הידעת?
מנהג מכירת שכר המצוות מובא לראשונה בשם רב האי גאון, שדן בתשובת מהר"ם אלשקר (סי' קא) במעשה באחד שנהג להתענות בה"ב, ונתן את שכר התענית לחברו. הביא בשם רב האי גאון שנשאל על כך, והשיב שהמתענה הפסיד שכרו כי בז למצוות, והקונה לא קנה כי מצוות שכרם על העבודה עליהם וזה לא ניתן למשא ומתן. וראה מש"כ הנצי"ב מוולאז'ין (בשו"ת משיב דבר ח"ג סי' יד) באחד שמכר את העוה"ב שלו לחבירו.
 
לגבי מה יש נפק''מ שזה פרשה אחת?
לישב את קושיית האחרונים מדברי הזוהר שמספר הפרשיות בתורה ג"ן והמהר"ם זכות הוקשה לו דהם נ"ד פרשיות
בדברי חז"ל לא מפורט סדר הפרשיות בשלימותן רק פרשיות בודדות, סך מספר הפרשיות שיש בתורה מופיע רק במדרש הנעלם (זוה"ק פר' וירא קד:), בזוהר הק' (פר' ויקהל רו:) ובתיקוני זוהר (תיקון יג דף כט:): "דיש בתורה ג"ן סדרים דאורייתא, וזהו דכתיב (שיר השירים ד, יב) "גן נעול אחותי כלה. ובטעם שפרשת 'וזאת הברכה' אינה נכללת בכלל מנין הפרשיות, כתב המהר"ם זכות (בפירושו לזוהר) בשם מהר"ש אבוהב, שאין קורין אותה בשבת רק בשמחת תורה (הובא בדבש לפי מערכת פ' אות ג'). תירוץ נפלא כיוצא בזה נאמר על ידי הרה"ק רבי פנחס מקאריץ זצ"ל: "וזאת הברכה אינה פרשה, אלא לכשיקיימו כל התורה אז מבטיחה התורה 'וזאת הברכה'", עכ"ד.
בדברי חז"ל לא מפורט סדר הפרשיות בשלימותן רק פרשיות בודדות, סך מספר הפרשיות שיש בתורה מופיע רק במדרש הנעלם (זוה"ק פר' וירא קד:), בזוהר הק' (פר' ויקהל רו:) ובתיקוני זוהר (תיקון יג דף כט:): "דיש בתורה ג"ן סדרים דאורייתא, וזהו דכתיב (שיר השירים ד, יב) "גן נעול אחותי כלה. ובטעם שפרשת 'וזאת הברכה' אינה נכללת בכלל מנין הפרשיות, כתב המהר"ם זכות (בפירושו לזוהר) בשם מהר"ש אבוהב, שאין קורין אותה בשבת רק בשמחת תורה (הובא בדבש לפי מערכת פ' אות ג'). תירוץ נפלא כיוצא בזה נאמר על ידי הרה"ק רבי פנחס מקאריץ זצ"ל: "וזאת הברכה אינה פרשה, אלא לכשיקיימו כל התורה אז מבטיחה התורה 'וזאת הברכה'", עכ"ד.
 
הידעת?
רבי פתחיה מרגנשבורג, מבעלי התוספות, העיד שבאלוני ממרא הראו לו עץ זית שלפי המסורת עליו נשענו שלושת המלאכים. העץ היה מחולק לשלושה חלקים וביניהם עמדה אבן שיש.
לפי הידוע לי הוא רק אח של א' מבעלי התוספות, אך הוא עצמו לא היה כזה
 
הידעת?
מנהג אמירת 'לחיים' על שתיית יין מופיע כבר בגמרא במסכת שבת (סז:), שם מסופר שר' עקיבא עשה משתה לבנו, ועל כל כוס שהביא אמר "חמרא וחיי לפום רבנן, חיי וחמרא לפום רבנן ולפום תלמידיהון".
הידעת?!
כתוב בבעש"ט צריך להגיד לחיים זה בגלל שהיו מקים את האשים שהיו מחוייבים בד' מיתות בי"ד ביין שלא יתנגדו.
ולכן אומרים כששותים שזה יהיה לחיים ולא להיפך.
 
הידעת?
העולם נברא בלשון הקודש וזו היתה השפה היחידה עד דור הפלגה.
השפה היחידה השימושית
אבל ודאי ששבעים לשון הם חלק מהותי בבריאה שלא התחדש רק לכבוד הרשעים של דור הפלגה.
 
אכילת תמרים מתוקים מסוגלים לפתוח הלב לתורה?
מקור: בן יהוידע תענית כט: וז"ל: דאמרו רבותינו ז"ל בגמרא (פסחים פז:) לא גלו ישראל לבבל אלא כדי שיאכלו תמרים ויעסקו בתורה מפני שהתמרים שהם מתוקין פותחין הלב בתורה.
 
אכילת תמרים מתוקים מסוגלים לפתוח הלב לתורה?
מקור: בן יהוידע תענית כט: וז"ל: דאמרו רבותינו ז"ל בגמרא (פסחים פז:) לא גלו ישראל לבבל אלא כדי שיאכלו תמרים ויעסקו בתורה מפני שהתמרים שהם מתוקין פותחין הלב בתורה.
אפשר לבאר את הענין ע"פ דברי הגמ' בסוכה דף מ"ה ע"ב רבי לוי אומר כתמר מה תמר זה אין לו אלא לב אחד אף ישראל אין להם אלא לב אחד לאביהן שבשמיים.
שבתמר יש סגולה של אחדות, וכך ישראל אין להם אלא לב אחד לאביהן שבשמיים, וזהו דרך לפתיחת הלב בתורה הק'.
 
הידעת שהכף החיים בהלכות ברכת האילנות פוסק שאסור לברך ברכת האילנות בשבת בגלל שזה בורר את הניצוצות וממילא זה איסור ''בורר''.
הידעת שהאור לציון מקשה עליו שלימוד תורה זה גם בורר ניצוצות, ומחלק שזה אוכל מתוך פסולת.
 
הידעת?
בקהילות תימן לא הסתפקו בשלושה בדי הדס, אלא נהגו להוסיף סביב הלולב הדסים רבים, לעיתים עד שנוצרה מעין מעטפת עבותה של הדסים. מהרי"ץ הסביר שהוסיפו אותם כדי שהאגד יישאר ירוק ומהודר ולא יכמוש במהירות.
 
הידעת?
בחצרות בעלז נהגו לתלות אתרוג בסוכה לנוי.
בשנת השמיטה אף דנו הפוסקים (שו"ת מנחת יצחק ח"י סי' קיט) כיצד ניתן לקיים את המנהג באתרוג הקדוש בקדושת שביעית, והאדמו"ר מבעלז ביקש למצוא דרך הלכתית להמשיך בו.
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון