דבר א'
הברכות שנאמרו לאברהם וליצחק ("ככוכבי השמים", "כחול אשר על שפת הים") כללו גם את שאר צאצאיהם – ישמעאל, בני קטורה ועשיו, ובהם אכן נתקיים ריבוי עצום (ראה פירוש הרמב"ן בראשית י"ז, כ'; ואברבנאל פרשת לך לך). לעומת זאת, הברכה שנאמרה ליעקב ("כעפר הארץ") מתייחסת אך ורק לעם ישראל.
דבר ב'
כבר בימי משה ושלמה המלך העיד הכתוב שהברכה נתקיימה ביחס להתחלה של איש אחד: "והנכם היום ככוכבי השמים לרב" (דברים א', י'), ובימי שלמה: "יהודה וישראל רבים כחול אשר על הים לרב" (מלכים א' ד', כ').
תירוץ
הגמ' (פסחים פז:) כתבה להקשות דנאמר "כי אתם המעט מכל העמים" (דברים ז', ז'), ומצד שני נאמר "והיה מספר בני ישראל כחול הים אשר לא ימד ולא יספר" (הושע ב', א'). ומתרצת הגמרא: כאן בזמן שאין עושים רצונו של מקום, וכאן בזמן שעושים רצונו של מקום. כלומר, בזמן הגלות עם ישראל הוא מיעוט בגלל החטאים, הגזירות וההתבוללות, אך לעתיד לבוא בימות המשיח יתקיים הריבוי המלא ללא גבול.