אולם בספר דרך שיחה (ח"ב עמ' קמה) מובא שהגר"ח קנייבסקי נשאל האם יש דין 'וקדשתו' בחיוב קבורה כשאחד המתים כהן, והשיב: "הרי יחזור לעבודה בתחיית המתים, ואין נפקע ממנו העבודה רק לעת עתה שיקום, ועדיף מכהן קטן שלא חלה עליו עדיין הקדושה". ועל כך טענו לגר"ח שדין 'וקדשתו' שייך רק בדברים שבקדושה, וקבורה זו מצוה ולא דבר שבקדושה. אולם הגר"ח דחה זאת באומרו: "הרי כתוב [שבכלל חיוב 'וקדשתו'] גם ליטול מנה ראשון, ולא משמע דהיינו דווקא בסעודת מצוה. ועי' בספר דרך אמונה (מתנות עניים פ"ח ס"ק נח) שלכל דבר כהן קודם, גם להלוואה וצדקה. ומה שאמרו הלשון לכל דבר שבקדושה, היינו אפילו דבר שבקדושה".