עוזי ומגני

משתמש מוביל
gemgemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
הודעות
2,418
פוסט השבוע
1
תודות
8,454
נקודות
525
יהודי הגיע למוכר, והתעניין אצלו על מחיר המוצר,
המוכר נקב במחיר של 5000 ש"ח,
אמר הקונה אני לא משלם על המוצר כזה מחיר, לא יותר מ4000 ש"ח,
א"ל המוכר אני צריך עכשיו כסף, אם תתן לי את 1000 הנותרים בהלוואה, אני ימכור לך את המוצר ב4000 ש"ח.
האם הדבר מותר או שזה ריבית.
@קבוצה הלכות ריבית.
 
יהודי הגיע למוכר, והתעניין אצלו על מחיר המוצר,
המוכר נקב במחיר של 5000 ש"ח,
אמר הקונה אני לא משלם על המוצר כזה מחיר, לא יותר מ4000 ש"ח,
א"ל המוכר אני צריך עכשיו כסף, אם תתן לי את 1000 הנותרים בהלוואה, אני ימכור לך את המוצר ב4000 ש"ח.
האם הדבר מותר או שזה ריבית.
מוכר דבר שלו?
או שהוא סתם עובד בחנות?
 
התעוררתי לשאלה זו,
משום מעשה שהיה..
שאחד הלך לקנות פלא', וכידוע יש הוזלה למי שמנייד,
דא עקא, שכבר נייד את מספרו לפני חודשים ספורים, ולכן לא יכל לנייד,
אמר לו בעל החנות, שעכשיו יקנה את המכשיר במחיר מלא, וכשיעבור חצי שנה מהניוד ינייד אצלו ואז יחזיר לו הסכום,
ולכאו' הוא כהמעשה הנ"ל, שהרי אינם נותנים כסף עבור ניוד, אלא הוזלה בקניית המכשיר, וא"כ נמצא שקונה ממנו עכשיו את המכשיר בזול, ועוד תוספת הלוואה, שתפרע בעת ניוד המכשיר, ולולי ההלואה לא היה מוכר לו בזול.
האם הדבר מותר?
 
א"ל המוכר אני צריך עכשיו כסף, אם תתן לי את 1000 הנותרים בהלוואה, אני ימכור לך את המוצר ב4000 ש"ח.
כל המכירה בזול מותניית בנתינת ההלוואה? (אם תלוה לי כך וכך אני אמכור לך בכך וכך, שאז מלבד פרעון החוב הוא מקבל ג"כ הוזלה במחיר).
לכאו' בכה"ג הוי ריבית.
 
כל המכירה בזול מותניית בנתינת ההלוואה? (אם תלוה לי כך וכך אני אמכור לך בכך וכך, שאז מלבד פרעון החוב הוא מקבל ג"כ הוזלה במחיר).
לכאו' בכה"ג הוי ריבית.
אכן כך נותנת הסברא הראשונה
אבל גם במקרה השני אתה סבור כן?
 
יהודי הגיע למוכר, והתעניין אצלו על מחיר המוצר,
המוכר נקב במחיר של 5000 ש"ח,
אמר הקונה אני לא משלם על המוצר כזה מחיר, לא יותר מ4000 ש"ח,
א"ל המוכר אני צריך עכשיו כסף, אם תתן לי את 1000 הנותרים בהלוואה, אני ימכור לך את המוצר ב4000 ש"ח.
האם הדבר מותר או שזה ריבית.
@קבוצה הלכות ריבית.
אם אדם יגיד לחברו, אני מוכר לך בהנחה דבר פלוני, בשביל שמחר תלוה לי אלף שקל, אזי זה ריבית מוקדמת.
אבל לכאורה כשההלוואה היא חלק מהמחיר של המוצר, דהיינו שחלקו בתשלום גמור וחלקו במתן הלוואה, מה הבעיה בזה?

במקרה שהצגת, אפשר שהוא כדוגמא א', אבל תלוי בצורת העסקה.
 
