ישעיהו מנחלת דן

משתמש מוביל
gemgemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
הודעות
2,473
תודות
7,229
נקודות
477
אשכולות מומלצים
2
האם יש חיוב לכתוב ספרי נ''ך כדין
לכאורה אינו דאו' אבל חיוב יש
שהרי הם חלק מתורה שבכתב
ואם לא יכתוב איך ילמד מן הכתב
והאם יש ברכה על כתיבתם
 
אבל אין לשנות מן המנהג לברך רק על כתיבת מזוזה ולא על ס"ת
אין מנהג לכתוב ממילא אין הוכחה מהמנהג שלא לברך
1 כי זה בבת אחת וזה מעט מעט
וכבר דחיתי סברא זו מבדיקת חמץ
2 כי בזה מפורש וכתבתם (למרות שגמר המצוה בקביעה)
ובזה מפורש ועתה כתבו שדרשוהו על זה
 
לפי הרא''ש (נפסק בשו''ע) שיש מצוה (גם) בכתיבת חומשים ותורה שבע''פ, לכאו' ברור שיש מצוה גם לכתוב נ''ך, וכ''ש אם כותב כדין בדיו וכו' דעדיף טפי.
אבל לכאו' מדין ס''ת לא יהיה מצוה, כי טעם המצוה לכתוב ס''ת הוא כדי לכתוב את שירת האזינו אלא שא''א שיהיה ס''ת חסר אות אחת, וזה לא שייך בכלל בנ''ך.
 
לפי הרא''ש (נפסק בשו''ע) שיש מצוה (גם) בכתיבת חומשים ותורה שבע''פ, לכאו' ברור שיש מצוה גם לכתוב נ''ך, וכ''ש אם כותב כדין בדיו וכו' דעדיף טפי.
פשוט וברור שעיקר המצוה לכתוב תורה שבכתב ולא תורה שבע''פ ולא התיר הרא''ש אלא משום עת לעשות וא''צ ללמוד מזה בק''ו
אבל לכאו' מדין ס''ת לא יהיה מצוה, כי טעם המצוה לכתוב ס''ת הוא כדי לכתוב את שירת האזינו אלא שא''א שיהיה ס''ת חסר אות אחת, וזה לא שייך בכלל בנ''ך.
זוהי דעת הרמב''ם
ואינה פשטות הסוגיא ושאר ראשונים אלא שדרשו את ''השירה'' על כל התורה כי היא יסוד התורה
וכיוצא בזה י''ל על כל הנ''ך שבאים לפרש את התורה כמו שאמרו שכל הנ''ך רמוז בתורה
 
ואינה פשטות הסוגיא ושאר ראשונים אלא שדרשו את ''השירה'' על כל התורה כי היא יסוד התורה
וכיוצא בזה י''ל על כל הנ''ך שבאים לפרש את התורה כמו שאמרו שכל הנ''ך רמוז בתורה
בכל מקרה ברור שהמצוה היא לכתוב רק את התורה עצמה (איך משה רבנו יכול לצוות לכתוב את הנביאים שעדיין לא היו קיימים ??)
ואם היתה מצוה לכתוב נביאים מסתבר שזה היה מופיע בחז''ל
ולא הבנתי מה טענתך על הרא''ש.
 
בכל מקרה ברור שהמצוה היא לכתוב רק את התורה עצמה (איך משה רבנו יכול לצוות לכתוב את הנביאים שעדיין לא היו קיימים ??)
לא אמרתי אחרת
אמרתי שיש מצוה לכתוב
לא מדאו'
ואם היתה מצוה לכתוב נביאים מסתבר שזה היה מופיע בחז''ל
זה כתוב בעצם ההלכה ש''דברים שבכתב אי אתה רשאי לאמרם ע''פ'' ובכל ההלכות והמסורות כל כתיבת נ''ך בדקדוק ולא בטלוה אלא משום עת לעשות כמוש''כ הפוסקים והגר''א החזיר המצוה כידוע והביאו המ''ב וכן נוהגים כיום בקהילות ליטא
ולא הבנתי מה טענתך על הרא''ש.
הרא''ש כתב שיש מצוה לכתוב תושבע''פ
וזה ודאי לא מצוה שהרי יש איסור ע''ז
אלא שהיה בזה עת לעשות כי שכחו
 

זה כתוב בעצם ההלכה ש''דברים שבכתב אי אתה רשאי לאמרם ע''פ''
אז זה רק היכי תמצי שיוכלו לקרוא בזה
וזה ממש כשיטת הרא''ש הנ''ל - שהמצוה לכתוב כל ספר שיש בו צורך, חומש, נ''ך או גמרא.
הרא''ש כתב שיש מצוה לכתוב תושבע''פ
וזה ודאי לא מצוה שהרי יש איסור ע''
מסתבר שלפי הרא''ש דוקא במקום שלא מצויים ספרים ויש בזה צורך אז מקיים בזה מצוה, שעי''ז יוכלו ללמוד. ובודאי ה''ה לנ''ך. אבל מ''מ לא נראה שיהיה כלול במצוה מן התורה של כתיבת ס''ת.
 
לא
זה רצון ה' שיהיה כתוב תורה שבכתב שהיא יסוד התורה
והלכה שיהיה כתוב כהלכתו כמו ס''ת
אלא שאינו מן התורה
אחר שאינו מעשי לרוב האדם לכתוב נ"ך כהלכתו
יש להשתדל לכתוב כמה שיותר קרוב
כלומר:
1 בלי מגרעות והוספות (כגון תרגום, פירוש, מסורה, ניקוד טעמים וכו', כותרות והקדמות לפרקים וציורים וכדומה).
2 אולי להחמיר שישראל כשר ילחץ על 'הדפס'
3 להחמיר כדעת רש"י והחזו"א (ועוד) שספר כרוך (קודקס, מצחף) אינו ספר (אחר) אלא שיהיה בגלילה (כמו שעושים ס"ת לילדים לשמיני של חג) [ואז יש לעשותו בנייר אחד ארוך או להדביקו או לתפרו בגידים].

רק שאינו מעשה אדם ממש, ואולי אינו 'דרך כתיבה' (כפי שהיה בימי משה) והוא בסווג דיו אחר (שלרוב הראשונים וכפי שנקטו להלכה זה אינו מעכב), ואינו עור של בהמה.

נ.ב. מחכה להצעת מחיר
 
אם אינו מצוה דאורייתא מאי גרע מנייר?
כשקבעו נביאים ובעלי רוח הקודש לצרף לתורה שבכתב את הי''ט ספרים הנוספים ברור מסתימת דבריהם שהתכוונו להשוותם לתורה בכל דבר וכמו שגם בהם יש מסורה של חסרות ויתירות ופרשיות פתוחות וסתומות כך גם הם בכלל ההל''מ לכתבם על עורות בהמה חיה ועוף טהורים וכל דתקון כעין תורה תקון
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון
✖ ❓