וירא היאך מותר להאכיל בשר וחלב ? (1 צופה)

[התורה]

בפרשתן (י"ח, ח'): "ויקח חמאה וחלב ובן הבקר אשר עשה ויתן לפניהם",
וילה"ק, היאך נתן לפניהם בשר וחלב הא קיי"ל (יו"ד סי' פ"ח סק"א) שאסור להעלות על שולחן אחד בשר וחלב מחשש שמא יבוא לאוכלם יחד,
וא"כ להמבואר (יומא כח:) שקיים אאע"ה את כל התורה ואפי' דרבנן, א"כ איך עבר ע"ז ?

 

[שטייגניסט]

בפרשתן (י"ח, ח'): "ויקח חמאה וחלב ובן הבקר אשר עשה ויתן לפניהם",
וילה"ק, היאך נתן לפניהם בשר וחלב הא קיי"ל (יו"ד סי' פ"ח סק"א) שאסור להעלות על שולחן אחד בשר וחלב מחשש שמא יבוא לאוכלם יחד,
וא"כ להמבואר (יומא כח:) שקיים אאע"ה את כל התורה ואפי' דרבנן, א"כ איך עבר ע"ז ?

לחץ כדי לכווץ...

א' - מי אמר שהעלה יחד על השולחן אולי אחר שסיימו הביא להם את הבשרי וכמו הסדר בפסוק מקודם חלבי ורק אח"כ בשרי
ב' - הערבים לא קיימו את התורה

 

[התורה]

א' - מי אמר שהעלה יחד על השולחן אולי אחר שסיימו הביא להם את הבשרי וכמו הסדר בפסוק מקודם חלבי ורק אח"כ בשרי
ב' - הערבים לא קיימו את התורה

לחץ כדי לכווץ...

א. פשטות הדברים.
ב. בפשטות דעות הראשונים שידעם מלאכים ואכלו לחד מתירוצי התוס' בב"מ.

 

[שטייגניסט]

א. פשטות הדברים.
ב. בפשטות דעות הראשונים שידעם מלאכים ואכלו לחד מתירוצי התוס' בב"מ.

לחץ כדי לכווץ...

אם ידע שהם היו מלאכים אז לא קשיא מידי, הרי מלאכים לא זכו לקבל התורה עי' שבת פ"ח או פ"ט

 

[שטייגניסט]

כעת אני רואה
בשפתי חכמים שם אם תאמר והיאך נתן להם חמאה וחלב ובן הבקר והא בשר בחלב הוא, י"ל דמתחילה נתן להם חמאה וחלב ואחר כך נתן להם הבשר, אי נמי דס"ל כמ"ד (בחולין ק"ד: תוד"ה עוף) דבקנוח והדחה מותר
אלא באמת קצת פליאה דבמדרש תהלים (שוחר טוב) מזמור ח והובא בבית הלוי פרשת יתרו בפסחים דף ס"ח
וכשעלה משה לקבלה פעם שניה, אמרו מלאכי השרת רבונו של עולם והלא אתמול עברו עליה, שכתבת בה לא יהיה לך אלהים אחרים (שמות כ ג), אמר להם הקדוש ברוך הוא בכל יום הייתם קטיגורין ביני לבין ישראל, לא אתם כשירדתם אצל אברהם אכלתם בשר בחלב, שנאמר ויקח חמאה וחלב ובן הבקר וגו' ויאכלו (בראשית יח ח), ותינוק שלהם כשהוא בא מבית רבו, ואמו נותנת לו פת ובשר וגבינה לאכול, והוא אומר לה, היום למדני רבי, לא תבשל גדי בחלב אמו (שמות לד כו), לא מצאו לו מענה, באותה שעה אמר הקדוש ברוך הוא למשה, כתב לך את הדברים האלה (שם שם /שמות ל"ד/ כז), עד שאין להם מענה ותשובה

ויותר מזה כתב להלכה החשק שלמה י"ד סימן צח סעיף ב וז"ל
וכן כתב הגאון האמיתי מו"ה מלבי"ם זצ"ל בספרו התורה והמצוה על החומש בפרשת וירא [בראשית יח, ח], ומשום הכי האכיל אברהם מלאכים בשר בחלב משום דברא את בן הבקר ע"י ספר יצירה, והיינו דכתיב שם ובן הבקר אשר עשה, והלכך אין לו דין בשר כלל, כן כתב שם הגאון הנ"ל

 

[שטייגניסט]

למעשה יש כבר בשיטה מקובצת בכורות ו ע"ב בסוגיא דחלב ויוצא מן הטמא והטהור
וז"ל
חלב בהמה טהורה מנלן דשרי. וא"ת אמאי לא ילפי' מדכתי' גבי אברהם ויקח חמאה וחלב, ובודאי לא האכילם איסור דקיים אברהם אבינו כל התורה כולה. ואומ' ר"י מפריש דהוה סבור שהם בני נח ולא נצטוו ע"כ כי אין זה משבע מצות שקבלו עליהם. ואף בירוש' משמע דאכלו בשר וחלב דקאמר שאל להם הקדוש ברוך הוא כשבקשו שתנתן להם התורה אין אתם ראויים לקבלה שמיד שתינוק בא מבית הספר מביאין לו חלב אוכל מביאין לו בשר נוטל ידיו, אבל אתם אכלתם בשר בחלב כדכתי' ויקח חמאה וחלב, תוס' חיצוניות.
עכ"ל
ועיין במדרש לקח טוב כאן בוירא דמבואר דהאכילם קודם חלב ואח"כ בשר כדכתי' ויקח חמאה וחלב והדר ובן הבקר, וכ"ה בתשו' הגאונים עם תשו' חכמי פרובינציה (נ"י תשנ"ה) עמוד שכ וז"ל קיים אברהם אבינו כל התורה כולה אפילו עירובי תבשילין (יומא כח, ב. וראה במדרשי חז"ל שהובאו בתו"ש בראשית כו עה"כ עקב וגו' אות כח) פי' עירובי מאכלין כמו בשר בחלב דכתי' ויקח חמאה וחלב ובן הבקר, כלומר כל אחד הביא בפני עצמו החלב בפני עצמו ובן הבקר בפני עצמו עכ"ל

