- הודעות
- 4,364
- תודות
- 11,035
- נקודות
- 885
קח נא את בנך
הקשו המפרשים, מה היה הניסיון בעקידה, והרי אם הקב"ה ציווה אותו במפורש ודאי שיעשה זאת.
ובדרשות הר"ן (דרוש ו ד"ה הנה מבואר) כתב שלא היה זה חיוב על אברהם אלא מצוות רשות, וכך מדקדק מהלשון "קח נא" [והנה נחלקו התרגום ורש"י אם "נא" הכוונה עכשיו או בבקשה, עיי"ש, ובפרט זה ס"ל לר"ן כרש"י]. אכן לכאורה עדיין אין זה מתרץ את המדרש רבה שהשטן אמר לאברהם "למחר אומר לך שופך דם, את חייב ששפכת דמו של בנך", ולכאורה אם הקב"ה אמר לו שיעשה זאת ודאי שלא יתבע ממנו, ויל"ד בזה.
ובפשטות י"ל על עיקר השאלה שהניסיון היה האם אברהם יתווכח שאולי יוותר הקב"ה כמו שמצינו קודם הפיכת סדום שטען טענות [ועי' במדרש רבה (פרשה נו סי' י) על הפסוק ה' יראה]. וכוונת המדרש (שהובא בדיבור הקודם) תתפרש שכוונת השטן שרצון השם היה שיתווכח, ועי' בהמשך דברי הר"ן, וז"ל, ולו היה אברהם משיבו הן לי לא נתתה זרע כי אם זה והבטחתני בו ואיך אעשה זה, לא נחשב לו עון ולא תשיגהו עונש מזה, ע"כ.
ובאבי עזרי (הל' דעות פ"ז ה"ו) תירץ ע"פ דברי המהרי"ל דיסקין (שו"ת, כתבים, בסופו) שנביא מקבל משל מהקב"ה והוא פותר את הנמשל מה רצון השם, ולפי"ז אם אברהם לא היה מספיק יר"ש היה יכול לפטור עצמו בטענה שאולי לא פיענח המשל נכון. וכעי"ז בישמח משה (כאן, עיי"ש באריכות) שדייק מהפסוקים שהקב"ה עשה לאברהם נבואה בצורה שונה מיתר הפעמים באופן שיכל אברהם לחשוב שאין זו נבואה אלא דמיון [והביא כן מהמורה נבוכים, ולכאורה לא נמצא שם כן]. ולכאורה נראה כדבריהם ברש"י (סנהדרין פט, ב ד"ה הנשא וד"ה הנה). וכעין דברי הישמח משה משמע בתנחומא (אות כב) שהשטן אמר לאברהם "תשמע מן המשטין ותאבד נשמה... אמר לו [אברהם] לא משטין היה אלא הקב"ה יתברך היה, לא אשמע ממך".
ועוררוני לתרץ שיש שני סוגי נסיונות, האחד, חוסר בהירות באמונה או הוראת היתר, והשני, שאדם ברור לו שאסור אבל הוא מרגיש שאינו מסוגל לקיים רצון השם, וזה היה נסיונו של אברהם ועמד בו והשריש בעם ישראל שאין מושג שאדם אינו מסוגל לקיים רצון השם[1].
הקשו המפרשים, מה היה הניסיון בעקידה, והרי אם הקב"ה ציווה אותו במפורש ודאי שיעשה זאת.
ובדרשות הר"ן (דרוש ו ד"ה הנה מבואר) כתב שלא היה זה חיוב על אברהם אלא מצוות רשות, וכך מדקדק מהלשון "קח נא" [והנה נחלקו התרגום ורש"י אם "נא" הכוונה עכשיו או בבקשה, עיי"ש, ובפרט זה ס"ל לר"ן כרש"י]. אכן לכאורה עדיין אין זה מתרץ את המדרש רבה שהשטן אמר לאברהם "למחר אומר לך שופך דם, את חייב ששפכת דמו של בנך", ולכאורה אם הקב"ה אמר לו שיעשה זאת ודאי שלא יתבע ממנו, ויל"ד בזה.
ובפשטות י"ל על עיקר השאלה שהניסיון היה האם אברהם יתווכח שאולי יוותר הקב"ה כמו שמצינו קודם הפיכת סדום שטען טענות [ועי' במדרש רבה (פרשה נו סי' י) על הפסוק ה' יראה]. וכוונת המדרש (שהובא בדיבור הקודם) תתפרש שכוונת השטן שרצון השם היה שיתווכח, ועי' בהמשך דברי הר"ן, וז"ל, ולו היה אברהם משיבו הן לי לא נתתה זרע כי אם זה והבטחתני בו ואיך אעשה זה, לא נחשב לו עון ולא תשיגהו עונש מזה, ע"כ.
ובאבי עזרי (הל' דעות פ"ז ה"ו) תירץ ע"פ דברי המהרי"ל דיסקין (שו"ת, כתבים, בסופו) שנביא מקבל משל מהקב"ה והוא פותר את הנמשל מה רצון השם, ולפי"ז אם אברהם לא היה מספיק יר"ש היה יכול לפטור עצמו בטענה שאולי לא פיענח המשל נכון. וכעי"ז בישמח משה (כאן, עיי"ש באריכות) שדייק מהפסוקים שהקב"ה עשה לאברהם נבואה בצורה שונה מיתר הפעמים באופן שיכל אברהם לחשוב שאין זו נבואה אלא דמיון [והביא כן מהמורה נבוכים, ולכאורה לא נמצא שם כן]. ולכאורה נראה כדבריהם ברש"י (סנהדרין פט, ב ד"ה הנשא וד"ה הנה). וכעין דברי הישמח משה משמע בתנחומא (אות כב) שהשטן אמר לאברהם "תשמע מן המשטין ותאבד נשמה... אמר לו [אברהם] לא משטין היה אלא הקב"ה יתברך היה, לא אשמע ממך".
ועוררוני לתרץ שיש שני סוגי נסיונות, האחד, חוסר בהירות באמונה או הוראת היתר, והשני, שאדם ברור לו שאסור אבל הוא מרגיש שאינו מסוגל לקיים רצון השם, וזה היה נסיונו של אברהם ועמד בו והשריש בעם ישראל שאין מושג שאדם אינו מסוגל לקיים רצון השם[1].
[1] ועי' בספר חזון למועד (חזיון ז) דרוש בקשר לניסיון העקידה, וחזינן בדבריו שר' יהונתן אייבשיץ כותב כדברי הר"ן.
