חובת הכניסה למרחב מוגן - בראי ההלכה (1 צופה)

[מרכז]

מצד סכנת נפשות ממש עד כדי שיתחייב בעצמו אם נמנע מלרדת אין נראה היות וזה רק חשש
אבל אפילו מצד אין סומכים על הנס אין נראה שיתחייב שהרי החשש שהטיל יפגע בו הוא קטן מהחשש שיפגע מרכב אפילו כשהוא הולך כראוי
ועוד שאילו היה נחשב המניעה מלרדת למקלט כ"נס" אם כך מי שלא ירד ולא נפגע יצטרך לברך באותו מקום שעשה לי נס סמקום הזה וזה ברור שלא יברך

אלא שיש לומר שכמו שחששו חכמים לגילוי משקים ולשתות בלילה ועוד חששות אשר גם הן לא מצויות כל כך
וכנראה שהטעם הוא בגלל שבאופן כללי יש חשש שנזקו ואף שכלפי כל יחיד לא היה סיבה לחשוש המורה הוראה לרבים צופה שכנראה בהוראתו תלוי הנזק כל שכן בטיל שלצד שיפגע יפגע במישהו רק שיחיד טוען שכנראה לא יפגע בו שיחשוש לזאת המורה הוראה

לחץ כדי לכווץ...

אכן ידועים דברי הרעק"א שפחות מא' מאלף ל"ח סכנה, אך באמת כנראה ששאני הכא.

מ"ב ב' עמודים גדושים מגליון שמעתא עמיקתא שעסק בנידון

 

[גלגולים]

 

[גלגולים]

גדולי ישראל בהוראות נחרצות על חובת הכניסה למרחב מוגן:

לחץ כדי לכווץ...

 

[הרב יהודה טאוב]

האם יש איסור להתפלל במקום שאין ממ"ד סמוך?

 

[אברך מישיבת מיר]

הביאו כאן את דברי החזו"א (בעלון של הרב עמרם פריד) מי שרוצה להעמיק בדעתו יעי' בספר משנת פקוח נפדש (ח"ב י' קצ"ז) שדן ומפלפל בדבריו

 

[יהודי וזהו]

האם מורה הוראה שיודע שאלפים יקשיבו לדבריו מחויב לומר שלא כדין שצריך להכנס למרחב מוגן על אף שלפי דעתו לא צריך?

והסיבה שיתחייב לשקר זה כיון שכלפי הרבים יודע הוא שקרוב לוודאי שבהוראתו מציל הוא חיים ואם כן יאמר שחובה להכנס

אם נניח והתשובה היא שמותר לשקר בהוראה אולי כבר עשו זאת (כמובן שמדובר בשקר שמותר)

 

[אברך מישיבת מיר]

האם מורה הוראה שיודע שאלפים יקשיבו לדבריו מחויב לומר שלא כדין שצריך להכנס למרחב מוגן על אף שלפי דעתו לא צריך?

והסיבה שיתחייב לשקר זה כיון שכלפי הרבים יודע הוא שקרוב לוודאי שבהוראתו מציל הוא חיים ואם כן יאמר שחובה להכנס

אם נניח והתשובה היא שמותר לשקר בהוראה אולי כבר עשו זאת (כמובן שמדובר בשקר שמותר)

לחץ כדי לכווץ...

על זה החזו"א מדבר שיש חילוק בין הוראה לציבור להוראה ליחיד

 

[יהודי וזהו]

על זה החזו"א מדבר שיש חילוק בין הוראה לציבור להוראה ליחיד

לחץ כדי לכווץ...

אם כן כל דברי הרבנים בעניין אינם נכנסים לכלל פסק הלכה אלא תקנה ואין בית דין סמוכין שתיקנו את זה

 

[אברך מישיבת מיר]

אם כן כל דברי הרבנים בעניין אינם נכנסים לכלל פסק הלכה אלא תקנה ואין בית דין סמוכין שתיקנו את זה

לחץ כדי לכווץ...

