חשמל - האם היא מילה קדושה? (1 צופה)

[י"ג מידות]

ידוע שבסאטמר הקפידו לא להשתמש במילה זו באומרם ש"חשמל" יסודה בהררי קודש וזה שם של מלאכים,
וא"כ אסור לומר אותה ולכן הקפידו לומר אלקטרוניקה או "לקטער" (אור בעברית)

האם יש התייחסות לזה בפוסקי הדור בזמנינו?

 

[הצעיר שבחבורה]

האם יש התייחסות לזה בפוסקי הדור בזמנינו?

לחץ כדי לכווץ...

החזו"א בספרו משתמש במילה זו

 

[הצעיר שבחבורה]

האם יש התייחסות לזה בפוסקי הדור בזמנינו?

לחץ כדי לכווץ...

פתחי חושן תוכן העניינים נזיקין
הפעלת כח חשמלי ע"י מתג.
אבן ישראל הלכות חמץ ומצה פרק ו
אפילו אי נימא דבטויית ציצית לא מהני ע"י מכונת חשמל,

 

[בן צבי]

האם יש התייחסות לזה בפוסקי הדור בזמנינו?

לחץ כדי לכווץ...

הסטיפלער בספריו כתב אלקטרי מובא כמה פעמים באיגרותיו.

 

[בן תורה]

לא בטוח שהסטייפלר השתמש במילה אלקטרי בגלל קדושת המילה 'חשמל', יתכן שזה נגד המודרנה ('חשמל' הייתה בזמנו מילה מודרנית).
הנה שער הספר 'מאורי אש' למרן הגרש"ז משנת תרצ"ה.
(אין ספק שהגרש"ז לא אסר את השימוש במילה 'חשמל'.)

 

[חיים ש]

ראיתי ושמעתי הרבה גדו"י שאמרו "עלעקטרי"

 

[הצעיר שבחבורה]

