הערמה נועדה לחזק את בני ישראל ולא בשביל לבלבל את פרעה

[התורה]

דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיָשֻׁבוּ וְיַחֲנוּ לִפְנֵי פִּי הַחִירֹת בֵּין מִגְדֹּל וּבֵין הַיָּם וגו' וְאָמַר פַּרְעֹה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל נְבֻכִים הֵם בָּאָרֶץ וגו' וְחִזַּקְתִּי אֶת לֵב פַּרְעֹה וְרָדַף אַחֲרֵיהֶם וְאִכָּבְדָה בְּפַרְעֹה וגו' (יד, ב-ד).
מהלך נפלא ומחודש אומר רבינו האור החיים הק' בנוגע לציווי שנצטוו בני ישראל קודם קריעת ים סוף: להראות לפרעה כאילו הם נבוכים בארץ ו"סגר עליהם המדבר", כדי שעל ידי כך ירדוף פרעה אחריהם וה' יטביעו בים סוף.
שואל האור החיים הק': לשם מה נצרכה הַעֲרָמָה זו? מדוע היה צורך לגרום לפרעה לחשוב שהם סגורים במדבר כדי שירדוף אחריהם? הרי יכול היה ה' להכניס "רוח עוועים" בלב פרעה ובלב מצרים שירדפו אחרי בני ישראל גם ללא הערמות ותחבולות.
ומחדש אור החיים הק': הערמה זו לא נועדה כלל עבור פרעה, אלא עבור בני ישראל עצמם – כדי לחזק את ביטחונם ושלא יפחדו מהמצרים הרודפים אחריהם. משום כך ציווה ה' את משה שיאמר לבני ישראל שהם הולכים לנקוט בתחבולה שתטעה את פרעה ותמשוך אותו למלכודת, שבה יטבעו כולם בים סוף.
וזה לשון האוה"ח הק':
"ודבר זה ירגישם ויעשה בהם רושם, כי הם הם העושים הכנה בהרגשה ועושה שחזרו לאחוריהם ולחנות במקום מיוחד שממנו יטעה פרעה לרדוף אותם, ובזה לא יפחד לבם, ובבואו יגל יעקב ישמח ישראל כי יחזה נקם באויבו".
ומסיים אור החיים הק' שאף על פי כן לא הועיל הדבר לחלוטין ובני ישראל פחדו:
"ותמצא שאף על פי כן לא הועיל בהחלט. וצא ולמד מה שאמרו (בני ישראל) בראותו (את מצרים – 'המבלי אין קברים' וגו'), ומזה תקיש מה היו עושים זולת החזרה, והבן", עכ"ל.
אור החיים הק' - בפרשתנו, גליון מחוברים​