הכוונה שלציבור זה ענין של פיקוח נפש כי כלפי ציבור בודאי זה כלול בבחינת פקוח נפש לא' מתוך הציבור, אך ליחיד יש לדון כל דבר ודבר בפני עצמו ויכול להיות שאין בזה פקוח נפש. (החזו"א לומד שפקוח נפש הוה כל א' לפי מידת אומץ לבבו כלשונו)

 

[יהודי חסיד]

קבלתי במייל

הוראות מהאדמו"ר מאמשינוב שליט"א

שאלה: מה לעשות באזעקה? אדמו"ר שליט"א: להגיד תהילים.
שאלה: צריך להיכנס למבנה? אד"ש: יותר טוב להיות במבנה, לא להיות בחוץ.
שאלה: כל פעם צריך להגיד תהילים?
אד"ש: אתן דוגמא. למשל יש תאונות דרכים, וכי משום כך מפסיקים לנסוע ברכב? ולמה לא? בגלל שיש מעט מאוד תאונות דרכים ביחס לכל הנסיעות, מעט מאוד. גם כאן, הנפילות מאוד מועטות, די דומה למספר של תאונות דרכים. לכן אני לא אומר שחייבים להיכנס לממ"ד וכדו'. אבל הרי נופלים טילים, יש יהודים של"ע יכולים להיפגע, לכן צריך לבקש מהרבש"ע שאף יהודי לא יינזק.

שאלה: ואם אני באמצע ללמוד? אד"ש: תמשיך ללמוד.
שאלה: ואם אני מחכה לאוטובוס בתחנה ולומד? אד"ש: אם אתה באמצע ללמוד אל תפסיק, אם יש מבנה סמוך ממש היכנס לשם, ואם לא – אז לא.

שאלה: מאז שהתחילו האזעקות אני בלחץ, אני פחות מרוכז בלימוד,
אני חולם על זה הרבה, מה לעשות?
אד"ש: אולי כדאי שלפני הלימוד תשטוף את הראש עם מים קרים.

שאלה: כשיש אזעקות קשה לי להתרכז בלימוד.
אד"ש: אם בשעת אזעקה אתה מרגיש שקשה לך ללמוד – תגיד תהלים במקום זה.
שאלה: כשאני הולך ברחוב אני מפחד. מה צריך לעשות כשמפחדים?
אד"ש: לדעת שאנחנו רק בידיים של הרבש"ע.

 

[נראה לפשוט]

רציתי לשמוע את חוות דעת הציבור הקדוש בענין.
ושמעתי מרבינו הרב אי"ש גריינימן שליט"א שהמדד הוא האם היה מוכן לשלם 1000 ש"ח בשביל להיכנס לממ"ד או לא.

 

[חד מבתראי]

אד"ש: יותר טוב להיות במבנה,

לחץ כדי לכווץ...

כמה זמן אחרי האזעקה?...

 

[הרב מרודוש]

יש עוד נושא שלא דבור כאן והוא
שמי שמפחד ומרגיש יותר רגוע כשהוא בממ"ד או מקלט
לכאו' מחובה ההשתדלות כדי להיות יותר רגוע הוא צריך להכנס
וא"ת מה עם ביטחון
וי"ל דאין בעיה להכנס להנ"ל אלא לפחד...

 

[אם עובדו כראוי]

במלחמת תש"ח היו הרב אלישיב והאדמור מזוויהל במקלטים כל הזמן

לחץ כדי לכווץ...

אפילו לא מתחילה ההשוואה, פגזים שרקו מכל עבר וצלפים ירדנים צלפו בכל מי שזז ובאמת מרן הגרי''ש איבד את אחת מבנותיו
לא דומה ולא דומה לדומה

ודאי שיש הנחיות בצורה רחבה, אבל האם מישהו סומך על שיקול הדעת של מנחי ההנחיות, האם תמיד צריך להיות חכמים בדיעבד כמו בקורונה??

כל מי שאומר שצריך להיצמד להנחיות של המדינה (פה ובקורונה) מראה בזה שמבחינתו אין כזה מושג 'דעת תורה' ואין שיקולים יחודיים לציבור יראי ה' שאינם יכולים להיתפס בשכל גס ומרושע של עוקרי דת ואוכלי נבילות וטרפות, ומראה שאין עליונות לדעת התורה על דעת בעלי בתים ולמטה מכך, ואדרבה שפחה תירש גבירתה!

נראה למישהו שאיזה רשע שהכריז על סגירת ישיבות עם מרחב תקני או שיעור לחומרא של המתנה במקלט י' רגעים חישבן שיקול של ביטול תורה או תורה מגנא ומצלא, לתורה אין מה לומר בנושא, על זה דמוע תדמע כל עין, על השפלת התורה עד עפר שבסוף הגלות המר הזה.

