המאמינים בצמצום כדעת הגר"א | אוצר החסידות| דף 5 | פורום אוצר התורה המאמינים בצמצום כדעת הגר"א | אוצר החסידות| דף 5 | פורום אוצר התורה
מדברי המתנגדים על אלוקות בגשמיות - הכל מצידו יתברך בלבד,
ומצידינו אין אלוקות בגשמיות כלל!

הבורא מחייה את הגשמיות כי זה מצידו - בלי הבנה והשגה מצידינו כלל.

בהנהגה שהבורא מנהיג אותנו הוא צמצם את הנהגתו ונתן מקום לגשמיות, דהיינו - בספסל עליו אני יושב אין אלוקות,
נפש החיים פ"ד פ"ה: שמצדו יתברך גם עתה אחר שברא וחידש העולמות ברצונו הוא ממלא כל העולמות והמקומות והבריות כלם בשיווי גמור ואחדות פשוט ואין עוד מלבדו כמשמעו ממש כו', הבחינה אשר מצדינו היינו שהשגתנו אינה משגת בחוש רק ענין מציאותם כמו שהם נראים שעל פי זאת הבחינה נבנו כל סדרי חיוב הנהגתינו שנצטווינו מפיו יתברך חק ולא יעבור ומצד זאת הבחינה הוא שדימוהו רז"ל כביכול כענין הנשמה אל הגוף וכמ"ש בזוהר שהוא יתברך הוא נשמתא דכל עלמין שכמו שבאדם לא נראה בחוש רק הגוף והנשמה אף שהיא מלאה את כל הגוף הוא בבחינת הסתר לעיני בשר ונגלית לעיני שכל כן כפי השגתינו הנגלית נראה מציאות העולמות והבריות כולם ושהוא יתברך שמו מתפשט ומסתתר כביכול בפנימות כולם להחיותם ולקיימם כענין הנשמה שמתפשטת ומסתתרת בפנימות כל פרטי חלקי אברי הגוף להחיותו.
 
נפש החיים פ"ד פ"ה: שמצדו יתברך גם עתה אחר שברא וחידש העולמות ברצונו הוא ממלא כל העולמות והמקומות והבריות כלם בשיווי גמור ואחדות פשוט ואין עוד מלבדו כמשמעו ממש כו', הבחינה אשר מצדינו היינו שהשגתנו אינה משגת בחוש רק ענין מציאותם כמו שהם נראים שעל פי זאת הבחינה נבנו כל סדרי חיוב הנהגתינו שנצטווינו מפיו יתברך חק ולא יעבור ומצד זאת הבחינה הוא שדימוהו רז"ל כביכול כענין הנשמה אל הגוף וכמ"ש בזוהר שהוא יתברך הוא נשמתא דכל עלמין שכמו שבאדם לא נראה בחוש רק הגוף והנשמה אף שהיא מלאה את כל הגוף הוא בבחינת הסתר לעיני בשר ונגלית לעיני שכל כן כפי השגתינו הנגלית נראה מציאות העולמות והבריות כולם ושהוא יתברך שמו מתפשט ומסתתר כביכול בפנימות כולם להחיותם ולקיימם כענין הנשמה שמתפשטת ומסתתרת בפנימות כל פרטי חלקי אברי הגוף להחיותו.
כנראה כבודו לא מכיר את הנפש החיים מפי רב...

האם כבודו ר"ל שבידיים וברגליים הנשמה נתפסת?
ברור שדימו חז"ל את הבורא לעניין הנשמה שבגוף, כי בזה מתקיימות ב' הבחינות הנזכרות. מצד אחד הוא קיים, אך מצד שני אינו נתפס בגשמיות.
 
וטעות לעולם חוזר והאמת והשלום אהבו
החלק הראשון אינו נכון, והחלק השני תמיד היה....