נראה שכיון שהסיבה שאינם נותנים כסף ממש בניוד הוא רק משיקולים עסקיים (להרויח רכישת המכשיר)
והראיה שיש שכן נותנים. (יש חנות פה צפת שנותנים 60 שח מזומן לניוד.)
ואם כן הוי רק התחייבות, שמוכן לתת לו את ההנחה הזו גם בזמן אחר על חשבון קנית המכשיר כעת,
דהיינו, שאליבא דאמת, אחר מתנת הניוד, המוכר מרויח פחות מהניוד, (תלוי במספר החודשים שתשאר + מספר הניודים שיעברו דרכו.) אך עדיין מרוויח ממנו, אך את עיקר הרווח הוא עושה מהמכירה של המכשיר,
ולכן, לא משתלם לו לתת את ההנחה במזומן בלי רכישה, כי אז הוא מוחק את רוב רווחו, אמנם, באם יסכים איננו מפסיד ואדרבא מרוויח.
ולכן, ההתחייבות הזו שלו לשימור ההנחה, איננה החזר על המלוה שבאי נתינת ההנחה, כי אם נתינת אחוזים ניכרים מרווח הניוד, ואינו ענין של מלווה כלל.
הא למה זה דומה? למוכר שנותן ללקוח זיכוי לקניה הבאה, של שלושים אחוז הנחה, אחרי קניה מעל שלוש מאות שקל.
שלא נאמר שהלוהו את סך ההנחה, כמו כן כאן, שהניוד עצמו הוי מכירה רווחית בפני עצמה שהיא עיקר הסיבה להנחה.
 
אבל לכאורה כשההלוואה היא חלק מהמחיר של המוצר, דהיינו שחלקו בתשלום גמור וחלקו במתן הלוואה, מה הבעיה בזה?
כך חשבתי במחשבה שניה,
אבל לכאו' הא פסיקה בהוזלה אסור,
ולא אמרינן שהוא חלק ממחיר המקח, אמנם שם המקח הוא רק אח"כ ולא עכשיו, השאלה אם חילוק זה מחלק.
שלכאו' כל תמורה בעד ההלוואה אסור,
וכמו אדם שאומר לחברו שמוכר את המוצר ב5000, אני לא משלם 5000 אני יוכל להלוות לך את 5000 ותביא לי את המוצר,
שלכאו' הוא אסור, שלבסוף מקבל את כל הסכום עם המוצר, ומאי שנא הכא.
 
כך חשבתי במחשבה שניה,
אבל לכאו' הא פסיקה בהוזלה אסור,
ולא אמרינן שהוא חלק ממחיר המקח, אמנם שם המקח הוא רק אח"כ ולא עכשיו, השאלה אם חילוק זה מחלק.
שלכאו' כל תמורה בעד ההלוואה אסור,
וכמו אדם שאומר לחברו שמוכר את המוצר ב5000, אני לא משלם 5000 אני יוכל להלוות לך את 5000 ותביא לי את המוצר,
שלכאו' הוא אסור, שלבסוף מקבל את כל הסכום עם המוצר, ומאי שנא הכא.
ההלואה יכולה להיות בב' אופנים, א' שהמחיר שגובה כתשלום הוא מחיר ראוי כשלעצמו, וכדי להרויח עוד מוסיף סכום נוסף שהוא בתורת הלוואה, באופן זה לכאורה מותר.
אבל אם בשביל שנותן בהלוואה מוכר בהפסד, או שמוזיל באופן בולט מהמקובל, אזי לכאורה אסור, ובזה אפשר לדון מה נקרא שער ידוע (וכמו שכתבו הראשונים בענין שמוכר ביוקר לאחר זמן (שבשער ידוע אף בלי שאמר לו עכשיו בפחות ולאחר זמן ביותר אסור).
אבל זה יהיה קצת קשה הרבה פעמים להגדיר היום שער קבוע, וכמו שבענייני אונאה זה נושא מסובך.

כל זה לפום ריהטא מסברא, סביר להניח שנכתב בזה, ואשתדל לעיין בספרים בלנ"ד.
 
לכאורה הסיבה שלוקח את הכסף עד הניוד הוא לא עבור מטרת הלוואה אלא כפקדון שיהיה לבסוף ניוד, ואף שבעצם זה הלוואה ולא פקדון ביחס לאונסין, מ"מ המטרה היא פקדון לבטח את הניוד, כי מי אמר שהוא לבסוף ינייד, ומה שמשתמש במעות הוא מפני שלמה ישכב סתם והרי הוא זוכה בזה לגמרי כדי שיתחייב באונסין, ולא לוקח כפקדון משום שא"כ יהיה צריך לשמר את הכסף במקום מסויים.

ומיהו השאלה האם מותר מה שסוף כל סוף הוא נהנה מהמעות בתור הלוואה, ומיהו נראה שכיון שמה שניתן לו את המחיר המוזל הוא בעבור הניוד שיעשה, וא"כ ההלואה אח"כ היא לא בעבור המוצר אלא לבטחון וכנ"ל.
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון