וישב וישמע ראובן ויצילהו - יחיד הפוטר כשכולם מחייבים (1 צופה)

[בד קודש]

וַיִּשְׁמַע רְאוּבֵן וַיַּצִּלֵהוּ מִיָּדָם וַיֹּאמֶר לֹא נַכֶּנּוּ נָפֶשׁ (בראשית ל"ז כ"א)

הנה כתב הרמב"ם (פ"ט מהל' סנהדרין ה"א) "סנהדרין שפתחו כולם בדיני נפשות תחלה ואמרו כולן חייב הרי זה פטור עד שיהיו שם מקצת מזכין שיהפכו בזכותו וירבו המחייבין ואח"כ יהרג".

וידוע הנידון בכה"ג דכולן מחייבים מיתה ויודע דיין אחד שהאדם פטור, האם ישקר ויאמר חייב כדי להפוך לבי"ד שכולם מחייבים ולפוטרו,
ובאור החיים (פר' משפטים) כתב דעל האדם מוטל לומר את האמת והמשפט לאלוקים הוא.

ויש להביא ראיה לדבריו מפרשתינו גבי הריגת יוסף, דהרי דנוהו כל האחים למיתה ואם היה שותק ראובן היה יוסף ניצול, וכשאמר "לא נכנו נפש" הרי פסק דינו למיתה,
ולולי היה יהודה משתכנע בצדקת דבריו של ראובן היה יוסף נהרג, ובכל זאת לא נמנע ראובן מלומר שפטור יוסף ממיתה.

ושמעתי לומר בזה דהנה על הפסוק "למען הציל אותו להשיבו אל אביו" הביא רש"י את המדרש ש"רוח הקודש מעידה על ראובן שלא אמר זאת אלא להציל אותו",
ולכאו' הדברים תמוהים, דראובן הציל בפועל את יוסף ומדוע צריך לזה עדות מרוח הקודש, וכי היה צד שהתכוון ראובן להמיתו?

אלא שבדבריו גרם דווקא להמיתו שבטיל את הבי"ד שכולם מחייבים, ולזה צריך עדות רוח הקודש שלמרות שבפשטות גרם שיוסף יהרג, כוונתו הייתה "למען הציל אותו להשיבו אל אביו".

 

[הצעיר שבחבורה]

מנין שנהגו שם דיני סנהדרין?

הרי לא היה שם כ"ג, והיו קרובים, ואולי נוגעים בדבר...