פסח, חודש ניסן חצות בדברי הגרי"ז (מפוצל) (1 צופה)

[זרח לווין]

הגרש"מ דיסקין בעודו בחור אמר מילתא לחידודא בהיותו ידוע כעילוי המחדד חידודים, ומשם זה נפל על חשבון הגרי"ז, ולהד"ם.

לחץ כדי לכווץ...

הגרש"מ בצעירותו היה מנפיק 'חאפים' לרוב.
וכדי שיקבלו את דבריו
הא היה אומר אותם קמי הגרי"ז ואם הוא היה שותק הוא הה מספר בישיבה שזה 'ווראט' של הגרי"ז.

 

[בן ליש]

הגרש"מ בצעירותו היה מנפיק 'חאפים' לרוב.
וכדי שיקבלו את דבריו
הא היה אומר אותם קמי הגרי"ז ואם הוא היה שותק הוא הה מספר בישיבה שזה 'ווראט' של הגרי"ז.

לחץ כדי לכווץ...

 

[חרש המדבר]

הגרש"מ בצעירותו היה מנפיק 'חאפים' לרוב.
וכדי שיקבלו את דבריו
הא היה אומר אותם קמי הגרי"ז ואם הוא היה שותק הוא הה מספר בישיבה שזה 'ווראט' של הגרי"ז.

לחץ כדי לכווץ...

כמדומה שראיתי במקור מוסמך שזו אכן תשובת הגרי"ז, ומ"מ גם אם אי"ז הגרי"ז אשמח אם יסבירו איך יתכן רגע של חצות.

 

[חרש המדבר]

אמנם ראיתי שמביאים מכמה ספרים שהיתה בריאה מיוחדת של 'חצות', וע"ז משה אמר כחצות כיוון שאצטגניני פרעה יאמרו שלא יתכן בחצות בדיוק (כי אין דבר כזה).
ומסברא הייתי מבין שגם במיתה לא שייך רגע של מיתה (ולא עיינתי בדברי הרשב"א הנ"ל), אך יתכן שהמכה לא היתה סיום החיים אלא 'פעולת הכאה' שבזה שייך רגע. (ואגב, עד"ז שמעתי לבאר מה שבלעם אמר לאתון לו יש חרב בידי כי עתה הרגתיך, וברש"י הביא מחז"ל שזלזלו בו שלוחי בלק שהולך להרוג אומה שלימה בפיו, ולזו צריך חרב, וצ"ב מ"ט לא הרגה בפיו, והביאור הוא שלא רצה שתמות אלא רצה להרוג אותה, וזה א"א בפה שרק תסיים את חייה).

 

[זרח לווין]

במקור מוסמך

לחץ כדי לכווץ...

אדרבא, ניתי ספר וניחזי

הביאור הוא שלא רצה שתמות אלא רצה להרוג אותה, וזה א"א בפה שרק תסיים את חייה

לחץ כדי לכווץ...

ווארט מוצלח
אבל קצת לא מובן מה החילוק בין סיום חיים למיתה. ובין מיתה שאינה זמן כחצות לבין פעולת הכאה שיש לה זמן

אך, אולי לדבריך כיון הרב @עוזי ומגני אשר מגן בעוז על חצות כזמן מיוחד
לעולם לא הצלחתי להתחיל תק"ח בדיוק בחצות. אך אולי הוא כן...

 

[חרש המדבר]

אדרבא, ניתי ספר וניחזי

ווארט מוצלח
אבל קצת לא מובן מה החילוק בין סיום חיים למיתה. ובין מיתה שאינה זמן כחצות לבין פעולת הכאה שיש לה זמן

אך, אולי לדבריך כיון הרב @עוזי ומגני אשר מגן בעוז על חצות כזמן מיוחד
לעולם לא הצלחתי להתחיל תק"ח בדיוק בחצות. אך אולי הוא כן...

לחץ כדי לכווץ...

כשבלעם רצה להרוג אותה לא היה לו אינטרס שתקפח את חייה, אלא כמו הכאה יותר כואבת (להוציא את העצבים), וזו פעולת הריגה לא המוות בעצמו, וה"ה במכת בכורות ההכאה היתה הפעולה ולא העדר החיות.

 

[נחמן ל.]

ברור שיש הווה ויש עבר ויש עתיד
כי אם אין הווה אין גם עתיד ופשוט.
הגרי"ז טען (ברבות הימים נטען שזה רש"מ דיסקין ולא הגרי"ז..), דבר פשוט.
ששתים עשרה לחלק לשנים זה שש וא"כ שש לפני חצות ושש לאחר חצות
והזמן של חצות זה לא זמן אמיתי אלא חלוקה כללית בין השש שעות שלפני לשש שעות של אח"כ.
ולפי"ז ה"ה לשקיה"ח ועלה"ש. וככה"ג.

