בלק זכות עם ישראל שעולים לרגל (1 צופה)

[גרינפלד]

מתוך ה'מגדלות מרקחים':
כי הכיתני זה שלש רגלים (כב כח)

פירש רש"י, רמז לו אתה מבקש לעקור אומה החוגגת שלש רגלים בשנה. וצריך ביאור מדוע רמזה לו דוקא מצוה זו יותר משאר המצוות שבתורה, ועי' בשפתי חכמים ובמפרשים שעמדו בזה.

ויש לבאר דהנה לעיל (כא כא) פירש רש"י שבלעם קם בזריזות ויחבוש את אתונו, ואמר לו הקב"ה כבר קדמך אברהם אבינו שהשכים בבוקר וחבש את חמורו לעקידה. מבואר דכנגד הזריזות של בלעם לקלל את ישראל, עמדה זריזותו של אברהם אבינו לעקידה. ועל דרך זה יש לבאר, שלעם ישראל יש זריזות מיוחדת בעליה לרגל, שהם עולים ברגליהם, ולא בבהמה, וכמו שמבואר ברבינו בחיי (שמות כ"ג י"ד) בשם המדרש "שלש פעמים שלש רגלים, ולהלן הוא אומר תרמסנה רגל רגלי עני פעמי דלים, אזהרה לישראל שלא יעלו אלא ברגליהם", עכ"ד. וזהו מה שרמזה האתון לבלעם, שכנגד הזריזות שלו, לישראל יש זריזות גדולה ממנו, שהרי הוא הולך לקלל על גבי בהמה, ואילו ישראל עולים לרגל ברגליהם, וזהו זריזות כנגד הזריזות של בלעם.

ובזה יבואר מה שהאתון לחצה את רגל בלעם אל הקיר, דהאתון שהיא הבהמה שהוא רוכב עליה, היא היא שלחצה את "רגל" בלעם, לרמוז שכיון שהוא הולך בבהמה ולא ברגליו, לכן ביטלה זריזותם של ישראל שהולכים ברגליהם, את זריזותו של בלעם.​

 

[גרינפלד]

ואולי אפשר להוסיף, שיש לזה קשר לרש"י שהביא המגדלות מרקחים, והוא ע"פ המהרש"א (סוכה מט, ב) על הגמ' שדורשת מה יפו פעמיך בנעלים בת נדיב מה יפו פעמותיהן של ישראל בשעה שעולין לרגל בת נדיב בתו של אברהם אבינו שנקרא נדיב, וביאר, שאברהם היה הראשון שעלה למקום המקדש – "הר ה' יראה", והקריב עולה תחתיו, ועי' בעל הטורים על הברכת כהנים שיצחק היה עולת ראייה.​