שמעתי שהגר"מ גרוס שליט"א הורה לאחד המקורבים שאם תוכ"ד שעוסק במצווה יש אזעקה אינו צריך ללכת להתמגן!!!
וכמו כן הורה אחד מגדולי הת"ח בבני ברק שהבית מדרש זה המקום הכי מוגן שיש.
מרבותי שמעתי שאם אינך באמצע תפילה או לימוד אין שום הוראת היתר לא להיכנס למקלט
אינני מבין כ"כ את הנטייה לזרוק סיסמאות או משפטים כלליים, הובאו למעלה דיונים ארוכים בנושא. אז עוד "שמעתי" לא תמיד מועיל.
מ"מ, צירפתי כבר למעלה קובץ מאד מפורט בנידון (מגליוני אסוקי שמעתתא) :
אכן ידועים דברי הרעק"א שפחות מא' מאלף ל"ח סכנה, אך באמת כנראה ששאני הכא.
מ"ב ב' עמודים גדושים מגליון שמעתא עמיקתא שעסק בנידון
ויש שם גם התייחסות רחבה לנידונים שהעלתם.
מה שאני הקטן העליתי תח"י מהמקורות המובאים שם בעיקר, אבל גם ממקורות נוספים. הוא שאמנם הגרא"ו (קוב"ש כתובות רע"ז) דייק מד' הגמ' כתובות עז: דבת"ת סמיכנן על "שלוחי מצווה אינן נזוקין" אף בשכיח היזקא. אולם, נראה שדבריו תלוים במחלוקת הראשונים שם בסוגיה אם מה שריב"ל נדבק בחולי ראתן הי' רק מחמת צורך בלית ברירה ללמדם (כך משמע ברשב"א ועו"ר) או שבאופן כללי אף שלא בזמן הלימוד נדבק בהם כי לא חשש מהסכנה משום תורתו (ריטב"א). ומ"מ, הגרשז"א זצ"ל (הליכות שלמה תפילה פ"ח הערה 16) חלק וסבר שבימינו שבודאי אין הכוונה בלימוד זקוקה כפי שהי' אצל ריב"ל, אין לסמוך על זה ולא סמכינן א"כ על "שלוחי מצווה אינן נזוקין" היכא דשכיח היזקא, אף בת"ת.
בשאר מצוות, לכ"ע מה שסומכים על "שלוחי מצווה אינן נזוקין" הוא רק במקום דלא שכיח היזקא, כמבו' בגמ' פסחים (ח. - ח:), ולכאו' על זה מסתמכים דברי הגר"מ גרוס שהביא
@גברא זוטרא (שהרי באזעקה חשיב לכאו' לא שכיח היזקא כדלהלן) .
ולכאורה בנידון הטילים הרי הסיכוי שיפגע הוא קלוש יחסית, וכבר כתב הרעק"א כידוע (שו"ת מהדו"ק סי' ס) דכל שהוא רק ספק סכנה רחוק ומסועף אינו נחשב אף לספק פיקו"נ. אלא שיש לדון כיצד אומדים מתי נחשב ספק פיקו"נ לכה"פ ומתי כלל לא. ובמנח"ש (סי' לז אות ב) הכריע בזה הגרשז"א, וכתב דכל שדרך בנ"א לברוח ממנו כבורח מן הסכנה חשיב ספק פיקו"נ וקרינן בי' "וחי בהם" כו' (מותר לחלל עליו את השבת וכו'). ועיי' בשו"ת צפנת פענח ח"א סי' ל"ט.
אך כתבו שם בסוף הדברים, דאע"פ שמותר מחמת סכנה כזו לחלל את השבת לכאו', מ"מ אין זה תלוי בחיוב להשמר ממנה (והיינו דלא בהכרח שמחוייב אדם להשמר מן הסכנה הנ"ל ע"י כניסה למקלט, אע"פ ששרי לחלל על כך את השבת). זאת ע"פ דברי המ"מ (שבת ב, יד, נפסק בשו"ע שכ"ח ד'), דכל דבר שדרך לעשות עבור החולה בחול - מחללין עליו את השבת, אף כשאין במניעת עשייתו סכנה להחולה. וע"פ מקורות נוספים.
ולפי"ז, אינו מובן כ"כ מניין יש חיוב ברור להכנס למקלט בשעת אזעקה, כאשר לכאו' אין גדר הלכתי המחייב זאת, מלבד הגדר של הגרשז"א המובא לעי'. ואף לפי גדר זה, דכל שהדרך לברוח ממנו הוי ספק סכנה, אם נימא כפי שהובא בקובץ הנ"ל, דמ"מ אין זה מחייב להשמר, אלא רק מתיר לחלל שבת ע"כ, שוב אינו ברור מהיכן יהיה חיוב לעשות את הנ"ל.
(ואכן בהוראת הרבנים אפשר שהיא הוראה ציבורית, ויש לחלק בין יחיד לציבור, כפש"כ כאן כמה פעמים. יעוי' למשל, בשו"ת מנחת אשר ח"א סי' כז שהוכיח שאף בדבר שאינו פיקו"נ יש להורות לחלל עליו את השבת, אם כאשר לא יורו כן ישנו חשש לפיקו"נ עתידי שיווצר. ואף דבנידון חילול שבת אין במצוי כ"כ דצריך לחלל את השבת כדי להכנס למרחב מוגן, אפשר דמטעים הדבר את ההוראות להפסיק את התפילה לשם הכניסה למקלט).