מתוך חשוקי חמד בכורות דף מט עמוד ב
עדיפות לפדותו אצל כהן גדול בדוקא?
תשובה מצינו במסכת הוריות (דף יג ע"א) שכהן גדול קודם אפילו לנביא, וכל שכן לכהן הדיוט, אך יתכן שכל זה דוקא לענין הצלה או לענין קדימה בצדקה, אבל לענין מתנות כהונה, לא מצינו שיש ענין דוקא בכהן גדול.
והנה נאמר בתוספתא ביומא (פ"א ה"ה): כיצד כהן גדול נוטל חלק מראש, אומר זו חטאת שלי זה אשם שלי... במה דברים אמורים בקדשי מקדש, אבל בקדשי הגבול אחד כהן גדול ואחד כהן הדיוט חולקין בשוה, יעו"ש. [ויעוין במשנה למלך (פ"ה מכלי המקדש הי"ב) שדייק כן גם מלשון הרמב"ם שכתב: בכל יום שירצה להקטיר הקטרת מקטיר ונוטל חלק בראש בקדשי המקדש כולן, כיצד... והרי הוא בקדשי הגבול כשאר הכהנים]. ולפי זה לכאורה אין עדיפות דוקא בכהן גדול, משום שפדיון הבן הוא מקדשי הגבול.
אולם יתכן שבכל זאת כהן גדול קודם, וזאת על פי המבואר ברש"י בנדרים (דף סב ע"ב) לגבי הדרשא של וקדשתו ופרש"י וליטול מנה יפה ראשון, כשחולק עם אחיו הכהנים בלחם הפנים. וכן פירש הר"ן במגילה (דף יד סוף ע"ב בדפי הרי"ף ד"ה גרסינן), ומסיק וז"ל: ורש"י פירש אם בא לחלוק עם ישראל בכל דבר לאחר שחלקו בשוה יאמר לו ברור וטול איזה מהן שתרצה, אף על גב דקרא דוקדשתו גבי כהן גדול כתיב, מיניה ילפינן דכהן הדיוט נמי ראוי שיהא מקודש מישראל, יעו"ש. והנה יעוין בבאר שבע בהוריות (דף יב ע"ב) מה שהאריך להקשות על דברי רש"י והר"ן האלו, אולם יעוין בחשק שלמה והגהות בן אריה בנדרים (שם) שיישבו את דברי רבותינו הראשונים. ואם כן מבואר שדעת כמה מרבותינו הראשונים שיש דין של וקדשתו גם לכהן הדיוט לגבי כהן גדול, ויש לו מעלה יותר אף בקדשי הגבול, למרות שאין לו זכות ליטול חלק בראש, מכל מקום יש לו מעלה על פני כהן הדיוט. ואם כן אולי יש עדיפות אף לפדות את הבן אצל הכהן גדול, ולקיים בזה מצוה גדולה יותר של וקדשתו, וצ"ע.
 