נמצא שהגדרת השאלה הינה האם צריך לעשות השתדלות או לא, ומהי ההשתדלות, והאם שאני מטחון של טילון בודד או צבר של שיגורים, ובזה ודאי שיש לשאול רב, ומסתברא שכ''א לפי רמת בטחונו, ויש בזה עוד הרבה שיקולים, ומסתברא שיש הבדל בין יושב ושונה להולך בטל, ואברך שישן בשביל ללמוד (דכידוע לחד מ''ד מקיים העולם בזה) למי שאינו לומד, ומסתברא לדידי דכל אחד לפי הרגשת ליבו.

אמנם אם כל זה צריך זהירות גדולה שלא להיהפך לגס הלב ולהרגיש הרעמים הבאים לפשט עקמומיות שבלב, וודאי שצריך לומר תהילים או לחלות בתפילה על יושבי ציון או בוידוי דברים, ולא לילך בקרי ח''ו, מפני שיש מישהו למעלה שמפעיל את הפרסים הללו!

 

[פלדמן]

מרבותי שמעתי שאם אינך באמצע תפילה או לימוד אין שום הוראת היתר לא להיכנס למקלט

 

[גברא זוטרא]

שמעתי שהגר"מ גרוס שליט"א הורה לאחד המקורבים שאם תוכ"ד שעוסק במצווה יש אזעקה אינו צריך ללכת להתמגן!!!
וכמו כן הורה אחד מגדולי הת"ח בבני ברק שהבית מדרש זה המקום הכי מוגן שיש.

 

[מרכז]

שמעתי שהגר"מ גרוס שליט"א הורה לאחד המקורבים שאם תוכ"ד שעוסק במצווה יש אזעקה אינו צריך ללכת להתמגן!!!
וכמו כן הורה אחד מגדולי הת"ח בבני ברק שהבית מדרש זה המקום הכי מוגן שיש.

לחץ כדי לכווץ...

מרבותי שמעתי שאם אינך באמצע תפילה או לימוד אין שום הוראת היתר לא להיכנס למקלט

לחץ כדי לכווץ...

אינני מבין כ"כ את הנטייה לזרוק סיסמאות או משפטים כלליים, הובאו למעלה דיונים ארוכים בנושא. אז עוד "שמעתי" לא תמיד מועיל.

מ"מ, צירפתי כבר למעלה קובץ מאד מפורט בנידון (מגליוני אסוקי שמעתתא) :

אכן ידועים דברי הרעק"א שפחות מא' מאלף ל"ח סכנה, אך באמת כנראה ששאני הכא.

מ"ב ב' עמודים גדושים מגליון שמעתא עמיקתא שעסק בנידון

לחץ כדי לכווץ...

ויש שם גם התייחסות רחבה לנידונים שהעלתם.

מה שאני הקטן העליתי תח"י מהמקורות המובאים שם בעיקר, אבל גם ממקורות נוספים. הוא שאמנם הגרא"ו (קוב"ש כתובות רע"ז) דייק מד' הגמ' כתובות עז: דבת"ת סמיכנן על "שלוחי מצווה אינן נזוקין" אף בשכיח היזקא. אולם, נראה שדבריו תלוים במחלוקת הראשונים שם בסוגיה אם מה שריב"ל נדבק בחולי ראתן הי' רק מחמת צורך בלית ברירה ללמדם (כך משמע ברשב"א ועו"ר) או שבאופן כללי אף שלא בזמן הלימוד נדבק בהם כי לא חשש מהסכנה משום תורתו (ריטב"א). ומ"מ, הגרשז"א זצ"ל (הליכות שלמה תפילה פ"ח הערה 16) חלק וסבר שבימינו שבודאי אין הכוונה בלימוד זקוקה כפי שהי' אצל ריב"ל, אין לסמוך על זה ולא סמכינן א"כ על "שלוחי מצווה אינן נזוקין" היכא דשכיח היזקא, אף בת"ת.

בשאר מצוות, לכ"ע מה שסומכים על "שלוחי מצווה אינן נזוקין" הוא רק במקום דלא שכיח היזקא, כמבו' בגמ' פסחים (ח. - ח:), ולכאו' על זה מסתמכים דברי הגר"מ גרוס שהביא @גברא זוטרא (שהרי באזעקה חשיב לכאו' לא שכיח היזקא כדלהלן) .

ולכאורה בנידון הטילים הרי הסיכוי שיפגע הוא קלוש יחסית, וכבר כתב הרעק"א כידוע (שו"ת מהדו"ק סי' ס) דכל שהוא רק ספק סכנה רחוק ומסועף אינו נחשב אף לספק פיקו"נ. אלא שיש לדון כיצד אומדים מתי נחשב ספק פיקו"נ לכה"פ ומתי כלל לא. ובמנח"ש (סי' לז אות ב) הכריע בזה הגרשז"א, וכתב דכל שדרך בנ"א לברוח ממנו כבורח מן הסכנה חשיב ספק פיקו"נ וקרינן בי' "וחי בהם" כו' (מותר לחלל עליו את השבת וכו'). ועיי' בשו"ת צפנת פענח ח"א סי' ל"ט.

