נח חידוש הרמב''ן שנח היה נביא

[איישר חילי]

ברצוני לצטט ל' מאור עינינו הרמב''ן שנתקלתי בו כעת במהלך עיוני בד' קדשו, וז''ל:

רמב"ן בראשית פרק ו פסוק ט באמצע הדיבור

ואחר שאמר שהוא איש צדיק, כי איננו איש חמס ומשחית דרכו כבני דורו החייבים, אמר שהיה מתהלך [א.ה. את האלוקים התהלך נח] את השם הנכבד ליראה אותו לבדו, איננו נפתה אחרי הוברי שמים ומנחש ועונן, וכל שכן אחרי עבודה זרה, ואיננו שומע להם כלל, רק בשם לבדו הוא דבק תמיד, והולך בדרך אשר בחר השם, או אשר יורה אותו, כי נביא היה. וזה כטעם אחרי ה' אלהיכם תלכו ואותו תיראו (דברים יג ה) הנאמר בהרחקת המתנבא לעבוד עבודה זרה ונותן אות ומופת, כאשר אפרש. ועוד אזכיר זה בפסוק התהלך לפני והיה תמים (להלן יז א), אם יהיה תמים דעות עמי. והנה אחר שהיה נח צדיק ואיננו ראוי ליענש, גם בניו וביתו ראוים להנצל בזכותו, כי היה עונש עליו אם יכרת זרעו. או יאמר, כי הוא צדיק שלם וגם בניו וביתו צדיקים, כי הוא למדם, כענין שכתוב (להלן יח יט) כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו:



ואגב אורחא רציתי לציין ד' נפלא נוסף שדייקתי מדבריו שכתב: ''והולך בדרך אשר בחר השם, או אשר יורה אותו, כי נביא היה'' ונראה לבאר עפ''ד ר' אלחנן הי''ד בקובץ שיעורים בקרא ד'אשר לא ציויתי ולא דיברתי ולא עלתה על לבי' שיש מושג לעשות רצון ה' המובן מהתורה גם ללא מצוה מפורשת, ובזה הי' הטענה על בלעם יעו''ש
וא''כ זהו שכ' הרמב''ן 1. בדרך אשר בחר ה'. כל ההנהגה, רוח ההשקפה הנכונה והמסתעף. הכל לפי רצון ה' מה שהלב יודע ומרגיש.
2. אשר יורה אותו זה המצוות למעשה מה שהצטווה [לכאו' בז' מצוות].