לחץ כדי לכווץ...

א"כ שחצות הוא כן רלוונטי לשקיעה, עלות השחר, וכו' אז מדוע הוא טוען שאין כזה זמן וזה סתם חלוקה כללית?

 

[בד קודש]

עברתי על האשכול ולצערי לא ראיתי הרבה דברים של טעם..

1. חצי זה חלק אחד מתוך שניים. אם יש בידינו ג' חלקים אי"ז שני חצאים ועוד משהו, אלא ג' חלקים - שניים שווים ועוד חלק של משהו.
2. כשאנו לוקחים חצי מתוך שלם, לא נשאר בשלם יותר מאשר חלק אחד - שווה בדיוק לחצי שאותו לקחנו.
אם שתי הנחות אלו נכונות,
נמצא, שלא שייך - לוגית - לטעון שחצות הוא דבר חיובי.
אם נשאר רגע אחד שלא חילקנו אותו, הרי שאין זה חצות היום אלא שחילקנו את היום לשלושה חלקים.

ומוכח ומבואר שחצות לא נמדד ברגעים, ולמען האמת הוא כלל לא נמדד.
אין זמן של חצות, ואין רגע של חצות,
כי חצות זה לא שם דבר, אלא צורת חלוקה ליממה.
ולכן, אין זה שייך כלל לדברי @עוזי ומגני.

גם הטענה על כך שמכת בכורות היא חיובית תמוהה לחלוטין,
דם - האם מי שהיה ביאור ראה איך אט אט המים נהפכו לדם?
כינים - האם מי שהסתכל על העפר ראה איך אט אט הוא הופך לכינה?
דבר - הלא היא מיתה בעצמה.
חושך - האם החושך ירד אט אט על מצרים או שברגע אחד נהיה חושך אפילה (מלבד ג' הימים האחרונים שהתעבה)?

דבר חיובי לא סותר לזה שהוא לא לוקח זמן.
להרוג מישהו זה דבר חיובי, למרות שזה לא דבר שלוקח זמן.

 

[בד קודש]

מתוך משאת המלך

 

[חרש המדבר]

גם הטענה על כך שמכת בכורות היא חיובית תמוהה לחלוטין,
דם - האם מי שהיה ביאור ראה איך אט אט המים נהפכו לדם?
כינים - האם מי שהסתכל על העפר ראה איך אט אט הוא הופך לכינה?
דבר - הלא היא מיתה בעצמה.
חושך - האם החושך ירד אט אט על מצרים או שברגע אחד נהיה חושך אפילה (מלבד ג' הימים האחרונים שהתעבה)?

לחץ כדי לכווץ...

זה לא חייב להיות אט אט, זה בהחלט יכול להיות בשבריר שניה, אך כפעולה שנעשית ולא כהעדר, ודבר כזה יתכן שצריך זמן כל שהוא.
ולגבי דבר זו אכן הערה, ויל"ע.

 

[עוזי ומגני]

עברתי על האשכול ולצערי לא ראיתי הרבה דברים של טעם..

1. חצי זה חלק אחד מתוך שניים. אם יש בידינו ג' חלקים אי"ז שני חצאים ועוד משהו, אלא ג' חלקים - שניים שווים ועוד חלק של משהו.
2. כשאנו לוקחים חצי מתוך שלם, לא נשאר בשלם יותר מאשר חלק אחד - שווה בדיוק לחצי שאותו לקחנו.
אם שתי הנחות אלו נכונות,
נמצא, שלא שייך - לוגית - לטעון שחצות הוא דבר חיובי.
אם נשאר רגע אחד שלא חילקנו אותו, הרי שאין זה חצות היום אלא שחילקנו את היום לשלושה חלקים.

ומוכח ומבואר שחצות לא נמדד ברגעים, ולמען האמת הוא כלל לא נמדד.
אין זמן של חצות, ואין רגע של חצות,
כי חצות זה לא שם דבר, אלא צורת חלוקה ליממה.
ולכן, אין זה שייך כלל לדברי @עוזי ומגני.

