ידועים דברי הגר"ח בהל' מעילה, וכך הם מובאים בסטנסיל בב"ק, ומנומקים באורך בברכ"ש ב"ק סי' לד, שחלוק קדושת בדק הבית לקדשי מזבח, שקדשי מזבח המה קדושת הגוף בעצם, ואילו קדשי בדק הבית הם חלות הקנאת ממון לקנין גבוה יעוי"ש באורך ואכ"מ.
ולכ' מלבד שחילוק זה רחוק מן הדעת מפני שאין באמת תחום בעלת כח שליטה שמתקראת הקדש, הלא כמעט כל ענייני ההקדש מוכיחים שאינו כן, ראשית כל דהלא משמעות דקרא בזה היא שעושהו קדש לה' ולא הקנאת ממון לצרכים מוקדשים, וכך בקידושין כח, ב חשיב לקדשי מזבח כמוסר להדיוט והגם שלשיטתו אין בזה קנין לגבוה, ובב"ק סח, ב ובתמורה ט, ב ממעט שיוכל להקדיש דבר שאינו שלו דאילו היה לבדק הבית צורת הקנאת ממון אזי פשיט"ל מסברא שלא להקדיש, ודומיא דהכי שנינו בחולין קמ, א בתוס' שיכול להקדיש בהמת עיר הנדחת ובאף שהיא אסורה בהנאה דבכי האי אין בכחו לתת אותה לאחרים כהקנאה, ומלבד זאת תמוה כיצד מועלת חזרה מהקדשות עי' רמב"ם נדרים ד, ח הלא כיון שפסקה בעלותו אזי הופקעה, וכך בראש' בחולין קלט, א הת' שהטעם שתרנגולת שמרדה פקעה קדושתא הוא בעקבות שנתייאש המקדיש, וחזינן שעדיין יש לו דין בעלים וכך בתוס' במנחות עא, ב גבי פודה שוה מנה בפרוטה יעוי"ש, ומלבד זאת יהא תמוה לפי שיטתו האי דינא דכ' רשב"ם והתוס' בב"ב עט, א שאין יד להקדש דמה נשתנו משאר רשויות הממון, וכיצד הגדילו הדברים עד כדי שאפילו ארעאי אשבח לא נאמר בה [דנח' אי יש מעילה בגידולין].
ולכ' מלבד שחילוק זה רחוק מן הדעת מפני שאין באמת תחום בעלת כח שליטה שמתקראת הקדש, הלא כמעט כל ענייני ההקדש מוכיחים שאינו כן, ראשית כל דהלא משמעות דקרא בזה היא שעושהו קדש לה' ולא הקנאת ממון לצרכים מוקדשים, וכך בקידושין כח, ב חשיב לקדשי מזבח כמוסר להדיוט והגם שלשיטתו אין בזה קנין לגבוה, ובב"ק סח, ב ובתמורה ט, ב ממעט שיוכל להקדיש דבר שאינו שלו דאילו היה לבדק הבית צורת הקנאת ממון אזי פשיט"ל מסברא שלא להקדיש, ודומיא דהכי שנינו בחולין קמ, א בתוס' שיכול להקדיש בהמת עיר הנדחת ובאף שהיא אסורה בהנאה דבכי האי אין בכחו לתת אותה לאחרים כהקנאה, ומלבד זאת תמוה כיצד מועלת חזרה מהקדשות עי' רמב"ם נדרים ד, ח הלא כיון שפסקה בעלותו אזי הופקעה, וכך בראש' בחולין קלט, א הת' שהטעם שתרנגולת שמרדה פקעה קדושתא הוא בעקבות שנתייאש המקדיש, וחזינן שעדיין יש לו דין בעלים וכך בתוס' במנחות עא, ב גבי פודה שוה מנה בפרוטה יעוי"ש, ומלבד זאת יהא תמוה לפי שיטתו האי דינא דכ' רשב"ם והתוס' בב"ב עט, א שאין יד להקדש דמה נשתנו משאר רשויות הממון, וכיצד הגדילו הדברים עד כדי שאפילו ארעאי אשבח לא נאמר בה [דנח' אי יש מעילה בגידולין].