האמת היא שקיבלתי הסבר נפלא ב'הודעה ישירה' שבה מענה על כל הפרטים לכאו', שמפני אריכותה לא העלו כאן, אמנם בכ''ז חשבתי להביא את הכיוון שלי למהלך מעט שונה על יסוד המקור לזה שאין הולכים בממון אחר הרוב.
אצטט המקורות שהביא הרבי ובכ''א מהם יש לדון בזה בפ''ע:
ב'שיעורים בספר התניא' ביאורים לפרק א' של אגרת התשובה:
בטעם "אין הולכין בממון אחרי הרוב" - כמה סברות.
ישנו ביאור - מפני שחזקת ממון מנוגדת לרוב (תרומת הדשן סימן שמט קרוב לסופו. שב שמעתתא ש"ד פכ"ד וראה גם תוס' ד"ה קמ"ל (ב"ק כז, ב), ד"ה חוץ (ב"ב כג, ב);
כן ישנו ביאור - שזה תקנת חכמים (גנת ורדים כלל לט).
אך כיוון ששני אלה לא שייכים בתשובה - גם המסובב (שאין הולכין אחר הרוב) אינו בתשובה.
ישנו, אבל, ביאור (שב שמעתתא פ"ח ט') שזו גזירת הכתוב: כיוון שכתוב "על פי שנים עדים יקום דבר", אי אפשר להוציא ממון על ידי שום הוכחות (גם לא על ידי רוב, שהוא הוכחה חזקה ביותר), אלא על ידי עדים, עדות היא ענין של ודאי (ולא רק הוכחה סתם). ולפי ביאור זה הרי בכל מקום צריך לומר כן. לבד באיסורין וכו' שהתורה מוציאה מגזירת הכתוב זו וכבסוגיא (פ"ק דחולין): מנ"ל דאזלינן בתר רובא כו'".
אצטט המקורות שהביא הרבי ובכ''א מהם יש לדון בזה בפ''ע:
ב'שיעורים בספר התניא' ביאורים לפרק א' של אגרת התשובה:
בטעם "אין הולכין בממון אחרי הרוב" - כמה סברות.
ישנו ביאור - מפני שחזקת ממון מנוגדת לרוב (תרומת הדשן סימן שמט קרוב לסופו. שב שמעתתא ש"ד פכ"ד וראה גם תוס' ד"ה קמ"ל (ב"ק כז, ב), ד"ה חוץ (ב"ב כג, ב);
כן ישנו ביאור - שזה תקנת חכמים (גנת ורדים כלל לט).
אך כיוון ששני אלה לא שייכים בתשובה - גם המסובב (שאין הולכין אחר הרוב) אינו בתשובה.
ישנו, אבל, ביאור (שב שמעתתא פ"ח ט') שזו גזירת הכתוב: כיוון שכתוב "על פי שנים עדים יקום דבר", אי אפשר להוציא ממון על ידי שום הוכחות (גם לא על ידי רוב, שהוא הוכחה חזקה ביותר), אלא על ידי עדים, עדות היא ענין של ודאי (ולא רק הוכחה סתם). ולפי ביאור זה הרי בכל מקום צריך לומר כן. לבד באיסורין וכו' שהתורה מוציאה מגזירת הכתוב זו וכבסוגיא (פ"ק דחולין): מנ"ל דאזלינן בתר רובא כו'".
כמדומני שאין הגבלה על מילים בהודעה
- הודעות
- 341
- תודות
- 1,241
- נקודות
- 151
באר נא להכרח.
הנ"ל הוא ברובא דאיתיה קמן ולא ברובא דליתיה קמן, וחזקת מה שתחת וכו' הוא רובא דליתא קמן.
- הודעות
- 199
- תודות
- 499
- נקודות
- 56
רובא לרדיא שעליו נחלקו רב ושמואל
הוא רובא דליתא קמן ועוד כמה רובי שאמרו שאין הולכין אחריהן
- הודעות
- 718
- תודות
- 1,933
- נקודות
- 181
רוב הינו ראיה שאם הרוב כזה מסתמא גם הנידון, חזקת כל מה שתחת יד אדם שלו הינו ראייה שאנו רואים את הדבר כשלו דמסתמא אם זה אצלו זה שלו כנ"ל
כמדומה שחזקת שתחת יד אדם שלו היא פשטות כמו בחזקה א"א פורע תוך זמנו וחזקה בבנה כרוך אחריה [קידושין פ], שעליה נאמר שורפין ותולין על החזקות
אנסה לתמצת, אם 'דאיתא קמן' עדיף או דליתא עדיף זהו מח' אחרונים - היינו דבשניהם יש חסרון.
וודאי שבחזקה יש וודאות שאינה ברוב והיא אומדנה אחרת כבידה יותר .
אמנם יש לברר המקור לחזקה.
המקור לרוב.
ובמקור לזה שאין הולכים בממון אחר הרוב
כדי לקבוע שבחזקות אלו נלך אחר החזקה.
וזו למעשה שאלתי, אם אפ''ל שבחזקות אלו הוודאות נובעת מיסוד שאינו בדיני רוב (שבהם ההכרעה היא הנהגה בלבד) ואפשר לדון בממונות.
וודאי שבחזקה יש וודאות שאינה ברוב והיא אומדנה אחרת כבידה יותר .
אמנם יש לברר המקור לחזקה.
המקור לרוב.
ובמקור לזה שאין הולכים בממון אחר הרוב
כדי לקבוע שבחזקות אלו נלך אחר החזקה.
וזו למעשה שאלתי, אם אפ''ל שבחזקות אלו הוודאות נובעת מיסוד שאינו בדיני רוב (שבהם ההכרעה היא הנהגה בלבד) ואפשר לדון בממונות.
לענ''ד שייך לאשכול אחר, אבל כמאמר המוסגר (אחר מה שכתב כת''ר בזה בבמה מפוארת זו): בהיות ה'שלו' שייך למציאות הדינית של החפץ ולגבי מציאות זו היא החזקה הנ''ל, דווקא בזה שייך להסביר יותר את הכח של חזקה זו על יסוד הרוב (דהרי על ברשותו, אין רק 'רוב' אלא כל מי שמחזיק בדבר הוא ברשותו) אמנם מאידך וודאי שלא כל מי שבידו דבר ה''ה שלו, ויש חילוק בין מי שאמוד בכך למי שאינו אמוד בכך ועוד חילוקים.
קבלתי בפרטי
בעצם השאלה קשה גם על חזקה אין אדם פורע תו"ז
ותשובה בזה שמעתי מאחד מרבותי שליט"א
אם תרצה אשלח לך קובץ בעניין חזקה אין אדם פורע שהתשובה לשאלתך מבוארת שם בהרחבה
אבל בקצרה:
יש להקדים מסוגיא דפסחים י אם ספק מוציא מידי ודאי או לא
והוכיחו שם בגמ' מהא דחבר שמת פירותיו בחזקת מעושרין הרי שספק מעשר מוציא מידי ודאי טבל
ודחו הראיה בשני אופנים
האחד שגם המעשר הוא ודאי דחזקה על חבר שמעשר מיד
והשני שלעולם אין זה ודאי אלא ספק אלא שגם היות הפירות טבל ג"כ הוי ספק דשמא הכניס דרך גגות
ומבואר שם ברש"י שגם לצד שחזקה זו היא ספק אין זה ספק שקול אלא יש בזה הילוך אחר ברוב
ומצאנו פה שני גדרים של חזקה האחד קרוי ספק, ופירש רש"י שהוא רוב
והשני חשיב ודאי ואינו הילוך אחר הרוב
והדברים מתמיהין וכי הנידון הוא האם יש מקרים או אין מקרים ולכאו' ברור שיש מקרים מועטים
ומה החילוק
וביאור העניין לפי מה שמדוקדק שם ברש"י שלצד שהוי ספק כתב שרוב חברין מעשרין
ולצד שהוי ודאי כתב שכל חברין מעשרין
וביאור העניין: שהרי כידוע לכל בר בי רב שספק הוא במקום שיש סיבה להסתפק
ואין צורך שנדע שלילת הצד השני בכדי שיחשב ודאי אלא כל שיש סיבה לחשוב על אחד ואין סיבה מספקת להעלות את הצד השני חשיב ודאי [וידועים דברי הגרע"א בכתובות יג ועוד רבים מרבותינו]
ופה יש לחלק בין סוג המיעוט בחזקה שהיא ודאי למיעוט בחזקה שהיא ספק
כאשר המיעוט יש לו סיבה להיות כמו לרוב אלא שהוא מיעוט והוא רוב כמו בבהמות כשרות וטריפות שאין הטריפה מהוה תופעה מחודשת יותר מהכשירה אלא שיש יותר טריפות מכשירות, בכה"ג הוי ספק ולא יועיל בממון
אבל כשבעצם תמיד אמור להיות צד אחד כמו בחבר שאם כל החברים מעשרין, המקרה שבו לא עישר החבר, הוא כי קרה משהו שלא איפשר לו לעשר
,כיון שכן אין אנחנו צריכים להמציא שקרה לו כן וחשיב ודאי כיון שאין לנו סיבה להסתפק
כמו"כ באין אדם פורע כולם לא פורעים תוך הזמן ומה שפורע, כי נזדמן לו כסף וכל כיו"ב, ע"ז אין אנו צריכים לחשוב וחשיב ודאי ומועיל בממון
כאשר אדם מחזיק ממון תחת ידו התפיסה הפשוטה היא שהוא שלו להמציא שזה לא שלו יש צורך להעלות צדדים שאין סיבה להעלותם
כה"ג חשיב ודאי ולא ספק, וכל שהוא ודאי מועיל בממון
עקב האריכות לא יכלתי לכתוב את זה באשכול
- הודעות
- 341
- תודות
- 1,241
- נקודות
- 151
הכרעת רוב בעלמא עניינה כי כיון שהרוב מסייע לאחד מן הצדדים נזיל בתריה ונדון ע''פ.
ובזה אמרו כי אין הולכין בממון אחר הרוב כי תורת מוחזק אלימה מן הרוב.
אך בדידן אין הרוב דאחזוקי איניש בגנבי - חזקה מה שתח''י שלו, מייצר הכרעה לנקוט בעלות למחזיק בממון, מכח רוב שמסייע לו.
אלא כתוצאה מן הרוב דאחזוקי כשעומד לפנינו מחזיק בממון, רואים אנו לו כבעלי הממון, שהיא היא תורת מוחזק, וכפי שביאר לן הגרש''ש בשער''י ש''ה פט''ו שתוקפה של המוחזקות בהיות התפוס נראה כבעלים.
ג' אופנים בטעם הדבר (כמו שהבאתי קודם)
או בגלל גזה''כ כבפנ''י
או בגלל תק''ח (כביאור הגינת ורדים)
או בגלל שרוב בא להוציא ממון ולהוציא אפשר רק ע''י וודאות.
ולפי זה הוודאות של המוחזק מי שגוברת מצד תורת ודאי ולא רק תורת רוב והוא שצריך ביאור מה החילוק בין זה לבין רוב (ועל שניהם הרי באה החקירה אם הוא בירור או זכות הטענה והנהגה)
- הודעות
- 341
- תודות
- 1,241
- נקודות
- 151
אבאר שוב, הרוב לא מהני בדידן להכריע כאחד משני צדדים בממון, אלא הרוב מייצר סתמא מיהו שנראה כבעלים על הממון, וממילא תורת מוחזק חלה עליו.
- הודעות
- 226
- תודות
- 566
- נקודות
- 116
שלא מעניין הנושא.
בקוב"ש לר' אלחנן ריש ב"מ כתב שהוא מטעם אחזוקי בגנבא לא מחזקינן ומסביר בזה למה בריש שניים אוחזין אין לחזקה הזאת
בקוב"ש לר' אלחנן ריש ב"מ כתב שהוא מטעם אחזוקי בגנבא לא מחזקינן ומסביר בזה למה בריש שניים אוחזין אין לחזקה הזאת
אבל תראה בקצוה''ח סי' קלח סק''א שיתכן שאין וודאי רמאי
שייך לאשכול נפרד
נא' מס' מהלכים בדין זה ['ראיה' 'מספק' 'פשטות' ועו"ר אם הרב @מחכה מעונין אפרט, בעז"ה אעלה בקצרה את הענין] וא"א מהם לא הולך בדרך הנ"ל [שה'חזקה' פועלת מכוח רוב] וכדי להוציא מהנ"ל ובלהלן באתי להוכיח דדינא דחזקה מה שתחת ידו שלו כוחו חזק יותר אף מכוח המוחזקות עצמה [דכוחו רב על פני ה'רוב' כהאמור] א. לרוב הראשונים מיגו להוציא אמרינן, ואילו מחמשתי"ש לכו"ע ל"מ [רמב"ן כתובות יט, א;] ב. מוחזק בעי טענה ואילו חמשתי"ש יש סוברים של"ב טענה [רביו"נ ב"ב כח, ב;] ג. גבי מוחזקות נח' אי תקפו כהן מוציאין מידו [ב"מ ו, ב;] ואילו גבי חמשתי"ש, דבר פשוט הוא דמוציאים מידו [רשב"ם ב"ב לד, א;] ד. מוחזקות אינה מועלת להכריע איסורין בתולדה [שער"י ש"ה] ואילו חמשתי"ש מהני להכריע איסורין, ולפסלו לעדות [כמבו' בסוגיית נסכא דר"א] ואף מתירין אשה לשוק בשביל זה [עיין אהע"ז יד, כד;] ה. סומכוס מודה ואף שפליג על המושג 'מוחזק' כמו שפזור בסוגיות הש"ס, מודי בהך דמהני אחיזתן.
האמת שלא מפי אמרתי אלא מפי כתבם, כלומר זכרוני כך משיעורים שכתבתי (אינני יכול להצביע בייחוד על איזה מהם כעת).
אשמח להנ''ל ועכ''פ בהודעה פרטית, אם כת''ר רואה בזה דברים הפשוטים לרוב הציבור.
חברים מקוונים לאחרונה
- AVRAHAM
- MMH
- א אלף
- א. ל.
- אב חי
- אבי אב
- אבינועם
- אבן בוחן
- אבקש
- אבריימי
- אברך
- אברך קלאסי
- אברם דב
- אגור
- אהבת ישראל
- אהרון. כהן. חיים. סופר. מומחה.
- אהרן הירש
- אודי הררי
- אוצר הדורות
- אור זרוע לצדיק
- אור יהל
- אורח
- אורי
- אחד התלמידים
- אחד מארץ
- אחד מהפורום
- אי"ש צעיר
- איישר חילי
- אילת השחר
- איש
- איש אמת
- איש חסיד היה
- איש יהודי
- איש פשוט מאוד
- איש תורה
- אל'יהו
- אלחנן מ
- אליהו נחמן
- אלעזרי
- אם היו
- אמרי שפר
- אמתע חסיד
- אני יודע
- אנשיל
- אפרים זינגר
- ארז בלבנון
- אריק
- ארנפלד
- ארצישראל
- בדליג
- בחור חשוב
- בינה לעתים
- בית תפילה
- במה אברך
- במחשבה תחילה
- בן אליהו
- בן יוסף
- בן עזאי
- בן עלייה
- בן פטורא
- בן שמן
- בן תורה
- בניהו
- בנימין לוריא
- בעל דבר
- בעל החלומות
- בצלאל שוסטר
- בצלצלי שמע
- בר אביי
- ברנש
- גבעוניסט
- גברא זוטרא
- גימפלוביץ
- גלגולים
- גמח
- גפטון
- גרינפלד
- דבר ה'
- דבר חפץ
- דברי התלמיד
