איש חינוך

משתמש רשום
gemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
הודעות
65
תודות
302
נקודות
156
שאלה:
בני בן ארבע עשרה, ובכל בוקר צריך להעיר אותו כמה פעמים לתפילה. הוא מבקש "עוד חמש דקות", נרדם שוב, ולבסוף אני יוצא מהבית בכעס. אם לא אעיר, הוא עלול לאחר או להפסיד את התפילה בישיבה. האם להמשיך להעיר אותו, או שעליו ללמוד לשאת באחריות?

תשובה:
את הבירור צריך להתחיל בערב. אם הבחור הולך לישון מאוחר, קשה לתקן את כל העניין בשעת ההשכמה. כדאי לברר מתי הוא נרדם, מה מעכב אותו והאם סדר יומו מאפשר לו מנוחה מספקת.

הרמב"ם מונה את השינה כחלק מסדר הנהגת הגוף. לענייננו, עצם הצורך במנוחה מחייב תשומת לב; אין לקבוע מתוך דבריו שיעור שינה אחיד לכל בחור.

בשעה רגועה אפשר לומר: "הקימה לתפילה היא אחריות שלך, ואני רוצה לעזור לך לעמוד בה. בוא נסכם כיצד". קובעים שעת השכמה, שעון מתאים וסיוע מוגדר מצד האב, לפי הצורך.

אין צורך להעביר את כל האחריות ביום אחד. אפשר להתחיל בכך שהאב מעיר פעם אחת ומוודא שהבן התיישב, ובהמשך לצמצם את העזרה. חשוב שגם הבחור יציע מה יעזור לו, ולא רק ישמע הוראות.

אם איחר, מדברים אחר כך בקצרה על מה שלא עבד ועל השינוי למחר. רצף של גערות ליד המיטה אינו מלמד אותו כיצד לקום.

אם הוא ישן זמן מספיק ובכל זאת מתקשה מאוד לקום, או עייף באופן חריג במשך היום, יש לברר את הדבר ולא להניח מיד שמדובר בעצלות.
 
כונתי היא שהרבה פעמים החיפוש אחרי הבעיה הפיזית גורם גם אם לא לפתרון הבעיה להרגשה שלא מאשימים את הילד,
וכך יש לו יותר מוטיבציה,
כמו כן קראתי פעם שכדאי בלי קשר ללמוד הלכות תפילה ועניני תפילה וכך הילד יודע בשביל מה לקום וכשמחליט לעבוד על זה יותר קל לו,
 
שאלה:
בני בן ארבע עשרה, ובכל בוקר צריך להעיר אותו כמה פעמים לתפילה. הוא מבקש "עוד חמש דקות", נרדם שוב, ולבסוף אני יוצא מהבית בכעס. אם לא אעיר, הוא עלול לאחר או להפסיד את התפילה בישיבה. האם להמשיך להעיר אותו, או שעליו ללמוד לשאת באחריות?

תשובה:
את הבירור צריך להתחיל בערב. אם הבחור הולך לישון מאוחר, קשה לתקן את כל העניין בשעת ההשכמה. כדאי לברר מתי הוא נרדם, מה מעכב אותו והאם סדר יומו מאפשר לו מנוחה מספקת.

הרמב"ם מונה את השינה כחלק מסדר הנהגת הגוף. לענייננו, עצם הצורך במנוחה מחייב תשומת לב; אין לקבוע מתוך דבריו שיעור שינה אחיד לכל בחור.

בשעה רגועה אפשר לומר: "הקימה לתפילה היא אחריות שלך, ואני רוצה לעזור לך לעמוד בה. בוא נסכם כיצד". קובעים שעת השכמה, שעון מתאים וסיוע מוגדר מצד האב, לפי הצורך.

אין צורך להעביר את כל האחריות ביום אחד. אפשר להתחיל בכך שהאב מעיר פעם אחת ומוודא שהבן התיישב, ובהמשך לצמצם את העזרה. חשוב שגם הבחור יציע מה יעזור לו, ולא רק ישמע הוראות.

אם איחר, מדברים אחר כך בקצרה על מה שלא עבד ועל השינוי למחר. רצף של גערות ליד המיטה אינו מלמד אותו כיצד לקום.

אם הוא ישן זמן מספיק ובכל זאת מתקשה מאוד לקום, או עייף באופן חריג במשך היום, יש לברר את הדבר ולא להניח מיד שמדובר בעצלות.
קודם כל צריך לברר אם יש לו למה לקום?
יש לו סיפוק ממה שהוא עושה משך היום??
 
קודם כל צריך לברר אם יש לו למה לקום?
יש לו סיפוק ממה שהוא עושה משך היום??
אני אביא דוגמא שיותר מציקה
קרה לצערינו הרבה פעמים שאברך בגיל 40 - 50
קם יום אחד וזנח את הכל רח"ל
ואז בשכונה שלו עושים חיזוק נגד האינטרנט
ולמעשה הם רק (אולי) סותמים חורים
הסיבה שבגיל כזה בן אדם זונח את ה-כ-ל כולל משפחה וכו'
לא מגיע בגלל האינטרנט
אלא בגלל חוסר סיפוק!!
בזה צריך להתמקד
הקושי לקום בדר"כ נובע מהרצון לישון
והרצון לישון נובע מזה שאין למה לקום
 
בגיל הנעורים יש נושא אקוטי ענק גדול ורם וכל סופרלטיב אחר שקיים

השאלה על מי האחריות!!
וככל שהנער מרגיש שהוא יכול להרפות כי אנחנו נותנים לו רשת ביטחון שלא יפול
אז הוא באמת ירפה והמצפון שלו יתן לו להרפות אוטומטית.
'הזנחת החיים על מסלולם הטבעי היא היא הבחירה ברע'
אם ניתן לו את השירות של שעון מעורר פעם א' (ולא על מצב נודניק...)וזהו
כשהוא לא יקום,(או יקום ב11..) תחושת הזיפט תלפף אותו כ"כ חזק...
שבזבנג העברנו לו את האחריות
ודון מינה ואוקי באתרה לכל התורה כולה
נ. ב . כמובן שהמדובר בתגובתי זה לבחור קלאסי ולא תיק מיוחד שאז הכל משתנה לקולא וחומרא
 
בשולי דברי מעשה לסתור:
כשאאמו"ר הי' בחור הורה לו הגר"מ שפירא זצ"ל
שהישיבה נותנת רשות,שאם בחור חלילה לא קם בסוזק"ש
לשרוף לו את המזרן....
וצ"ע ונשתנו הטבעים...
 
נקודה למחשבה ששמעתי מאיש חינוך. (לא פותח האשכול...)
בנות קמות בבוקר יותר קל מאשר בנים, על אף שאצלן אנו כלל לא משקיעים בנושא, ואולי דווקא משום כך...
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון
✖ ❓