- הודעות
- 4,733
- תודות
- 17,262
- נקודות
- 895
על הכתוב (במדבר טו, כ) רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם חַלָּה תָּרִימוּ תְרוּמָה, מפרש רש"י: 'חלה - טורטי"ל בלע"ז', וביאר באוצר לעזי רש"י שהכוונה היא: 'עוגה'. כך כתוב גם בסידור רש"י (סימן שעד): 'חלה, היא עוגה וחררה'. והנה הפירוש של המילה 'עוגה' הוא מאפה הנאפה על גבי גחלים, לפי שבדרך כלל מאפה כזה הוא עגול, ו'עוגה' פירושו: עגול'. הוי אומר: חלה פירושה - עוגה שבדרך כלל הוא עגול. אך באמת מצינו לשון חלה גם במאפה שאינו עגול, כגון בלחם הפנים שנאמר (ויקרא כד, ה) שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה חַלּוֹת.
אם כן, כוונת הכתוב כאן לומר, שכאשר אופים כמה 'חלות', דהיינו כמה 'עוגות' (מאפים), יש להפריש 'חלה' - עוגה אחת, מאפה אחד, תרומה לה' (סידור רש"י שם). [יצוין, שבספר הכתב והקבלה (ויקרא ח, כו) כתב ש'חלה' פירושו עגול מלשון 'מחול', כי הדרך לעשות את העיסה בצורת כדור עגול בגמר הלישה].
תורה שבכתב
אם כן, כוונת הכתוב כאן לומר, שכאשר אופים כמה 'חלות', דהיינו כמה 'עוגות' (מאפים), יש להפריש 'חלה' - עוגה אחת, מאפה אחד, תרומה לה' (סידור רש"י שם). [יצוין, שבספר הכתב והקבלה (ויקרא ח, כו) כתב ש'חלה' פירושו עגול מלשון 'מחול', כי הדרך לעשות את העיסה בצורת כדור עגול בגמר הלישה].
תורה שבכתב
