התורה

משתמש מוביל
gemgemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
פרסם 30 מאמרים!
הודעות
4,769
תודות
17,368
נקודות
895
נודעה בשערים שיטת הרמב"ן (השגות לספר המצוות, מ"ע ה') כי עיקר חיוב תפילה מן התורה הוא 'בעת צרה'. ויש לעיין בטיבם של פרקי התהילים הנאמרים בציבור בעתות מצוקה לאחר סדר התפילה, האם יש לראות בהם המשך ישיר לחובת התפילה דאורייתא, אשר אם כן - הרי שהמתפללים מחויבים להישאר בבית הכנסת לאמירתם מדין תורה, או שמא גדרם שונה ואינם אלא נספח למנהג וכה"ג.​
 
בהקשר זה אומר שיש דבר שצריך לקחת לתשומת הלב בקריאת תהילים בלי הבנה

וְאוּלַי בְּנִי תַּקְשֶׁה עָלַי בְּהָא דְּגָרְסִינַן בִּשְׁבוּעוֹת בְּפֶרֶק יְדִיעוֹת הַטֻּמְאָה (שבועות טו, ב) שִׁיר שֶׁל פְּגָעִים בְּכִנּוֹרוֹת וּבִנְבָלִים, וְאוֹמֵר יֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן עַד כִּי אַתָּה יְיָ מַחְסִי (תהלים צא, א ט), וְאוֹמֵר יְיָ מָה רַבּוּ צָרָי עַד לַיְיָ הַיְשׁוּעָה (שם ג, ב ט), וּפֵרוּשׁ פְּגָעִים, כְּלוֹמַר שֶׁאֲמִירַת אֵלּוּ הַמִּזְמוֹרִים תּוֹעִיל לִשְׁמֹר מִן הַנְּזָקִין. וְאָמְרוּ בִּבְרָכוֹת רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי מְסַדֵּר לְהוּ לְהָנֵי קְרָאֵי וְגָנֵי? וְאֵין הַדָּבָר חָלִילָה דּוֹמֶה לְעִנְיַן חֹבֵר חָבֶר שֶׁזָּכַרְנוּ, וּכְבָר אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עַל זֶה (שבועות שם), אָסוּר לְהִתְרַפְּאוֹת בְּדִבְרֵי תּוֹרָה, אֲבָל הִזְכִּירוּ לוֹמַר מִזְמוֹרִים אֵלּוּ, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם דְּבָרִים יְעוֹרְרוּ נֶפֶשׁ הַיּוֹדֵעַ אוֹתָם, לַחֲסוֹת בַּשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהָשִׂים בּוֹ כָּל מִבְטַחוֹ, וְלִקְבֹּעַ בִּלְבָבוֹ יִרְאָתוֹ וְלִסְמֹךְ עַל חַסְדּוֹ וְטוּבוֹ, וּמִתּוֹךְ הִתְעוֹרְרוּת עַל זֶה יִהְיֶה נִשְׁמָר בְּלִי סָפֵק מִכָּל נֶזֶק. וְזֶהוּ שֶׁהֵשִׁיבוּ בַּגְּמָרָא בְּעִנְיָן זֶה דְּקָא פָּרֵיךְ הָתָם, וְהֵיכִי עֲבִיד רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ כֵּן, וְהָאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, אָסוּר לְהִתְרַפְּאוֹת בְּדִבְרֵי תּוֹרָה, וְאָמְרוּ לְהָגֵן שָׁאנֵי, כְּלוֹמַר, לֹא אָסְרָה תּוֹרָה שֶׁיֹּאמַר אָדָם דִּבְרֵי תוֹרָה לְעוֹרֵר נַפְשׁוֹ לְטוֹבָה, כְּדֵי שֶׁיָּגֵן עָלָיו אוֹתוֹ הַזְּכוּת לְשָׁמְרוֹ. [חינוך תקי"ב]
 
נודעה בשערים שיטת הרמב"ן (השגות לספר המצוות, מ"ע ה') כי עיקר חיוב תפילה מן התורה הוא 'בעת צרה'. ויש לעיין בטיבם של פרקי התהילים הנאמרים בציבור בעתות מצוקה לאחר סדר התפילה, האם יש לראות בהם המשך ישיר לחובת התפילה דאורייתא, אשר אם כן - הרי שהמתפללים מחויבים להישאר בבית הכנסת לאמירתם מדין תורה, או שמא גדרם שונה ואינם אלא נספח למנהג וכה"ג.​
לכאו' כבר יצא יד"ח בתפילה
זה לא דין בתהלים
זה דין בתפילה ממעמקי הלב
ולא שמענו שיש בה חיוב של ציבור
 