מתוך חשוקי חמד בכורות דף מט עמוד ב
עדיפות לפדותו אצל כהן גדול בדוקא?
תשובה מצינו במסכת הוריות (דף יג ע"א) שכהן גדול קודם אפילו לנביא, וכל שכן לכהן הדיוט, אך יתכן שכל זה דוקא לענין הצלה או לענין קדימה בצדקה, אבל לענין מתנות כהונה, לא מצינו שיש ענין דוקא בכהן גדול.
והנה נאמר בתוספתא ביומא (פ"א ה"ה): כיצד כהן גדול נוטל חלק מראש, אומר זו חטאת שלי זה אשם שלי... במה דברים אמורים בקדשי מקדש, אבל בקדשי הגבול אחד כהן גדול ואחד כהן הדיוט חולקין בשוה, יעו"ש. [ויעוין במשנה למלך (פ"ה מכלי המקדש הי"ב) שדייק כן גם מלשון הרמב"ם שכתב: בכל יום שירצה להקטיר הקטרת מקטיר ונוטל חלק בראש בקדשי המקדש כולן, כיצד... והרי הוא בקדשי הגבול כשאר הכהנים]. ולפי זה לכאורה אין עדיפות דוקא בכהן גדול, משום שפדיון הבן הוא מקדשי הגבול.
אולם יתכן שבכל זאת כהן גדול קודם, וזאת על פי המבואר ברש"י בנדרים (דף סב ע"ב) לגבי הדרשא של וקדשתו ופרש"י וליטול מנה יפה ראשון, כשחולק עם אחיו הכהנים בלחם הפנים. וכן פירש הר"ן במגילה (דף יד סוף ע"ב בדפי הרי"ף ד"ה גרסינן), ומסיק וז"ל: ורש"י פירש אם בא לחלוק עם ישראל בכל דבר לאחר שחלקו בשוה יאמר לו ברור וטול איזה מהן שתרצה, אף על גב דקרא דוקדשתו גבי כהן גדול כתיב, מיניה ילפינן דכהן הדיוט נמי ראוי שיהא מקודש מישראל, יעו"ש. והנה יעוין בבאר שבע בהוריות (דף יב ע"ב) מה שהאריך להקשות על דברי רש"י והר"ן האלו, אולם יעוין בחשק שלמה והגהות בן אריה בנדרים (שם) שיישבו את דברי רבותינו הראשונים. ואם כן מבואר שדעת כמה מרבותינו הראשונים שיש דין של וקדשתו גם לכהן הדיוט לגבי כהן גדול, ויש לו מעלה יותר אף בקדשי הגבול, למרות שאין לו זכות ליטול חלק בראש, מכל מקום יש לו מעלה על פני כהן הדיוט. ואם כן אולי יש עדיפות אף לפדות את הבן אצל הכהן גדול, ולקיים בזה מצוה גדולה יותר של וקדשתו, וצ"ע.
לא הבנתי איך מוכח שרש"י והר"ן חולקים על הרמב"ם,
 
לא הבנתי איך מוכח שרש"י והר"ן חולקים על הרמב"ם,
ואף אני לא הבנתי כי רש"י והר"ן לא איירו לגבי כהן גדול?
טרם עיינתי שפיר, אולם רש"י מדבר על חלוקת לחם הפנים שהיא שייכת בכהנים דייקא, ומבואר שיש להם להקדים א' מהם.
ובר"ן מבואר שכ' שהקרא הולך בעיקר על כהן גדול, ויש דין להקדימו מדין וקדשתו ולא רק בגלל שנוטל חלק בראש, וממילא הוא הדין בקדש הגבול
 
טרם עיינתי שפיר, אולם רש"י מדבר על חלוקת לחם הפנים שהיא שייכת בכהנים דייקא, ומבואר שיש להם להקדים א' מהם.
ובר"ן מבואר שכ' שהקרא הולך בעיקר על כהן גדול, ויש דין להקדימו מדין וקדשתו ולא רק בגלל שנוטל חלק בראש, וממילא הוא הדין בקדש הגבול
לענ"ד, גם אם לכהנים יש מצוה לכבד הכה"ג משום "וקדשתו", אין זה מכריח שלישראל גם יש מצוה להקדימו לכהנים אחרים מה"ט,
למה"ד, אם יש ת"ח שיש לו רב שהוא חייב בכבודו, בפשוטו לא נימא שאדם מעלמא שקם בפני הת"ח, מצוותו קטנה יותר מאשר אם נזדמן לו לקום בפני הרב, אלא בשניהם מקיים "והדרת פני זקן" בשווה, ואין חילוק מצד שהת"ח עצמו חייב בכבוד רבו.
 
לענ"ד, גם אם לכהנים יש מצוה לכבד הכה"ג משום "וקדשתו", אין זה מכריח שלישראל גם יש מצוה להקדימו לכהנים אחרים מה"ט,
למה"ד, אם יש ת"ח שיש לו רב שהוא חייב בכבודו, בפשוטו לא נימא שאדם מעלמא שקם בפני הת"ח, מצוותו קטנה יותר מאשר אם נזדמן לו לקום בפני הרב, אלא בשניהם מקיים "והדרת פני זקן" בשווה, ואין חילוק מצד שהת"ח עצמו חייב בכבוד רבו.
ראשית בדוג' שאמרת, הרי הגמ' אומרת שלומדים שמקדים כבוד אביו לאמו, כי גם אמו חייבת בכבודו, וממילא הוא הדין לכאן שיקדים הכה"ג.
ובכל אופן זו מחלוקת הרמב"ם והר"ן על פי הגר"י זילברשטיין. (האם זה רק דין קדימה בקדשים או דין וקדשתו)
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון