תולדות וַיִּתְרֹֽצֲצ֤וּ הַבָּנִים֙ בְּקִרְבָּ֔הּ (1 צופה)

[הצעיר שבחבורה]

נחלקו רבותינו במדרש בזה
ר' יוחנן אמר זה רץ להרוג את זה וזה רץ להרוג את זה.
ריש לקיש אמר זה מתיר ציוויו של זה וזה מתיר של ציוויו לזה. (ובפסיקתא זוטרתא ביאר זה "כיצד, זה אוסר את יום השבת וזה אוסר את יום ראשון, זה אוסר את החזיר וזה מתירו").

ויתכן ששניהם כאחד היו, ויתבארו הדברים אל נכון בפירושו של המלבי"ם לפסוק "שני גויים בבטנך ושני לאמים ממעיך יפרדו"

מה בין גוי ללאום?
מבאר המלבי"ם "מבואר אצלי תמיד ההבדל בין גוי ולאום, שגוי מורה על הקבוץ הגדול, ולאום מורה שי"ל דת מיוחד ואמונה מיוחדת".

ובזה כתב "כי שני גויים בבטנך שכל אחד יהיה גוי גדול, והורה כאלו כבר צר להם המקום לשבת יחדו מפני רבוים" "ושני לאומים.. שמלבד הריבוי לא יתאחדו מצד דתם, שיתפרדו ע"י דתם זה לה' וזה לעזאזל... שמראשית יצירתם נכונים לדתות מופרדות זה מזה ואין שנאה כשנאת הדת".

נמצינו למדים, שבין יעקב לעשיו שני חילוקים נפרדים, האחד כל אחד גוי לעצמו, והשני כל אחד דת לעצמה.

וזהו שאמר ר' יוחנן "זה רץ להרוג את זה" וריש לקיש אמר "זה מתיר ציוויו של זה".

ואולי לכן אמר תחלה "שני גויים בבטנך" ואחר כך "שני לאומים ממעיך יפרדו".​

---

אמנם באלשיך כתב בהיפך "שני גויים בבטנך הם שתי אמונות". "ושני לאומים הם שני מלכיות".

 

[בן הגולה]

אולי לאום היינו תרבות מסויימת שהיא המכנה המשותף של הזהות הלאומית.
והמלבי"ם פירש שהתרבות נוצרת מהדת והאמונה.
והאלשיך פירש שתרבות לאומית איננה בהכרח קשורה לדת ותלוייה בעיקר במבנה המשטרי וכו'. ואמנם האמונה והדת משותפות לארצות רבות.
[ובימינו ודאי שכך הדבר, האמונות אינם מוגבלות כלל לגבולות גיאוגרפיים והתרבות כן משתנה בין מדינה למדינה ואולי בזמנם זה היה בעיקר בארצות האיסלאם].

 

[הצעיר שבחבורה]

והאלשיך פירש שתרבות לאומית איננה בהכרח קשורה לדת ותלוייה בעיקר במבנה המשטרי וכו'. ואמנם האמונה והדת משותפות לארצות רבות.

לחץ כדי לכווץ...

אין זה הפשטות, ולא הבנתי כיצד הגיעה התרבות אצל הלאום

ומלבד זה, ראה את דברי האלשיך
אלשיך על בראשית פרשת תולדות פרק כה פסוק כג
כי ושני לאומים הם שני מלכיות, כי אין לאם אלא מלכות ודרך המלכים להלחם זה עם זה.
וכבר כתב כן רש"י "אין לאום אלא מלכות", יעו"ש ובשאר מפרשים.