וירא - האם בירך אברהם אבינו בעקידה על השחיטה ואם היה ברכה לבטלה | בראשית| דף 4 וירא - האם בירך אברהם אבינו בעקידה על השחיטה ואם היה ברכה לבטלה | בראשית| דף 4
מנא לך? ומדוע שיברך כן? הלא אין לו ציווי, והרי הוא דובר שקרים.
מר הניח שהסיבה שאשה מברכת אף שאינה מצווה היא או מחמת שאחרים מצווים על כך (וזה תמוה למה שתברך על ציווי אחרים, ועוד שמברכת קדשנו וציוונו וכוללת עצמה עמהם, וגר לדעת המשנה אינו יכול לומר 'אבותינו'(
או מחמת שהיא מצווה במצוות אחרות (וגם בזה יש לתמוה, הא תינח אשר קדשנו במצוותיו, אבל מה נעשה לוציוונו על..)

אבל אם נניח שזה מחמת עצם הציווי וקיום התורה, והרי עמדה התורה קודם בריאת העולם, ואברהם שקיים את כל התורה כולה שפיר מצי למימר אשר קדשנו במצוותיו שהרי נתקדש ע"י קיום המצוות, ויכול לומר וצונו על עצם הציווי שכבר היה קיים מיום שנהייתה התורה.
 
ואיך יאמר אשר קדשנו במצוותיו, כאשר עוד לא יצאו ישראל ממצרים ולא נתקדשו בקדושת התורה והמצוות?
קדשנו ודאי לא יברך כדאי' בראשונים גבי טבילת גר שאינו יכול לו' קדשנו קודם טבילה ולכן מברך אחר טבילה לרוב ראשונים אבל בהשמטת תיבות אלו יוכל לברך
מלקט: עי' רמב"ם בפ"י ממלכים ה"י בן נח שרצה לעשות מצוה משאר מצוות התורה כדי לקבל שכר אין מונעים אותו לעשות אותה כהלכתה. ולפי זה אם ירצה לקיים מצות נטילת לולב. אנו לא נמנע אותו מלעשותה וגם נאמר במסכת ברכות (דף נא ע"א) שאין עונים אמן אחר כותי המברך עד שישמע כל הברכה כולה, ויעוין בביאור הלכה (סימן רטו ס"ב) לפי זה מותר לסייע לנכרי לברך שהחיינו. אמנם לברך אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על נטילת לולב לא מצאנו כי השי"ת לא ציוהו, אבל שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה שיוכל לקיים מצות נטילת לולב יכול הכותי לברך
 
קדשנו ודאי לא יברך כדאי' בראשונים גבי טבילת גר שאינו יכול לו' קדשנו קודם טבילה ולכן מברך אחר טבילה לרוב ראשונים אבל בהשמטת תיבות אלו יוכל לברך
מלקט: עי' רמב"ם בפ"י ממלכים ה"י בן נח שרצה לעשות מצוה משאר מצוות התורה כדי לקבל שכר אין מונעים אותו לעשות אותה כהלכתה. ולפי זה אם ירצה לקיים מצות נטילת לולב. אנו לא נמנע אותו מלעשותה וגם נאמר במסכת ברכות (דף נא ע"א) שאין עונים אמן אחר כותי המברך עד שישמע כל הברכה כולה, ויעוין בביאור הלכה (סימן רטו ס"ב) לפי זה מותר לסייע לנכרי לברך שהחיינו. אמנם לברך אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על נטילת לולב לא מצאנו כי השי"ת לא ציוהו, אבל שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה שיוכל לקיים מצות נטילת לולב יכול הכותי לברך
תגובתך לא ברורה, האם לבן נח [וכן לאברהם] מותר לומר 'וציונו' או לא. [ואם אינו אומר אקב"ו, מה יאמר?].
 
תגובתך לא ברורה, האם לבן נח [וכן לאברהם] מותר לומר 'וציונו' או לא. [ואם אינו אומר אקב"ו, מה יאמר?].
אבל בהשמטת תיבות אלו יוכל לברך
אם עדיין לא ברור אבאר פעם נוספת בנוסח קצר יותר:
יאמר ברוך אתה אאמ"ה על השחיטה
וכמו בשהחיינו שהובא נוסח זה בפוסקים וכפי שהבאתי
 

חברים מקוונים לאחרונה

הודעות מומלצות

פרש"י "אלו אלפים אמה של תחום שבת, ולא במפורש...

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון
למעלה