וירא - האם בירך אברהם אבינו בעקידה על השחיטה ואם היה ברכה לבטלה | בראשית| דף 2 וירא - האם בירך אברהם אבינו בעקידה על השחיטה ואם היה ברכה לבטלה | בראשית| דף 2
אכן, מכיון שאנו מצווים על שחיטה, אך אברהם אבינו לא היה מצווה לשחטו. [כלומר, מצד דיני עולה היא היתה צריכה להישחט, אך בזה כבר לא נצטווה אברהם, ואינו יכול לברך ע"ז].
לא נצטוה על שום מצוה וקיים המצוות
ולא גרע מאשה שאינה מצווה וכשעושה המצוה מברכת
 
לא נצטוה על שום מצוה וקיים המצוות
ולא גרע מאשה שאינה מצווה וכשעושה המצוה מברכת
גרע וגרע, כשאישה מברכת וציונו היא מכוונת על כאלו שכן נצטוו, או על הציווי הכללי שלה במחויבותה לתורה, אך לאברהם לא היתה כל מחויבות לתורה ומצוותיה, וזה שקיים את כל המצוות מדעתו זה לא נותן לו שם של 'מצווה', ופשוט שלא היה מברך בר' המצוות על מה שלא נצטוה. [אך על העקידה נצטוה, כאמור].
 
גרע וגרע, כשאישה מברכת וציונו היא מכוונת על כאלו שכן נצטוו, או על הציווי הכללי שלה במחויבותה לתורה, אך לאברהם לא היתה כל מחויבות לתורה ומצוותיה, וזה שקיים את כל המצוות מדעתו זה לא נותן לו שם של 'מצווה', ופשוט שלא היה מברך בר' המצוות על מה שלא נצטוה. [אך על העקידה נצטוה, כאמור].
לבוש סימן י"ז ס"ב מבואר כמו הטעם שקיבול השכר הוא טעם מדוע יכולה לומר וציונו וז"ל ויש אומרים אפילו להתעטף ולברך הרשות בידן, דאע"פ שלא נצטוו עליהם, מכל מקום קצת שכר יש בידם אפילו בקיום מצות עשה שהזמן גרמא, וכיון שמקבלות קצת שכר הוו כמצוות ועושות, לפיכך יכולות לברך וצונו

ומבואר כן גם בקובץ שעורים קידושין אות קמג קמד לפי טעם שני בר"ן

וחוץ מזה כל הבעיה הוא לומר 'וצונו' אבל ודאי יכולים לומר ברכה ללא וציונו וכדאי' בפוסקים בסימן רצו לשיטת הסוברים שנשים אסורות בוציונו [לפי הב"י/שו"ע]
 
כי כתוב ושחט את בן הבקר וגו', וזבחת כאשר ציויתיך, אבל כאן לא נצטווה על לשון שחיטה.
לבוש סימן י"ז ס"ב מבואר כמו הטעם שקיבול השכר הוא טעם מדוע יכולה לומר וציונו וז"ל ויש אומרים אפילו להתעטף ולברך הרשות בידן, דאע"פ שלא נצטוו עליהם, מכל מקום קצת שכר יש בידם אפילו בקיום מצות עשה שהזמן גרמא, וכיון שמקבלות קצת שכר הוו כמצוות ועושות, לפיכך יכולות לברך וצונו

ומבואר כן גם בקובץ שעורים קידושין אות קמג קמד לפי טעם שני בר"ן

וחוץ מזה כל הבעיה הוא לומר 'וצונו' אבל ודאי יכולים לומר ברכה ללא וציונו וכדאי' בפוסקים בסימן רצו לשיטת הסוברים שנשים אסורות בוציונו [לפי הב"י/שו"ע]
 
נשים אומרות וציוונו כי העם שלהם נתקדש ונצטווה, אבל כאן הנושא הוא כיצד לנסח את הברכה כשהלישנא דקרא הוא "והעלהו", ולא נפרטו כאן ארבע עבודות, ויתכן שהברכה הראויה היא "וצויני להעלות", וזה באמת נתקיים, כי מסרו במסירה גמורה.
 