מר ציטט את הודעתי הזו:
בהנהגה שהבורא מנהיג אותנו הוא צמצם את הנהגתו ונתן מקום לגשמיות, דהיינו - בספסל עליו אני יושב אין אלוקות,
והגיב על זה בהודעה זו:
נפש החיים פ"ד פ"ה: שמצדו יתברך גם עתה אחר שברא וחידש העולמות ברצונו הוא ממלא כל העולמות והמקומות והבריות כלם בשיווי גמור ואחדות פשוט ואין עוד מלבדו כמשמעו ממש כו', הבחינה אשר מצדינו היינו שהשגתנו אינה משגת בחוש רק ענין מציאותם כמו שהם נראים שעל פי זאת הבחינה נבנו כל סדרי חיוב הנהגתינו שנצטווינו מפיו יתברך חק ולא יעבור ומצד זאת הבחינה הוא שדימוהו רז"ל כביכול כענין הנשמה אל הגוף וכמ"ש בזוהר שהוא יתברך הוא נשמתא דכל עלמין שכמו שבאדם לא נראה בחוש רק הגוף והנשמה אף שהיא מלאה את כל הגוף הוא בבחינת הסתר לעיני בשר ונגלית לעיני שכל כן כפי השגתינו הנגלית נראה מציאות העולמות והבריות כולם ושהוא יתברך שמו מתפשט ומסתתר כביכול בפנימות כולם להחיותם ולקיימם כענין הנשמה שמתפשטת ומסתתרת בפנימות כל פרטי חלקי אברי הגוף להחיותו.

כוונתו הייתה להביא ראיה לדברי, או שמא להביא ראיה שלא כדברי?

אם כוונתו של מר הייתה להביא סיעתא לדברי, הרי שאכן, טעות לעולם חוזרת,
אך אם כוונת מר להוכיח כי ישנה אלוקות בספסל עץ - שאגב, זה מה שהבינו המתנגדים בדברי החסידים בדורות ההם - אזי יודה מר על טעותו שלו, כי הרי "טעות לעולם חוזרת"....
 
אם כוונתו של מר הייתה להביא סיעתא לדברי, הרי שאכן, טעות לעולם חוזרת,
אך אם כוונת מר להוכיח כי ישנה אלוקות בספסל עץ - שאגב, זה מה שהבינו המתנגדים בדברי החסידים בדורות ההם - אזי יודה מר על טעותו שלו, כי הרי "טעות לעולם חוזרת"....
כל הדיון מה אמרתי אני או מה אמר מר מיותר כשאנו דנים אם יש סתירה בעיקר האמונה בענין מלא כל הארץ כבודו בין הנפש החיים והתניא

וכפי המבואר, הנפש החיים כותב אותן הדברים בין בענין הצמצום שהוא העלם בלבד ובין בענין ואתה מחיה את כולם בכל רגע ממש (כלשונו שער ג פי"א) ושגם מצדינו הוא יתברך שמו מתפשט ומסתתר כביכול בפנימות כולם להחיותם ולקיימם (כלשונו שער ג פ"ה).
 
אומר בקצרה, שדרך מוהר"ן בצמצום אינה כדרך החסידים או המתנגדים.
דרך שלישית, שלא סותרת את דרך הגר"א, אך מוסיפה עליה רובד נוסף ועמוק.

בעניינים העיקריים שבהם חלק הגר"א על החסידות (דווקא אלה שבגללם הגר"א חלק), נראה שמוהר"ן סבר כהגר"א.
ואיני מדבר רק על היוצא למעשה, אלא על שורש הדברים.
 
משמע מדברי הרב דסלר שרצה לומר שהם אינם חלוקים, אבל במכתב הרבי מליובאוויטש אליו שהם כן חלקו.
היינו, שאינם חלוקים במציאות, אלא בדרכי העבודה, עיין בדבריו.
הרבי לא שלח אליו מכתב (למיטב ידיעתי) אלא הגיב על מכתבו לר' איצ'ה מתמיד.
 
