- הודעות
- 4,722
- תודות
- 17,137
- נקודות
- 895
אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַה' (ויקרא א, ב)
ענין הקרבת הקרבן, מבואר בכתבי האר"י הקדוש זי"ע, לפי שבכל חלקי הבריאה, דומם צומח חי ומדבר, יש חלקים רוחניים שיש לתקן ולהעלות, לכן בקרבנות יש את כל חלק הבריאה, דומם – המלח שעל הקרבן, צומח – היין והשמן לנסכים, חי –הבהמה או העוף, ומדבר – הוידוי שמתוודה בעל הקרבן.
בסגנון אחר מובא בתיקוני זוהר (דף קלט, ב) שעבודת הקרבנות היא לטהר ולתקן את ארבע יסודות העולם, אש מים רוח עפר. וכפי שמבאר הגאון רבי יצחק פלאג'י זי"ע בספרו 'אנ"ך יפה': האש – בו מקטירים את אברי הקרבן. מים – וקרבו וכרעיו ירחץ במים. רוח – ממנו יסוד הריח, כשהקרבן עולה לריח, עפר – המזבח היה מזבח אדמה, שמילאו אותו בעפר. [ובספר 'שבילי פנחס' כתב: המים – על ידי הקרבת המלח שמקורו במים, והרוח – על ידי וידוי דברים ברוח הפה].
תורה שבכתב
בסגנון אחר מובא בתיקוני זוהר (דף קלט, ב) שעבודת הקרבנות היא לטהר ולתקן את ארבע יסודות העולם, אש מים רוח עפר. וכפי שמבאר הגאון רבי יצחק פלאג'י זי"ע בספרו 'אנ"ך יפה': האש – בו מקטירים את אברי הקרבן. מים – וקרבו וכרעיו ירחץ במים. רוח – ממנו יסוד הריח, כשהקרבן עולה לריח, עפר – המזבח היה מזבח אדמה, שמילאו אותו בעפר. [ובספר 'שבילי פנחס' כתב: המים – על ידי הקרבת המלח שמקורו במים, והרוח – על ידי וידוי דברים ברוח הפה].
תורה שבכתב
