המעמד האדיר ריתחא דאורייתא עם אריות התורה מבית אהלי התורה

[אברך קלאסי]

בנידון השני בדברי המג''א לא הבנתי מדוע לא דנו לבאר דברי המג''א ע''פ הנודע מהתוס' שבועות ג' א' והאריכו בזה האחרונים שבשליחות מעשה שיכא שליחות גם לגוי וקטן, וכן בריטב''א ב''מ י' ב' [בתשובה על קושית התוס' שם], וא''כ יל''ד במג''א לא מצד שהמצוה היא ההשתדלות אלא מצד האי סברא שבשליחות על מעשה מהני גם בגוי וקטן [ואין להאריך כעת בביאור הענין]

 

[דעה את ה']

תוס' שבת כא. ד"ה שמחת בית השואבה ובתוס' סוכה נג. ד"ה אשה ומש"כ לחדש בחתם סופר שבת כב. ד"ה ובעיקר, לחלק בין מראה שלהבת למראה של גוף הדבר.

לחץ כדי לכווץ...

אה. זה תחילת הדיון במה שאמרו דקול מראה וריח אין בהם משום מעילה. שכמדומה שתוס' מביא מהירושלמי דמ"מ איסורא איכא (ויתכן שזה מחלוקת בבלי וירושלמי, כך זכור לי).

אך לא ראיתי כאן בהדיא עכ"פ את הסברא ששמעתי מאחי נ"י, שכל הדיון שם הוא בסוג של תשמיש שעשוי לכך. כגון נר העשוי לאורה או כותל שעשוי גם להגן מפני החמה וכיו"ב. אבל ראיה בדבר שאין זה דרך תשמישו כלל, הוא חידוש נוסף. אך כמובן הובאו בזה לעיל ג"כ מקורות. כדברי הפר"ח לענין להסתכל על חיטה יפה.
דיון החת"ס והחזו"א לענין מת, יל"ע היטב בפנים, אך הוא שונה. כי לא מדובר כלל על הנאת ראיה, אלא על לימוד רפואה בהסתכלות זו. וצ"ע גדר זה.