נשים אומרות וציוונו כי העם שלהם נתקדש ונצטווה, אבל כאן הנושא הוא כיצד לנסח את הברכה כשהלישנא דקרא הוא "והעלהו", ולא נפרטו כאן ארבע עבודות, ויתכן שהברכה הראויה היא "וצויני להעלות", וזה באמת נתקיים, כי מסרו במסירה גמורה.
הנושא על הברכה ולא איזה ברכה
נוסח הברכה נסתדר, וכבר הזכרנו לעיל
ודאי יכולים לומר ברכה ללא וציונו וכדאי' בפוסקים בסימן רצו
 
זה כבר נאמר בהודעה 18
יתכן שבירך ברכה אחת וציווני להעלות את יצחק לעולה, וזה באמת התבצע, שהרי כשעוקד מתוך הבנה שהשלב הבא הוא הקרבה, היינו מסירה גמורה הנקראת העלאה לעולה.
אתה כותב בהודעה #28
נשים אומרות וציוונו כי העם שלהם נתקדש ונצטווה, אבל כאן הנושא הוא כיצד לנסח את הברכה כשהלישנא דקרא הוא "והעלהו", ולא נפרטו כאן ארבע עבודות, ויתכן שהברכה הראויה היא "וצויני להעלות", וזה באמת נתקיים, כי מסרו במסירה גמורה.
חשבתי שאתה ממשיך את הנושא בשרשור #26 #27 על נוסח הברכה של ה"וציונו" ולא על ההמשך אם להעלות או לשחוט וכדומה
 
גרע וגרע, כשאישה מברכת וציונו היא מכוונת על כאלו שכן נצטוו, או על הציווי הכללי שלה במחויבותה לתורה, אך לאברהם לא היתה כל מחויבות לתורה ומצוותיה, וזה שקיים את כל המצוות מדעתו זה לא נותן לו שם של 'מצווה', ופשוט שלא היה מברך בר' המצוות על מה שלא נצטוה. [אך על העקידה נצטוה, כאמור].
אי משום הא, אפשר דמצינן לדחויי ולמימר דאברהם שפיר מברך על כל המצוות.
אמנם, כאן אין צריך לזה, שהרי כל שלא נצטווה אברהם אין מצוה כזו, של שחיטת קרבן אדם, ומעולם לא היתה.
 
יתכן שבירך ברכה אחת וציווני להעלות את יצחק לעולה, וזה באמת התבצע, שהרי כשעוקד מתוך הבנה שהשלב הבא הוא הקרבה, היינו מסירה גמורה הנקראת העלאה לעולה.
אגב, יעוי' במש"כ הגרי"ז שהמצוה לא היתה להקריב אותו אלא רק להקדישו לעולה, ודיני העולה הם להישחט, אך על זה כבר לא היה ציווי מפורש, ולפ"ז יתכן שאברהם כלל לא בירך על השחיטה כיון שלא נצטווה על כך, ול"ע.
כ"ז מצינן לשנויי, רק אם נימא שידע אברהם שלא נצטווה אלא להעלותו, אבל מפשט הדברים שנראה שלא ידע אברהם בכך וסבור היה שנצטוה לשחטו ולהקריבו, אכתי לא אתי שפיר
וכן מצינו במפרשים שפירשו כן, שאברהם סבר שנצטווה להעלותו
 
נכון, אבל בנוסח הברכה ראוי להצמד ללישנא דרחמנא ("הואיל ונפק מפומיה" דרחמנא)
חזק!!!
לא זוכר, צריך לעבור בכל האשכול אחד כאן באשכול כתב, כדבר פשוט, לחלק בין שחיטת אדם לבהמה וכל שלא נצטווה אברהם אין מצוה כזו של שחיטת קרבן אדם
דבר שאינו מובן לי כלל
ובפרט שברמב"ן מבואר להדיא שבעיקרון השחיטה לאדם, ובהמה הוא במקומו
וא"צ להביא ראיה, מע"ז שהיו שוחטים אנשים לזה
 
בנוסח הברכה ראוי להצמד ללישנא דרחמנא
ברכת הפת "המוציא לחם מן הארץ" על שם הפסוק בתהילים "להוציא לחם מן הארץ"
בברכת הארץ- "שאתה זן" השי"ן בקמ"ץ (נגד הדקדוק), כי בתנ"ך כתוב "שאתה" בקמ"ץ (כמדו' בנביא שופטים).
 
ברכת הפת "המוציא לחם מן הארץ" על שם הפסוק בתהילים "להוציא לחם מן הארץ"
בברכת הארץ- "שאתה זן" השי"ן בקמ"ץ (נגד הדקדוק), כי בתנ"ך כתוב "שאתה" בקמ"ץ (כמדו' בנביא שופטים).
פשיטא שלשון התורה עדיף בברכה, על פני לשון אחרת
אבל, לא כשאינו נכון בעיקר המצוה.
 

חברים מקוונים לאחרונה

הודעות מומלצות

היכן מצינו בש"ס דבר הנלמד בהיקש, וילפי' דבר...

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון
למעלה