גמרא סנהדרין (דף צח-צט)
אָמַר רַב גִּידֵּל אָמַר רַב: עֲתִידִין יִשְׂרָאֵל דְּאָכְלִי שְׁנֵי מָשִׁיחַ.
אָמַר רַב יוֹסֵף פְּשִׁיטָא וְאֶלָּא מַאן אָכֵיל לְהוּ חִילָק וּבִילָק אָכְלִי לְהוּ?
לְאַפּוֹקֵי מִדְּרַבִּי הִילֵּל דְּאָמַר אֵין מָשִׁיחַ לְיִשְׂרָאֵל שֶׁכְּבָר אֲכָלוּהוּ בִּימֵי חִזְקִיָּה.
אָמַר רַב יוֹסֵף:
שְׁרָא לֵיהּ מָרֵיהּ לְרַבִּי הִילֵּל, חִזְקִיָּה אִימַּת הֲוָה בְּבַיִת רִאשׁוֹן וְאִילּוּ זְכַרְיָה קָא מִתְנַבֵּי בְּבַיִת שֵׁנִי וְאָמַר "גִּילִי מְאֹד בַּת צִיּוֹן הָרִיעִי בַּת יְרוּשָׁלִַים הִנֵּה מַלְכֵּךְ יָבוֹא לָךְ צַדִּיק וְנוֹשָׁע הוּא עָנִי וְרֹכֵב עַל חֲמוֹר וְעַל עַיִר בֶּן אֲתֹנוֹת".