אכן אני חולק לענ"ד על בעל המשנה הלכות. קראתי את כל ראיותיו ותראה שאין לו מקור אחד לזה, וכל המקורות שהוא מביא זה רק לכך שנתכפר לו רשעו ע"י מיתתו. אך לקרוא לזה קידוש ה' אין שם אפילו ראיה אחת והוא כותב מבואר בלשונו שהוא מדבר מתוך רגש פנימי. (כידוע שהוא עבר ז' מדורי גהינם באוושויץ וראה מליוני יהודים נהרגים עחה"ש הי"ד) והמהרי"ל איננו ראיה כלל כמבואר שם שמסתמך דהוויא לו כפרה וישראל קדושים הם. ואם כן הוא קדוש כמוני וכמוך ללא שום שייכות לקידוש שמו יתברך.
במחילת כבודו אין כאן סלט כלל כי אם דבר פשוט, ואדרבה יסביר לי כבודו היכן יש כאן קידוש השם? והיאך נתקדש שמו יתברך, וכמו שכבודו הסכים שיש חילול ה' נורא כאשר יהודי נהרג בשל היותו מעם ה' וכן יש עוד חילול ה' כאשר אין ה' מציל את ארצו מיד אויב, וא"כ היאך בהצטרפות שני חילולים נוראים כאלה, יקרא לזה מת על קידוש ה'?