נודעה בשערים שיטת הרמב"ן (השגות לספר המצוות, מ"ע ה') כי עיקר חיוב תפילה מן התורה הוא 'בעת צרה'. ויש לעיין בטיבם של פרקי התהילים הנאמרים בציבור בעתות מצוקה לאחר סדר התפילה, האם יש לראות בהם המשך ישיר לחובת התפילה דאורייתא, אשר אם כן - הרי שהמתפללים מחויבים להישאר בבית הכנסת לאמירתם מדין תורה, או שמא גדרם שונה ואינם אלא נספח למנהג וכה"ג.​
ליתר דיוק בחינוך(מצוה תלג) הביא את דעת הרמב"ן בלשון הזה: והוא (היינו הרמב"ן) כמספק יאמר שהמצוה היא להתפלל ולזעוק לפני האל ברוך הוא בעת הצרה.
 
ליתר דיוק בחינוך(מצוה תלג) הביא את דעת הרמב"ן בלשון הזה: והוא (היינו הרמב"ן) כמספק יאמר שהמצוה היא להתפלל ולזעוק לפני האל ברוך הוא בעת הצרה.
אה"נ, וכן הוא מדודקדק בעיון בדברי הרמב"ן, לכך דקדקתי:
נודעה בשערים שיטת הרמב"ן
כמו תמיד הרב ה@אברך מישיבת מיר מחכים ומעמיד על אמיתה של תורה
 
בהקשר זה אומר שיש דבר שצריך לקחת לתשומת הלב בקריאת תהילים בלי הבנה

וְאוּלַי בְּנִי תַּקְשֶׁה עָלַי בְּהָא דְּגָרְסִינַן בִּשְׁבוּעוֹת בְּפֶרֶק יְדִיעוֹת הַטֻּמְאָה (שבועות טו, ב) שִׁיר שֶׁל פְּגָעִים בְּכִנּוֹרוֹת וּבִנְבָלִים, וְאוֹמֵר יֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן עַד כִּי אַתָּה יְיָ מַחְסִי (תהלים צא, א ט), וְאוֹמֵר יְיָ מָה רַבּוּ צָרָי עַד לַיְיָ הַיְשׁוּעָה (שם ג, ב ט), וּפֵרוּשׁ פְּגָעִים, כְּלוֹמַר שֶׁאֲמִירַת אֵלּוּ הַמִּזְמוֹרִים תּוֹעִיל לִשְׁמֹר מִן הַנְּזָקִין. וְאָמְרוּ בִּבְרָכוֹת רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי מְסַדֵּר לְהוּ לְהָנֵי קְרָאֵי וְגָנֵי? וְאֵין הַדָּבָר חָלִילָה דּוֹמֶה לְעִנְיַן חֹבֵר חָבֶר שֶׁזָּכַרְנוּ, וּכְבָר אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עַל זֶה (שבועות שם), אָסוּר לְהִתְרַפְּאוֹת בְּדִבְרֵי תּוֹרָה, אֲבָל הִזְכִּירוּ לוֹמַר מִזְמוֹרִים אֵלּוּ, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם דְּבָרִים יְעוֹרְרוּ נֶפֶשׁ הַיּוֹדֵעַ אוֹתָם, לַחֲסוֹת בַּשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהָשִׂים בּוֹ כָּל מִבְטַחוֹ, וְלִקְבֹּעַ בִּלְבָבוֹ יִרְאָתוֹ וְלִסְמֹךְ עַל חַסְדּוֹ וְטוּבוֹ, וּמִתּוֹךְ הִתְעוֹרְרוּת עַל זֶה יִהְיֶה נִשְׁמָר בְּלִי סָפֵק מִכָּל נֶזֶק. וְזֶהוּ שֶׁהֵשִׁיבוּ בַּגְּמָרָא בְּעִנְיָן זֶה דְּקָא פָּרֵיךְ הָתָם, וְהֵיכִי עֲבִיד רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ כֵּן, וְהָאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, אָסוּר לְהִתְרַפְּאוֹת בְּדִבְרֵי תּוֹרָה, וְאָמְרוּ לְהָגֵן שָׁאנֵי, כְּלוֹמַר, לֹא אָסְרָה תּוֹרָה שֶׁיֹּאמַר אָדָם דִּבְרֵי תוֹרָה לְעוֹרֵר נַפְשׁוֹ לְטוֹבָה, כְּדֵי שֶׁיָּגֵן עָלָיו אוֹתוֹ הַזְּכוּת לְשָׁמְרוֹ. [חינוך תקי"ב]
עוד יעוי' בהליכות שלמה שהביא דברי החינוך, ועוד הביא (תפילה פ"ח דבר הלכה כב ובארחות הלכה הערה64) לדון בזה אם צריך להבין מה שאומרים כשמתפללים תהילים
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון