להלן החוו"ד שאפשר לחדש ברכות. הדגשתי את הלמעשה.
חוות דעת בית הספק דיני ספק ספיקא גם מה שהביא ראיה [שם ד"ה והקשה] מהא דאתרוג אינו ניטל בבין השמשות דשביעי, שכתב הר"ן [סוכה כב, ב ד"ה אמר] הטעם משום דהוי ספק דרבנן, אף דאיתחזק בר חיובא. ואין משם ראיה כלל, דהתם היינו טעמא כיון דטלטול לולב הוא איסור דרבנן, לא דחינן איסור דרבנן מקמי ספיקא, כמו שכתבו הרשב"א [שם מו, ב ד"ה מרימר] והר"ן [שם ד"ה והלכתא] בטעם מה שאינו ניטל לולב בשמיני מספק, מטעם דלא דחינן טלטול דרבנן מקמי ספיקא, ע"ש. ותדע, דאי לא תימא הכי, ודאי דהיה צריך ליטול בלא ברכה כמו אם נסתפק לו בשאר ימים אם נטל לולב, וכמו במסופק בספירה דסופר בלא ברכה. ואף דספק קרא קריאת שמע אינו חוזר וקורא למאן דאמר קריאת שמע דרבנן בברכות דף כ"א [ע"א], ע"ש, הוא מטעם דקריאת שמע אדעתא דחוב, איסורא אית ביה, כמו בספק התפלל אינו חוזר ומתפלל, וכתב הרא"ש [ברכות פ"ג סימן טו] הטעם, אף דמתפלל אדם כל היום כולו בתורת נדבה, מכל מקום בספק התפלל אינו חוזר ומתפלל, דתפלה אדעתא דחוב איסורא אית ביה, וכן הוא בקריאת שמע, אף דמותר לקרות קריאת שמע כל היום בתורת נדבה, מכל מקום בספק אסור כמו בספק התפלל. וכן הוא בכל הברכות, דאדעתא דנדבה מותר לברך ולהודות אפילו בהזכרת שמו יתברך, כמו שמותר בי"ח ברכות להתפלל בתורת נדבה, ואדעתא דחוב אסור אפילו בלא הזכרת שמו, דהא אם בירך על הפת בריך רחמנא מלכא דעלמא וכו' יצא, ובספק אסור לברך אפילו בכהאי גוונא. E ומטעם זה נראה לי לדון זכות על האומרים במעמדות ובקשות ברוך אתה ה', דדוקא דרך חוב אסור, דהא חזינן דהרבה פיוטים וזמירות נתייסדו ונתקנו בלשון ברכה והודאה בהזכרת שמו, ומה הפרש יש בין ברוך ה' ובין ברוך אתה ה'. וכן הדין באמן, דמותר לענות אמן שלא לצורך, ואמן חוב אסור באמן יתומה. אבל בכל המצות ודאי אם נסתפק חוזר ועושה בלא ברכה, ועל כרחך בלולב הטעם משום דלא דחינן איסורא מטעם ספיקא.