מלקט על אף שהוא הערה בהנ"ל ולא עקרי הדברים: דיש לדון אם חלב אסור אם איסורו מדין אבר מן החי או בשר מהחי כגמ' בכורות שם, והש"ך יו"ד סימן פא סקי"ב נקט דהוי אמ"ה, ומפורש כן בפסקי הרי"ד עי"ש, וכ"נ בשעה"מ אסו"מ פ"ג הי"א, אך בנובי"ת יו"ד סימן לו וברע"א בליקוטים ובחת"ס יו"ד סימן ע נקטו דל"ה אמ"ה אלא דס"ד דאסור מדין יוצא מהאסור,

ובש"מ הנ"ל נראה דחלב אינו אמ"ה, דא"כ הרי ב"נ נצטווה על אמ"ה וע"כ דהוי איסור יוצא, וכ"כ הרי"ט אלגזי אות ב סק"ז, ובפליתי בסימן פא סק"ז נתכוין לדברי הש"מ, וכ' דע"כ דבב"נ ליכא דין יוצא דאסור כדמוכח מאברהם אבינו שהאכילם חלב דרבוי דהטמאים דמיניה ילפי' לדין יוצא נאמר לישראל, וכ"כ במנ"ח מצוה תנב אות טו, וכן בעונג יום טוב סימן סו בהגה כיון לקו' הש"מ, והוכיח כד' הכס"מ דבשר שאין בו גידין ועצמות מותר וכ"ש חלב דלא חמיר מבשר, אולם לתרוץ הש"מ הטעם הוא משום דחלב אין איסורו אלא מדין יוצא ואיסור זה לא נאמר בב"נ, וע"ע בשו"ת חת"ס יו"ד סימן יט, ובנאות יעקב שם, ובקוה"ע יבמות סימן לג סק"ח, וע"ע בזכרון שמואל בסימן סח סק"ה, וע"ע באבן האזל אסו"מ פ"ג הי"ד.

 

[התורה]

שמעתי בעבר שנהג כן בכדי ליתן פתח למרע"ה לאחמ"כ להורות שאינן מקיימים המצוות, וממילא יאפשרו לו ליקח את התורה.

 

[התורה]

דעת זקנים: מלמד שהאכילם בשר בחלב וכו', ומדרש זה חולק על מדרש אחר קיים אאע"ה אפי' עירובי תבשילין פירוש "תבשילין מעורבין", שלא היה אוכל בשר בחלב, גם לא בשר ואח"כ חלב. וכן נמעי פירש רש,י קמא קמא דתקין אמטי ואייתי לקמייהו".

ובחזקוני: ואע"פ שאין ראיה לדבר לאכול גבינה קודם בשר ולא בשר קודם גבינה, זכר לדבר "ויקח חמאה וחלב" והדר "ובן הבקר".

משמע שעכ"פ למ"ד ששמר אאע"ה, עכ"פ לא העלם יחד על השלחן.

 

[זיו התורה]

עיין בספר לב אריה חולין דף קד: שהקשה כן ועיין שם שתירוץ דאיסור העלאה הוא משום גזירה שמא יאכלם ביחד אם כן יש מקום לומר שאם אדם עומד אצלו ומשמרו מותר כמו גזירת שמא יטה שאם יש שומר מותר לקרא לאור הנר וזה מרומז בפסוק והוא "עומד" עליהם תחת העץ ויאכלו עומד עליהם לשמרם ועייש עוד תירוץ ובעיקר דבריו שמועיל שומר עיין חידושי רעק"א בשו"ע סימן פח שאינו מועיל.

 

[שטייגניסט]

דעת זקנים: מלמד שהאכילם בשר בחלב וכו', ומדרש זה חולק על מדרש אחר קיים אאע"ה אפי' עירובי תבשילין פירוש "תבשילין מעורבין", שלא היה אוכל בשר בחלב, גם לא בשר ואח"כ חלב. וכן נמעי פירש רש,י קמא קמא דתקין אמטי ואייתי לקמייהו".

ובחזקוני: ואע"פ שאין ראיה לדבר לאכול גבינה קודם בשר ולא בשר קודם גבינה, זכר לדבר "ויקח חמאה וחלב" והדר "ובן הבקר".

משמע שעכ"פ למ"ד ששמר אאע"ה, עכ"פ לא העלם יחד על השלחן.

לחץ כדי לכווץ...

נכתב כבר

ועיין במדרש לקח טוב כאן בוירא דמבואר דהאכילם קודם חלב ואח"כ בשר כדכתי' ויקח חמאה וחלב והדר ובן הבקר, וכ"ה בתשו' הגאונים עם תשו' חכמי פרובינציה (נ"י תשנ"ה) עמוד שכ וז"ל קיים אברהם אבינו כל התורה כולה אפילו עירובי תבשילין (יומא כח, ב. וראה במדרשי חז"ל שהובאו בתו"ש בראשית כו עה"כ עקב וגו' אות כח) פי' עירובי מאכלין כמו בשר בחלב דכתי' ויקח חמאה וחלב ובן הבקר, כלומר כל אחד הביא בפני עצמו החלב בפני עצמו ובן הבקר בפני עצמו עכ"ל

לחץ כדי לכווץ...

וע"ע לעיל עוד בענין כנ"ל