- הודעות
- 4,791
- תודות
- 17,503
- נקודות
- 895
וַיָּמָת נָדָב וַאֲבִיהוּא לִפְנֵי ה' בְּהַקְרִבָם אֵשׁ זָרָה לִפְנֵי ה' בְּמִדְבַּר סִינַי וּבָנִים לֹא הָיוּ לָהֶם (במדבר ג, ד)
בספרו 'שיר מעון' כותב הגה"ק רבי שמעון סופר מערלוי זי"ע לפרש פסוק זה, כי הנה נדב ואביהוא מתו על שהורו הוראה בפני רבם, אך אילו היו להם בנים לא היו באים לידי כך, כי מי שהוא כבר בעצמו אב לבנים, מבין כמה חשוב שהבנים ישמעו בקול אביהם ורבם, ולא יעשה דבר נגד רצונו, וַיָּמָת נָדָב וַאֲבִיהוּא לִפְנֵי ה' בְּהַקְרִבָם אֵשׁ זָרָה וגו' – ומפרש הכתוב כיצד באו לידי כך להורות הוראה בפני רבם, יען כי - וּבָנִים לֹא הָיוּ לָהֶם.
תורה שבכתב
תורה שבכתב