גם הטענה על כך שמכת בכורות היא חיובית תמוהה לחלוטין,
דם - האם מי שהיה ביאור ראה איך אט אט המים נהפכו לדם?
כינים - האם מי שהסתכל על העפר ראה איך אט אט הוא הופך לכינה?
דבר - הלא היא מיתה בעצמה.
חושך - האם החושך ירד אט אט על מצרים או שברגע אחד נהיה חושך אפילה (מלבד ג' הימים האחרונים שהתעבה)?

דבר חיובי לא סותר לזה שהוא לא לוקח זמן.
להרוג מישהו זה דבר חיובי, למרות שזה לא דבר שלוקח זמן.

לחץ כדי לכווץ...

קשה לי להיכנס לענין שוב
אולם הטענה שלי היתה
שזה וודאי יש זמן שהוא הווה ואינו מתחלק
אני לא יודע איך מסבירים את זה פילוספית ובכ"א אנסה
וודאי שבכל דבר מורכב, יש חלק שאינו מורכב, וחלק שאינו מורכב א"א לחלקו,
וא"כ ה"ה הזמן, אם הוא מורכב, א"כ יש בו חלק שאינו מורכב,
אלא שאנחנו לא יכילים לתופסו לרוב זיערותו,
וכמו שעד היום החוקרים לא הצליחו למצוא את החלק שאינו מורכב באטום, [אבל כולם מודים שהוא קיים..]
וכיון שלא יתכן שיהא העולם בלא זמן, ע"כ יש חלק שהוא אינו מתחלק, שהוא נקודת חצות,
וא"כ אותו רגע שאינו מורכב, וא"א לחלקו, הוא רגע החצות שבו הקב"ה הרג את הבכורים מכת מוות ולא רק הפסקת חיות.

 

[בד קודש]

וודאי שבכל דבר מורכב, יש חלק שאינו מורכב, וחלק שאינו מורכב א"א לחלקו,
וא"כ ה"ה הזמן, אם הוא מורכב, א"כ יש בו חלק שאינו מורכב,
אלא שאנחנו לא יכילים לתופסו לרוב זיערותו,
וכמו שעד היום החוקרים לא הצליחו למצוא את החלק שאינו מורכב באטום, [אבל כולם מודים שהוא קיים..]
וכיון שלא יתכן שיהא העולם בלא זמן, ע"כ יש חלק שהוא אינו מתחלק, שהוא נקודת חצות,
וא"כ אותו רגע שאינו מורכב, וא"א לחלקו, הוא רגע החצות שבו הקב"ה הרג את הבכורים מכת מוות ולא רק הפסקת חיות.

לחץ כדי לכווץ...

המחקר האטומי עוסק בחומר.
זמן אינו שייך למחקר האטומי, הוא אינו חומר, הוא לא מציאותי,
ולפיכך לא חלים בו הכללים הללו.

ודאי שאם נרצה לחלק את היום לשנים,
נוכל לחלקו לשני חצאים שווים ויחידים.

 

[בד קודש]

זה לא חייב להיות אט אט, זה בהחלט יכול להיות בשבריר שניה, אך כפעולה שנעשית ולא כהעדר, ודבר כזה יתכן שצריך זמן כל שהוא.
ולגבי דבר זו אכן הערה, ויל"ע.

לחץ כדי לכווץ...

יתכן, אבל
א. גם את זה היו צריכים לראות ולא מסתבר כן.
ב. הרבה יותר הגיוני לומר שפעולה שלא לוקחת זמן גם נחשבת לחיובית.
(וכמו שהיה אומר מו"ר הגרי"ג שחלות לא לוקח זמן ובכ"ז הוא פעולה חיובית...)

 

[תענוג]

בס"ד
התחלתי לעיין קצת באשכול קצת תחילה וסוף
אולי יש משהו באפרקסותא דעניא לומר
ואבקש מחילה אם יש כאן הכפל כי אין לי הרגע ההוה לעיין

בנידון אי לחצות יש רגע מסוים היינו אי נאמר דמקפלין הלילה לשני חלקים שוים או שמשאירים רגע באמצע ויהיה כאן שלשה חלקים איני יודע למאי נפק"מ אפשר לקפל דבר האיך שרוצים (אולי פרשוהו למאי נפק"מ ואתכם הסליחה).

