וירא המתפלל על חבירו

[אברך מישיבת מיר]

כתב רש"י (כא, א) וה' פקד את שרה וגו' - סמך פרשה זו לכאן ללמדך שכל המבקש רחמים על חבירו והוא צריך לאותו דבר הוא נענה תחילה, שנאמר וכו', ע"כ.

ויש לעיין האם נענה תחילה דווקא כשמתפלל על חבירו, אבל אם כל התפילה על חבירו הוא כדי שענה הוא לא יענה, כי אין התפילה על חבירו ממש, או דלמא כיון דעכ"פ הוא מתפלל על חבירו יענה תחילה, ולא איכפת לן שכל המטרה שמתפלל על חבירו זה בעצם בשבילו, וצ"ע.

האם יש לחו"ר הפורום ראיות לזה?