כל הדיון מה אמרתי אני או מה אמר מר מיותר כשאנו דנים אם יש סתירה בעיקר האמונה בענין מלא כל הארץ כבודו בין הנפש החיים והתניא
מצטער באמת ובתמים,
אך איני יכול לנהל דיון כשהוא מתנהל בדרך זו.
כבודו חוזר בו ומכחיש את חזרותיו כל הזמן, דבריו של מר נסתרים בתוך דברי הנפש החיים וכבודו אינו מוכן להשיב על זה,
וכשאני מבקש לדעת על מה כבודו טוען כי טעיתי, הוא משיב שזה כלל לא משנה...

דיון צריך להיות ברור וחד, לפני שניגשים לדיון צריכה להיות ברורה העמדה, יחד עם כל הראיות שלה,
כשיש ראיה הפוכה, או טענה של אחד המתדיינים, יש להגיב עליה ולא להגיב בציטוט שאינו עונה מאום,
וכשנתקעים, יש צורך לומר "טעיתי", ואם ממש קשה לך, אפשר פשוט להעלם ולא להגיב...

לכן, עם כל הצער שבדבר, ועם כל יכולתי לענות לך שוב ושוב ושוב כי אין כל מקור לדבריך בנפש החיים, ואף מוכח שלא כדבריך, ולהמשיך בדיון העקר עד תחיית המתים, אז יבוא מרנא הנפש החיים ויראה למר את טעותו,
אך, למען הסדר הטוב ותועלת הפורום הנכבד, אפסיק כאן את הדיון.

והאמת והשלום אהבו...
 
מצטער באמת ובתמים,
אך איני יכול לנהל דיון כשהוא מתנהל בדרך זו.
לא ביקשתי שום דיון רק כתבתי שטעית כאשר אמרת כמדומני על רבבות יהודים שהם כופרים ותלית זאת על הנפש החיים
והצלחתי למגר הדמיון, ואיני רוצה ליכנס לדברים צדדיים כלל, איני רוצה דיון כלל!!! ולא משנה אצלי אם מפרסמים כן על ליטאים או על חסידים ובפרט כשכותבים מכמדומני !!!
כבודו חוזר בו ומכחיש את חזרותיו כל הזמן, דבריו של מר נסתרים בתוך דברי הנפש החיים וכבודו אינו מוכן להשיב על זה,
אדברה דבריכם נסתר מדברי הנפש החיים ודברי העתק מהנפש החיים
וכשאני מבקש לדעת על מה כבודו טוען כי טעיתי, הוא משיב שזה כלל לא משנה...
כתבתי בפירוש מה הוא טעות שלכם והאיך מוכח טעותך שכתבת שבנפש החיים כתוב על החסידים בענין הצמצום שהוא כפירה (קרא: החסידים כופרים) והבאתי שכותב ממש כדברי התניא
דיון צריך להיות ברור וחד, לפני שניגשים לדיון צריכה להיות ברורה העמדה, יחד עם כל הראיות שלה,
כשיש ראיה הפוכה, או טענה של אחד המתדיינים, יש להגיב עליה ולא להגיב בציטוט שאינו עונה מאום,
וכשנתקעים, יש צורך לומר "טעיתי", ואם ממש קשה לך, אפשר פשוט להעלם ולא להגיב...
כן מר עושה שנשאר קשה וע"כ נעלם
נשאר קשה היכן כתיב בענין הצמצום שדעת החסידים כפירה
לכן, עם כל הצער שבדבר, ועם כל יכולתי לענות לך שוב ושוב ושוב כי אין כל מקור לדבריך בנפש החיים,
דברי הם העתק דברי הנפש החיים והגר"א כלשונם
ואף מוכח שלא כדבריך,
דברי הוא העתק דבריהם כלשונם ודברי מר היפך דבריהם
והאמת והשלום אהבו...
וכל טוב סלה, ומיני ומכם אתקלס עילאה שפתחנו (למי שרוצה) שיוכל לראות ההשוואה שבין דברי הצדיקים התניא והנפש החיים ושכל דבריהם מיוסדים על אדני פז ועתיד הקב"ה לעשות מחול לצדיקים.
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

  • חזור
    חלק עליון
    למעלה