- דוד או
- דוד בן ישי
- דוד המלך
- דוד יואל לשס
- דור דור
- דור ודור
- דורש
- דיסקיט
- דקלים
- האיש השרוי בשמחה
- הבאר
- הבור רי"ק
- הבנש"ק
- הגיגי קודש
- הגראי"ש
- הולפסונער
- החושב
- החפץ חיים
- היגיון התורה
- הישיביש
- הכהן
- הלך אחר חכמים
- הלכה בפרשה
- הלכתא למשיחא
- המוכר
- המירער בוחער
- הנעלם שבמשה
- הנשר
- הפורט התשיעי
- הצעיר שבחבורה
- הרב הירושלמי
- הרב מרודוש
- הרב קותי
- השר מקוצי
- והב בסופה
- וישמחו בי חברי
- ולא כלום
- ונחנו מה
- זאת קומתך
- זוזיא
- זיז שדי
- חד צורבא
- חדוותא דליבא
- חדושא
- חוקר תורני
- חידודא
- חיים ארוכים
- חיינו
- חם ליבי
- חנני
- חסידישער כולל יונגערמאן
- חפץ לזכות אחרים
- חריף ובקי
- י הירשזאהן
- יאיר החושב
- יגיעת התורה
- יהודי וזהו
- יהודי מא"י
- יהודי פנימי
- יהודי פשוט ממש
- יואל אלחנן
- יואל שילה
- יוסל שקדן
- יוסף אומץ
- יוסף ברנדויין
- יוסף גליקמן
- יוסף חיים פנחס
- יושב אהל
- יושב בישיבה
- יושב ודורש
- ימה של תורה
- יעקב 5
- יעקב הסופר
- יצחק א
- יצחק ב.
- יצחקוב
- יצחקוש
- יקטן
- ירא אלקים
- יש לחקור
- יש מאין
- יש קונה עולמו
- יש תקוה
- ישי הכהן
- ישעיהו מנחלת דן
- ישראל אדלר
- ישראל גליק
- ישראל לייב
- ישראל מאיר מליק
- יששכר חמור גרם
- יתרון האור
- כותב
- כלפי לייא
- כמעיין המתגבר
- כרי
- כתלמיד הדן בפני רבו
- ל.מ.
- לחושבי שמו
- ליבי בתורתך
- ליטאי כבד
- למדן צעיר
- למה זה תשאל לשמי?
- מאירלה
- מבקש האמת
- מה ידידות
- מוישי שטיין
- מחזה אברהם
- מילין יקירין
- מכנדבי
- ממגד שמים
- ממוני גבך
- ממלמדי השכלתי
- מנורה בדרום
- מרדכי זנגר
- משה אמת ותורתו אמת
- משה נ
- משה פיק
- משה שפירא
- משה6
- משתוקק לקרבתך
- נאמן
- נאמן האוצר
- נדיב לב
- נהנה מקושיא טובה
- נהר מעדן
- נובהרדוקר
- נוח לבריות
- נחום
- נחמן ל.
- נעם
- נפקא מינא
- נפשי חמדה
- נתנאל לב
- סנה בוער
- עבדא דקב"ה
- עוז לו בך
- עוזי ומגני
- עורך תורני
- עושה פלא
- עמך
- ענף מעצי היער
- עץ החיים
- פותח שערים
- פפא
- פרידנזון
- צדק ומשפט
- צמא דעת
- צריך ביאור
- קבל האמת ממי שאמרו
- קהלת בניהו
- קונחם
- קוצר ברינה
- קטן
- קטנטן
- קרית מלך
- ר' חיים
- ראובן גוטליב
- ראם
- רב בת״ת
- רב פאל
- רבי דוד
- רימון
- רכזניק
- רפאל ממודיעין
- רפי סמוטני
- ש.ב.ה.
- שבחת
- שוכן אהל
- שומע כעונה
- שיל"ת
- שירת העשבים
- שלמה ו.
- שלמה וינר
- שמואל יעקובזון
- שמואל51
- שמחנו
- שמעון ן' יוסף
- שקדן וחוקר
- תולדות
- תורת הישיבה
- תורת חסד
- תורתו
- תלמיד אחד
- תמיד בשמחה
- תתאה גבר