- הודעות
- 4,363
- תודות
- 11,035
- נקודות
- 885
לא תחמוד אשת רעך ועבדו ואמתו ושורו וחמורו וכל אשר לרעך
נסתפק הגרד"ל שליט"א בדין החומד דבר שיהא שאול או שכור לו, האם גם בזה עובר על איסור "לא תחמוד". וכתב להוכיח מתשובות הרי"ף (סי' קלג) לעניין מי שלקח ספר פירושים מחבירו להעתיק לעצמו, שמנה בזה ג' לאווים, ולא מנה ביניהם לאו דלא תחמוד, עכ"ד.
והנה בדרישה (חו"מ סי' רעא) מבואר דאם נטלה מיד לגונבה, אינו עובר בזה על לא תחמוד. ולפי"ז לכאורה גם כאן אינו עובר, שהרי מתחילה לקח את הספר ע"מ להעתיק. אלא כנראה שהגרד"ל לשיטתו, שדברי הדרישה הם חידוש.
אך הגרד"ל הקשה, אי נימא דלא כהדרישה, מדוע בב"מ (כו, ב) "אמר רבא, ראה סלע שנפלה נטלה לפני יאוש על מנת לגוזלה עובר בכולן משום לא תגזול ומשום השב תשיבם ומשום לא תוכל להתעלם", ולא מנו גם "לא תחמוד". ולכאורה מה שנתרץ על הגמ', יתכן שיתרץ גם דברי הרי"ף.
ואולי נחדש, שלחולקים על הדרישה, אין לא תחמוד באופן שרצה לקחת דבר שאינו ברשות הבעלים, ואבידה נקראת אינה ברשותו, וכדיוק האחרונים מהרמב"ם. מיהו לא תגזול יש. והריטב"א (ב"מ שם) שהוכיח מהגמ' שם שאבידה נקראת ברשותו, יסבור כהדרישה.
נסתפק הגרד"ל שליט"א בדין החומד דבר שיהא שאול או שכור לו, האם גם בזה עובר על איסור "לא תחמוד". וכתב להוכיח מתשובות הרי"ף (סי' קלג) לעניין מי שלקח ספר פירושים מחבירו להעתיק לעצמו, שמנה בזה ג' לאווים, ולא מנה ביניהם לאו דלא תחמוד, עכ"ד.
והנה בדרישה (חו"מ סי' רעא) מבואר דאם נטלה מיד לגונבה, אינו עובר בזה על לא תחמוד. ולפי"ז לכאורה גם כאן אינו עובר, שהרי מתחילה לקח את הספר ע"מ להעתיק. אלא כנראה שהגרד"ל לשיטתו, שדברי הדרישה הם חידוש.
אך הגרד"ל הקשה, אי נימא דלא כהדרישה, מדוע בב"מ (כו, ב) "אמר רבא, ראה סלע שנפלה נטלה לפני יאוש על מנת לגוזלה עובר בכולן משום לא תגזול ומשום השב תשיבם ומשום לא תוכל להתעלם", ולא מנו גם "לא תחמוד". ולכאורה מה שנתרץ על הגמ', יתכן שיתרץ גם דברי הרי"ף.
ואולי נחדש, שלחולקים על הדרישה, אין לא תחמוד באופן שרצה לקחת דבר שאינו ברשות הבעלים, ואבידה נקראת אינה ברשותו, וכדיוק האחרונים מהרמב"ם. מיהו לא תגזול יש. והריטב"א (ב"מ שם) שהוכיח מהגמ' שם שאבידה נקראת ברשותו, יסבור כהדרישה.
