגתו, אבל אם היה יוצא להרג בפקודת המלך מעריך ונערך לדברי הכל, לפי שאפשר שיחזור המלך מגזרתו

 

[סאדיגורא]

כונת כ''ת לומר דל''ח ודאי עומד ליהרג כדחזי' דלא ימנע עצמו מן הרחמים ועל כן אין לו לברך?

כך נראה לענ"ד.

ומה הדין באדם שחי בשנת ה' אלפים רס"ג בעיר מדריד שבספרד כשרואה שתוך כדי עריכת ליל הסדר מתפרצים אינקוויזיטורים לביתו ועוצרים אותו.
לאחר עינויים מובל הוא לגרדום האוטו-דה-פה, האש מוצתת האיש נשאל האם הוא 'חוזר בתשובה' (עפ"ל) או שהוא מושלך אל האש.
היהודי מצהיר בקול רם 'שמע ישראל ה' א' ה' אחד'!
האינקוויזיטורים תופסים אותו מב' צדדיו ומניפים אותו באויר לקראת השלכתו למוקד עקה"ש.
האם יקיים בעצמו;

מי שיוצא ליהרג על קידוש השם ברבים מברך אקב''ו וציונו... [ההמשך כבר מחלוקת הפו'].

או שמא

אל ימנע עצמו מן הרחמים.

שהרי כבר היו דברים מעולם שיהודים נצלו ברגע האחרון ממות, ע"י רעידת אדמה וכו'.

למה זה שונה מ;

מי שרואה שבאו עליו מחבלים ל''ע וקמים להורגו, ולא בהקשר של לעבור על דת וגזרת שמד.

שגם אז, הוא קרוב מאוד למיתה, ויתכן שינצל.

 

[הצעיר שבחבורה]

למה זה שונה מ;

מכיון שמסר עצמו להריגה על קידוש שמו, משא"כ הכא.

 

[איך]

אני לא כ"כ מבין את כותרת האשכול, מז"א 'ההגדרה ההלכתית'? למה זה הלכתי, לקידושי אשה?

 

[צריך עיון]

אני לא כ"כ מבין את כותרת האשכול, מז"א 'ההגדרה ההלכתית'? למה זה הלכתי, לקידושי אשה?

יש למצוא בזה קצת נ''מ, אולי לא ממש 'הלכה למעשה' אבל כן נ''מ הלכתית
א. לענין כתיבת גט או כתובה. דאף שהלכה שאין מזכירין תוארין בגט, אם הזכיר תואר אפילו אינו נכון [לדוגמה כתב 'מורינו ראש הישיבה' על אחראי המטבח..] הגט כשר 'כיון שהזכיר שמו בפירוש.
כדוגמה לתואר כתבו הפוסקים 'רב' 'חכם', וגם 'בן הקדוש' על מי שנהרג על קידוש השם! ראה כ''ז באה''ע סי' קכט ס''ז
אומנם מבו' בנחל''ש ובב''ש [סקי''ג] דהיכא שיש שני יב''ש בעיר אחת, אפשר במקום לשלש הדורות לכתוב התואר כנ''ל, ואם כן מצאנו נ''מ אם לכתוב 'בן הקדוש' בכה''ג.
ולענין דיעבד יל''ע אחרי שהטעם המבו' ברמ''א הוא מפני שהזכיר שמו בפירוש, מה הדין אם לא הזכיר בפירוש אלא רק כתב 'בן הקדוש', ודו''ק.

ב. לדעת המהרי''ל שהוזכר בד''מ אין אומרים קדיש על הנהרג על קדוה''ש כיון שנתכפרו עוונתיו, אך הרמ''א פסק לא כן.
וכמדו' דנ''מ בזה לענין לקבור צדיק אצל רשע וכעת א''י איה מקומו.