ל"ג בעומר הלכות הנוגעות לל"ג בעומר

[אחד יחיד]

ביום ל"ג בעומר אין אומרים תחנון, ואף לא במנחה שלפניו. והאשכנזים אומרים למנצח וגו'.

יש להיזהר, בבין השמשות, אור ליום ל"ג בעומר, שלא לומר: "היום ל"ג בעומר", שאזי, מספק אין לספור בברכה באותו לילה, שיש הסוברים, שאמירת מספר הימים בראשי תיבות כמוה כספירה (ביאור הלכה תפ"ט ד"ה מונה וכו').

האומר בטעות, בדיעבד יש לו על מי לסמוך ולספור בברכה (שער הציון שם, כ"ח). מכל מקום, האומר: "מותר לשמוע שירים לכבוד הרשב"י, כי היום כבר ל"ג בעומר" – עדיין יכול לספור בברכה, שהרי לא התכוון לספור אלא לציין שכך שם ה"יום טוב" (כף החיים ל, ושו"ת אור לציון ג, ט"ז, ד).

תספורת לבני ספרד – אין להסתפר עד יום שישי ל"ד בעומר בבוקר (שו"ע תצ"ג, ב). לבני אשכנז – מותר כבר בל"ג בבוקר (רמ"א, שם). למנהג האריז"ל – אין להסתפר כלל.

חלאק'ה: מנהג האריז"ל לספר ילדים בהגיעם לגיל שלש, במירון [ובכל מקום, ויש נוהגים בקבר שמעון הצדיק] בל"ג בעומר, ולחנכם להשארת פאות הראש (שערי תשובה תקל"א, ב) ואין בזה איסור תספורת, שכן זה נקרא "עשיית פאות", ולכל הדעות אפשר לקיימו כבר בליל ל"ג בעומר (דעת הגרי"ש אלישיב זצ"ל הלכות חג בחג ספיה"ע ז הערה 58). (הרה"ג רבי יצחק יעקב פוקס שליט"א)

 

[אחד יחיד]

לבני ספרד – מותר לשמוע כלי זמר רק מבוקר ל"ד בעומר, כדין תספורת. ולבני אשכנז – כבר מיום ל"ג בבוקר (שו"ת שבט הלוי ח, קס"ח). בארץ ישראל נהגו להקל ולנגן בכלי שיר כבר מהלילה כאשר שמחים לכבוד הילולת רשב"י, כגון ליד מדורה שלכבוד הרשב"י (חוט שני שבת ד, עמ' ש"פ).

נישואין לבני ספרד – אין לערוך נישואין, אלא מיום ל"ד בבוקר, ולבני אשכנז מיום ל"ג בבוקר, כיון שנישואין ותספורת – דין אחד להם (מ"ב שם, ה וי"א). יש מתירים לאשכנזים לערוך נישואין כבר בליל ל"ג בעומר, ולבני ספרד בליל ל"ד אחרי צאת הכוכבים, ויש לסמוך על זה בשעת הצורך, כגון כשקשה למצוא אולם (פרי חדש, ס"ב שערי תשובה, ה ושו"ע הרב, ה).

נישואי בני אשכנז ביום ל"ג בעומר, אם מנהגם להמשיך דיני האבלות לאחר ל"ג בעומר, לכתחילה יש לסיים החתונה והריקודים עד כניסת ליל ל"ד, ובמקום צורך, יש להקל ולהמשיך בלילה (שו"ת מנחת יצחק ד, פ"ד). ויש מתירים לכתחילה קיום הסעודה והריקודים בלילה (ליל ל"ד), אם החופה נערכה ביום ל"ג (שו"ת אגרות משה אבהע"ז א, צז)

הערה: נחלקו הפוסקים, אם חתן וכלה צריכים לצום ביום חופתם, כנהוג, בימים שאין אומרים תחנון, והמקילים, יש להם על מי לסמוך (מ"ב תקע"ג, ז עפ"י א"ר בשם נחלת שבעה). ומותר להשתתף בחתונה, אף למי שמנהגו לעניין ימי אבלות ימי הספירה שונה מהחתן והכלה, כיון שמצווה לקרואים לשמח חתן וכלה (שו"ת אגרות משה א, קנ"ט דעת הגרש"ז אויערבך זצ"ל הליכות שלמה ניסן, א, י"ט) פרט, לדעת הגר"ש וואזנר זצ"ל בקובץ מבית לוי, שאין אלא לאחל מזל טוב, ולא להשתתף בריקודים ובסעודה. (הרה"ג רבי יצחק יעקב פוקס שליט"א)