הנה לגבי מכת בכורות אי היה שם רגע ביניים בין חצי לחצי
הדבר תלוי לפי השיטות האיך מתו
דיש סוברין ע"י מלאך המות (וכלשון הכתוב ולא יתן המשחית לבוא כו') וזה פעולה אזי יש רגע מסוים ואזי עכ"פ שייך לומר דאולי קיפלו הקב"ה לשלשה חלקים ובאמצע היה הפעולת המלאך (ונמצא דמתו משהו מוקדם יותר מדרך קיפל לשני חלקים שוים) ואפשר לומר דקיפלו הקב"ה לשני חלקים ובחלק השניה היה פעולת המלאך (נמצא שהיה משהו מאוחר יותר)
אבל יש סוברין דמתו ע"י הקב"ה בעצמו (והכתי כל בכור, והמשחית היה לשאר עניני מכות שבאו עם המיתה), ולפי"ז לא נצרך פעולת הכאה רק לא להשפיע להם חיות יותר, אזי במציאות אין זמן פעולה רק הפסק חיות, והיינו חצי ראשון חיו וחצי שני לא חיו.
ובזה יבואר ג"כ הסתירה שמקשים ע"פ דברי הרשב"א לענין אי מיתה הוא דבר השייך בזמן, ונראה דאם המיתה ממלאך שייך לומר שמיתה הוא פעולה מסויימת (טיפה מרה הממית כמבואר בע"ז כ ע"ב), ויש רגע של פעולת הטיפה, אבל כאשר המיתה הוא מהקב"ה יש רק העדר החיים, ואתם הדביקים בה' אלקיכם חיים.

בספר דעת זקנים לבעלי התוס ובפי' הראש ורבינו אפרים עה"ת - ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו ומה שבח הוא זה שמשבח הכתוב כי באותה הלילה לא נבחו הכלבים הרבה לילות יקרה שהכלבים אינם צועקים בלילה ואם כן מאי רבותא היא זו שאומר ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו והתשובה בזה כי אמרו רבותינו ז"ל מלאך המות בעיר כלבים צועקים אליהו בעיר כלבים שוחקים ובאותו הלילה של מכת בכורות בלי ספק מלאך המות היה בעיר ומן הראוי היה לכלבים שיצעקו ועשה עמהם הקב"ה נס שכולם היו כלבים אילמים לא יוכלו לנבוח וזאת היתה הסיבה שלא צעקו כלבים כלל אף שהיה מלאך המות בעיר
בס' טללי אורות בשם החת"ס וס' קול דודי להגר"ד פיינשטיין ובס' טעמא דקרא - בגמרא אמרו כלבים בוכים מלאך המות בא לעיר וכיוון שמכת בכורות לא היתה על ידי מלאך אלא על ידי הקב"ה בכבודו ובעצמו לכן נאמר במכה זו ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו​

 

[עוזי ומגני]

המחקר האטומי עוסק בחומר.
זמן אינו שייך למחקר האטומי, הוא אינו חומר, הוא לא מציאותי,
ולפיכך לא חלים בו הכללים הללו.

ודאי שאם נרצה לחלק את היום לשנים,
נוכל לחלקו לשני חצאים שווים ויחידים.

לחץ כדי לכווץ...

אתה אומר שזמן הוא ענין הגדרתי מופשט גרידא
אבל נראה שזמן הוא גם בריאה
אבל כאמור

קשה לי להיכנס לענין שוב

לחץ כדי לכווץ...

אני לא יודע איך מסבירים את זה פילוספית

לחץ כדי לכווץ...

 

[בד קודש]

אבל נראה שזמן הוא גם בריאה

לחץ כדי לכווץ...

א. זה שהוא בריאה, לא סותר לעובדה שהוא לא חומר.
ככל הנראה מוסכם עליך שהוא לא דבר ממשי,
לכן תמוה עד מגוחך ניסיון לדמותו למחקר האטום והגרעין.

ב. במיוחד שכמו שכתב הרמב"ן והוכח להבדיל במחקרי המדע,
זמן אינו דבר עצמי כלל,
אלא בסך הכל מדידה התלויה בחומר ובתזוזתו.

 

[אש להבה]

זכה מרן הגר"ח זצוק"ל ודבריו מיוסדים על דברי הקדמונים.
עי' בדבריו הנחמדים של גאון הדורות הגה"ק אדמו"ר בעל דברי חיים זיע"א בדברי חיים עה"ת פרשת האזינו, שההוה אינו אלא נקודת החיבור הדמיונית בין העבר לעתיד והוא פלאי.
(הד"ח מציין שכבר הביאו כמה פעמים ואיני יודע בשם מי)

 

[אש להבה]

אתה אומר שזמן הוא ענין הגדרתי מופשט גרידא
אבל נראה שזמן הוא גם בריאה
אבל כאמור

לחץ כדי לכווץ...

מתמטיקה זה גם בריאה ובכל זאת כשתחלק ארבע לשנים אתה לא תשאל לאיפה נעלם החלק המחבר