אך כתבו שם בסוף הדברים, דאע"פ שמותר מחמת סכנה כזו לחלל את השבת לכאו', מ"מ אין זה תלוי בחיוב להשמר ממנה (והיינו דלא בהכרח שמחוייב אדם להשמר מן הסכנה הנ"ל ע"י כניסה למקלט, אע"פ ששרי לחלל על כך את השבת). זאת ע"פ דברי המ"מ (שבת ב, יד, נפסק בשו"ע שכ"ח ד'), דכל דבר שדרך לעשות עבור החולה בחול - מחללין עליו את השבת, אף כשאין במניעת עשייתו סכנה להחולה. וע"פ מקורות נוספים.

ולפי"ז, אינו מובן כ"כ מניין יש חיוב ברור להכנס למקלט בשעת אזעקה, כאשר לכאו' אין גדר הלכתי המחייב זאת, מלבד הגדר של הגרשז"א המובא לעי'. ואף לפי גדר זה, דכל שהדרך לברוח ממנו הוי ספק סכנה, אם נימא כפי שהובא בקובץ הנ"ל, דמ"מ אין זה מחייב להשמר, אלא רק מתיר לחלל שבת ע"כ, שוב אינו ברור מהיכן יהיה חיוב לעשות את הנ"ל.

(ואכן בהוראת הרבנים אפשר שהיא הוראה ציבורית, ויש לחלק בין יחיד לציבור, כפש"כ כאן כמה פעמים. יעוי' למשל, בשו"ת מנחת אשר ח"א סי' כז שהוכיח שאף בדבר שאינו פיקו"נ יש להורות לחלל עליו את השבת, אם כאשר לא יורו כן ישנו חשש לפיקו"נ עתידי שיווצר. ואף דבנידון חילול שבת אין במצוי כ"כ דצריך לחלל את השבת כדי להכנס למרחב מוגן, אפשר דמטעים הדבר את ההוראות להפסיק את התפילה לשם הכניסה למקלט).

 

[מרכז]

שמעתי מאחד מתלמידיו שיש לו חשבון שלם בסוגיית קבוע
ולפי דבריו יש חיוב גמור לרדת למקלטים
במלחמת המפרץ הוא הורה לרדת אפי' באמצע מעריב

לחץ כדי לכווץ...

עיי' באשכול הזה :

טיל מאיראן - כל קבוע כמחע"מ דמי? | בית המדרש – דיונים תורניים

נשאלתי ע"י חבר, שאלה שבין לי ובין לו היה ברור שהיא כנראה לא מתחילה כ"כ, אך לא היה ברור לנו להסביר מדוע. והשאלה היא : היות וכל קבוע כמחצה על מחצה דמי, הרי שכאשר נשלח טיל מאיראן וכד' - אנחנו, האנשים בארץ, קבועים ביחס אליו, וא"כ יכול להיות שכל א' צריך להניח שהסיכוי שיפגע בו הוא כמחצה ע"מ? נפקא מינה...

forum-otzar-hatorah.co.il

מה שדנו חו"ר הפורום בעניין קבוע בטילים. וכל המוסיף יוספו לו כו'.

 

[תלמיד חכמי הדור]

כל קבוע כמחצה על מחצה.

לחץ כדי לכווץ...

שמעתי מהגר"א פוזן שליט"א שאין זה קבוע, כיון שהנידון כעת הוא לא על האנשים שייפגעו מהטיל (שאולי הם קבועים) אלא על הטיל שמגיע, והוא אינו קבוע.

 

[תלמיד חכמי הדור]

הערת הילדים והכנסתם לממ"ד בלילה
שאלה: האם יש חיוב להעיר את הילדים ולהכניסם לממ"ד באמצע הלילה.
תשובה: מחמת דשכיח היזקא, יש חיוב להעיר את הילדים. וקשה לסמוך על מידת הביטחון. ואף בעיר התורה בני ברק, כיון דשכיח היזקא. [וכמו שהורו גדולי הפוסקים]. ועכ"פ ראוי להשכיבם בממ"ד כדי שלא להעירם.

לחץ כדי לכווץ...

מרן הגר"י זילברשטיין שליט"א הורה שאין להעיר ילדים באמצע הלילה.