וירא האם בירך אברהם אבינו בעקידה על השחיטה ואם היה ברכה לבטלה (2 צופים)

[ליחדא שמיה]

ועל שחיטה מברכינן

לחץ כדי לכווץ...

אכן, מכיון שאנו מצווים על שחיטה, אך אברהם אבינו לא היה מצווה לשחטו. [כלומר, מצד דיני עולה היא היתה צריכה להישחט, אך בזה כבר לא נצטווה אברהם, ואינו יכול לברך ע"ז].

 

[שטייגניסט]

אכן, מכיון שאנו מצווים על שחיטה, אך אברהם אבינו לא היה מצווה לשחטו. [כלומר, מצד דיני עולה היא היתה צריכה להישחט, אך בזה כבר לא נצטווה אברהם, ואינו יכול לברך ע"ז].

לחץ כדי לכווץ...

לא נצטוה על שום מצוה וקיים המצוות
ולא גרע מאשה שאינה מצווה וכשעושה המצוה מברכת

 

[ליחדא שמיה]

לא נצטוה על שום מצוה וקיים המצוות
ולא גרע מאשה שאינה מצווה וכשעושה המצוה מברכת

לחץ כדי לכווץ...

גרע וגרע, כשאישה מברכת וציונו היא מכוונת על כאלו שכן נצטוו, או על הציווי הכללי שלה במחויבותה לתורה, אך לאברהם לא היתה כל מחויבות לתורה ומצוותיה, וזה שקיים את כל המצוות מדעתו זה לא נותן לו שם של 'מצווה', ופשוט שלא היה מברך בר' המצוות על מה שלא נצטוה. [אך על העקידה נצטוה, כאמור].

 

[מחכה]

האם היה תוקף לברכה (כדי שתהיה 'לבטלה') קודם מתן תורה?

 

[אולפן חדת]

ועל שחיטה מברכינן

לחץ כדי לכווץ...

כי כתוב ושחט את בן הבקר וגו', וזבחת כאשר ציויתיך, אבל כאן לא נצטווה על לשון שחיטה.

 

[שטייגניסט]

גרע וגרע, כשאישה מברכת וציונו היא מכוונת על כאלו שכן נצטוו, או על הציווי הכללי שלה במחויבותה לתורה, אך לאברהם לא היתה כל מחויבות לתורה ומצוותיה, וזה שקיים את כל המצוות מדעתו זה לא נותן לו שם של 'מצווה', ופשוט שלא היה מברך בר' המצוות על מה שלא נצטוה. [אך על העקידה נצטוה, כאמור].

לחץ כדי לכווץ...

לבוש סימן י"ז ס"ב מבואר כמו הטעם שקיבול השכר הוא טעם מדוע יכולה לומר וציונו וז"ל ויש אומרים אפילו להתעטף ולברך הרשות בידן, דאע"פ שלא נצטוו עליהם, מכל מקום קצת שכר יש בידם אפילו בקיום מצות עשה שהזמן גרמא, וכיון שמקבלות קצת שכר הוו כמצוות ועושות, לפיכך יכולות לברך וצונו

ומבואר כן גם בקובץ שעורים קידושין אות קמג קמד לפי טעם שני בר"ן

וחוץ מזה כל הבעיה הוא לומר 'וצונו' אבל ודאי יכולים לומר ברכה ללא וציונו וכדאי' בפוסקים בסימן רצו לשיטת הסוברים שנשים אסורות בוציונו [לפי הב"י/שו"ע]

 

[שטייגניסט]

כי כתוב ושחט את בן הבקר וגו', וזבחת כאשר ציויתיך, אבל כאן לא נצטווה על לשון שחיטה.

לחץ כדי לכווץ...

לבוש סימן י"ז ס"ב מבואר כמו הטעם שקיבול השכר הוא טעם מדוע יכולה לומר וציונו וז"ל ויש אומרים אפילו להתעטף ולברך הרשות בידן, דאע"פ שלא נצטוו עליהם, מכל מקום קצת שכר יש בידם אפילו בקיום מצות עשה שהזמן גרמא, וכיון שמקבלות קצת שכר הוו כמצוות ועושות, לפיכך יכולות לברך וצונו

ומבואר כן גם בקובץ שעורים קידושין אות קמג קמד לפי טעם שני בר"ן

וחוץ מזה כל הבעיה הוא לומר 'וצונו' אבל ודאי יכולים לומר ברכה ללא וציונו וכדאי' בפוסקים בסימן רצו לשיטת הסוברים שנשים אסורות בוציונו [לפי הב"י/שו"ע]

לחץ כדי לכווץ...

 

[אולפן חדת]

נשים אומרות וציוונו כי העם שלהם נתקדש ונצטווה, אבל כאן הנושא הוא כיצד לנסח את הברכה כשהלישנא דקרא הוא "והעלהו", ולא נפרטו כאן ארבע עבודות, ויתכן שהברכה הראויה היא "וצויני להעלות", וזה באמת נתקיים, כי מסרו במסירה גמורה.

 

[שטייגניסט]

נשים אומרות וציוונו כי העם שלהם נתקדש ונצטווה, אבל כאן הנושא הוא כיצד לנסח את הברכה כשהלישנא דקרא הוא "והעלהו", ולא נפרטו כאן ארבע עבודות, ויתכן שהברכה הראויה היא "וצויני להעלות", וזה באמת נתקיים, כי מסרו במסירה גמורה.

לחץ כדי לכווץ...

הנושא על הברכה ולא איזה ברכה
נוסח הברכה נסתדר, וכבר הזכרנו לעיל

ודאי יכולים לומר ברכה ללא וציונו וכדאי' בפוסקים בסימן רצו

לחץ כדי לכווץ...

 

[אולפן חדת]

הנושא של פותח השרשור היה אם הברכה היתה לבטלה, ועל זה כתבנו מה שכתבנו.

 

[שטייגניסט]

הנושא של פותח השרשור היה אם הברכה היתה לבטלה

לחץ כדי לכווץ...

ולא

אבל כאן הנושא הוא כיצד לנסח את הברכה

לחץ כדי לכווץ...

 

[אולפן חדת]

ומכיון שלדעתי הברכה היתה "וציוני להעלות...", היא לא היתה לבטלה.

 

[שטייגניסט]

זה כבר נאמר בהודעה 18

יתכן שבירך ברכה אחת וציווני להעלות את יצחק לעולה, וזה באמת התבצע, שהרי כשעוקד מתוך הבנה שהשלב הבא הוא הקרבה, היינו מסירה גמורה הנקראת העלאה לעולה.

לחץ כדי לכווץ...

אתה כותב בהודעה #28

נשים אומרות וציוונו כי העם שלהם נתקדש ונצטווה, אבל כאן הנושא הוא כיצד לנסח את הברכה כשהלישנא דקרא הוא "והעלהו", ולא נפרטו כאן ארבע עבודות, ויתכן שהברכה הראויה היא "וצויני להעלות", וזה באמת נתקיים, כי מסרו במסירה גמורה.

לחץ כדי לכווץ...

חשבתי שאתה ממשיך את הנושא בשרשור #26 #27 על נוסח הברכה של ה"וציונו" ולא על ההמשך אם להעלות או לשחוט וכדומה

 

[הצעיר שבחבורה]

גרע וגרע, כשאישה מברכת וציונו היא מכוונת על כאלו שכן נצטוו, או על הציווי הכללי שלה במחויבותה לתורה, אך לאברהם לא היתה כל מחויבות לתורה ומצוותיה, וזה שקיים את כל המצוות מדעתו זה לא נותן לו שם של 'מצווה', ופשוט שלא היה מברך בר' המצוות על מה שלא נצטוה. [אך על העקידה נצטוה, כאמור].

לחץ כדי לכווץ...

אי משום הא, אפשר דמצינן לדחויי ולמימר דאברהם שפיר מברך על כל המצוות.
אמנם, כאן אין צריך לזה, שהרי כל שלא נצטווה אברהם אין מצוה כזו, של שחיטת קרבן אדם, ומעולם לא היתה.

 

[הצעיר שבחבורה]

יתכן שבירך ברכה אחת וציווני להעלות את יצחק לעולה, וזה באמת התבצע, שהרי כשעוקד מתוך הבנה שהשלב הבא הוא הקרבה, היינו מסירה גמורה הנקראת העלאה לעולה.

לחץ כדי לכווץ...

אגב, יעוי' במש"כ הגרי"ז שהמצוה לא היתה להקריב אותו אלא רק להקדישו לעולה, ודיני העולה הם להישחט, אך על זה כבר לא היה ציווי מפורש, ולפ"ז יתכן שאברהם כלל לא בירך על השחיטה כיון שלא נצטווה על כך, ול"ע.

לחץ כדי לכווץ...

כ"ז מצינן לשנויי, רק אם נימא שידע אברהם שלא נצטווה אלא להעלותו, אבל מפשט הדברים שנראה שלא ידע אברהם בכך וסבור היה שנצטוה לשחטו ולהקריבו, אכתי לא אתי שפיר
וכן מצינו במפרשים שפירשו כן, שאברהם סבר שנצטווה להעלותו

 

[אולפן חדת]

אבל מפשט הדברים שנראה שלא ידע אברהם בכך וסבור היה שנצטוה לשחטו ולהקריבו

לחץ כדי לכווץ...

נכון, אבל בנוסח הברכה ראוי להצמד ללישנא דרחמנא ("הואיל ונפק מפומיה" דרחמנא)

 

[שטייגניסט]

נכון, אבל בנוסח הברכה ראוי להצמד ללישנא דרחמנא ("הואיל ונפק מפומיה" דרחמנא)

לחץ כדי לכווץ...

חזק!!!
לא זוכר, צריך לעבור בכל האשכול אחד כאן באשכול כתב, כדבר פשוט, לחלק בין שחיטת אדם לבהמה וכל שלא נצטווה אברהם אין מצוה כזו של שחיטת קרבן אדם
דבר שאינו מובן לי כלל
ובפרט שברמב"ן מבואר להדיא שבעיקרון השחיטה לאדם, ובהמה הוא במקומו
וא"צ להביא ראיה, מע"ז שהיו שוחטים אנשים לזה

 

[הצעיר שבחבורה]

נכון, אבל בנוסח הברכה ראוי להצמד ללישנא דרחמנא ("הואיל ונפק מפומיה" דרחמנא)

לחץ כדי לכווץ...

הא מנלך?

 

[אולפן חדת]

בנוסח הברכה ראוי להצמד ללישנא דרחמנא

לחץ כדי לכווץ...

ברכת הפת "המוציא לחם מן הארץ" על שם הפסוק בתהילים "להוציא לחם מן הארץ"
בברכת הארץ- "שאתה זן" השי"ן בקמ"ץ (נגד הדקדוק), כי בתנ"ך כתוב "שאתה" בקמ"ץ (כמדו' בנביא שופטים).

 

[הצעיר שבחבורה]

ברכת הפת "המוציא לחם מן הארץ" על שם הפסוק בתהילים "להוציא לחם מן הארץ"
בברכת הארץ- "שאתה זן" השי"ן בקמ"ץ (נגד הדקדוק), כי בתנ"ך כתוב "שאתה" בקמ"ץ (כמדו' בנביא שופטים).

לחץ כדי לכווץ...

פשיטא שלשון התורה עדיף בברכה, על פני לשון אחרת
אבל, לא כשאינו נכון בעיקר המצוה.