1. חפץ חיים - חובת השמירה תוכן הקדמה ופתיחה
ופעולה. והמצוות התלויות בדיבור נמשלו למכונת אריגה הפועלת על קיטור [או חשמל] שבדקות מספר יכולה להספיק מה שמכונת יד עושה ביום שלם, וכן לגרום
2. דרך אמונה הלכות שמיטה ויובל פרק א הלכה ב ס"ק (יא)
ואין נותן לה להטות על צדה. וכן החורש במכונה שמתנעה ע"י קיטור או ע"י חשמל והאדם מכוין אותה שתלך לפי תלמי השדה חייב משום חורש. (כג) החורש גם
3. פסקי תשובות אורח חיים סימן יא אות ב (*3)
ב. ניפוץ טוייה ושזירה במכונה חשמלית שם: שיאמר בתחילת הטוייה שהוא עושה כן לשם ציצית. ונחלקו גדולי הדורות האחרונים12 בענין ציצית הנטוים
4. פסקי תשובות אורח חיים סימן רמו אות ה (*3)
ה. השכרת רכב ומכשירי חשמל וטלפונים או השאלתם ליהודי מחלל שבת שם: מחרישה וכיוצב"ז אסור להשכיר לנכרי בערב שבת, וביום ה'
5. משאת המלך סימן שנא ד"ה ובעיקר הדבר (*2)
מצילו מההפסד דוק והבן (ונפקמ"נ למעשה שבאם רואה שחברו שכח לכבות החשמל ומפסיד שישלם דמי השימוש, האם חייב מדין השבת אבידה להודיעו, דלכאורה
6. שו"ת בית יצחק תוכן העניינים יורה דעה ב
הנ"ל שלא הי' בה החששות האלו אבל בטעלעפאן שיש לחוש להתעוררות כח החשמל עלעקטריציטעט בודאי יש ליזהר בשבת ואף אם מכה הפעמון ע"י נכרי כיון שאין
7. שו"ת בית שערים חלק אורח חיים סימן סז ד"ה +/הערות/ הגהות
שאין לו שום דמיון כלל לבית הכנסת הישנה ורק להתדמות להם ומשימים נרות מחשמל לפני בואם הביתה שיאמרו כמו שיש בבתי תפלות שלהם וכדומה בנטיעת
8. שו"ת וזאת ליהודה תוכן העניינים אורח חיים
כמין חדר קטן שעולים בו לבתים העליונים ע"י דפיקת כפתור המניע חוטי החשמל, אם מותר לעלות בו ע"י שהגוי יניע את הכפתור ביום שבת קודש הלכות
9. שו"ת אפרקסתא דעניא חלק א סימן קיא ד"ה בדבר מנורה
בשר ביום ג' קודם ניקור - בנסרך ההמסס ובית הכוסות - שחיטה לאור החשמל
10. שו"ת הרב"ז חלק ג (חושן משפט) סימן סו ד"ה ראה זה
הגאון הנ"ל שלא היו בה החששות האלו. אבל בתיליפון שיש לחוש להתעוררות כח החשמל (עלעקטריציטעט) בודאי יש ליזהר בשבת. ואף אם מכה הפעמון ע"י נכרי
11. שו"ת עמק הלכה חלק ב סימן נב ד"ה ונמצא לפי"ז
ונמצא לפי"ז דרק בנר של שמן חלב או שעוה יש רמז לנשמה, אבל בנר חשמלי ליתנייהו לסימנים האלו, ע"כ ודאי דמצוה מן המובחר להדליק נר יארצייט בנר פשוט
12. שו"ת מענה אליהו תוכן עניינים
יש ערעור על טיב השחיטה של השוחט, עליו לעמוד למבחן בפני רב. ג. נסיעה בחשמלית בתוך העיר בשבת אסורה משום מצוות עשה של שביתה. ד. גבאי שלא
13. שו"ת דעת כהן (ענייני יורה דעה) סימן ק ד"ה וזאת לדעת
תעשית הספינות הגדולות, שמושכים אותן אח"כ בהגמרן, ע"י תחבולות זרם חשמלי, להעמידן על מקומן. ואם יזדמן הענין כך אז כל המים האלה יהי' להם דין
14. שו"ת אורח משפט אורח חיים סימן סח ד"ה והנה אם (*7)
בנתינת כלי ע"ג קדירה, אבל סמוך לאש ממש כה"ג דנ"ד, שהוא סמוך להאור החשמלי המחמם עכ"פ הוי חמיר טפי, ויהי' אסור ליתן ג"כ כשהוא במקום שאינו יכול
15. שו"ת משנה שכיר חלק אורח חיים סימן קיז ד"ה ע"ד שהציע
- שטראם הנולד על ידי הדבור שמדברים בטעלעפאן והוא גם כן כח חשמל כח עלעקטריא, ואם כן יש במוליד זה איסור דאורייתא ולא כמו דמשמע מיד יצחק הנ"ל
16. שו"ת משנה שכיר חלק אורח חיים סימן ש ד"ה הדלקת נר
הדלקת נר חנוכה בנר חשמל
17. שו"ת חלקת יעקב אורח חיים סימן כז ד"ה ובדבר שאלתו
ובדבר שאלתו שהוא בחדר אחד עם עוד יהודי אינו חרדי והאחרון מדליק החשמל בש"ק אם מותר לו להנות מהאור בשבת.
18. שו"ת הר צבי אורח חיים א סימן י ד"ה אמנם י"ל
ואזלינן בתר תחילתו וחשיב לשמה כל מה שנעבד אח"כ. וה"נ בטויה של מכונת חשמל, יתכן לומר דכל מה שנעשה אח"כ הוי לשמה, דנגרר בתר רישא שהיה בכח
19. שו"ת מהר"ם איררה סימן נד ד"ה הנתבע טען
אותו מדוע אינו מתקרב אליה. היא נשקה אותו. הדירה היתה מוארת באור חשמל. המקרה קרה בשעות הערב המוקדמות. כאשר דפק על הדלת פתח לו ד' ואמר
20. דובב מישרים חלק א סימן פז ד"ה ב) ועל (*5)
ב) ועל דבר אם מותר ביו"ט שני לקשור את המורה שעות עם החשמל שיכבה בשעה ידועה. והנה אם מותר לעשות כן מערב שבת שיכבה בשבת כבר נודע מדברי
21. שו"ת שואל ונשאל חלק א - אורח חיים סימן עו ד"ה נשאלתי מהחה"ש
נשאלתי מהחה"ש והכולל כמה"ר ר' דוד עידאן הי"ו על מנורת החשמל הנקרא ליכתריסיתי דלא שייך בזה חששא דשמא יטה אם מותר ללמוד לאורו בליל שבת בלתי
22. שו"ת ישכיל עבדי חלק ב - אורח חיים סימן ט ד"ה ע"ד שאלתו
ע"ד שאלתו. בנרות החשמל שנתחדשו מקרוב אם יש היתר לקרות יחידי לאורם בליל שבת דאין לחוש בהם לשמא יטה דאורם זך וצלול ואין מחשיכין כנרות של שמן.
23. שו"ת קול מבשר חלק ב סימן כה ד"ה והנה בהעתק
בשבת, כי עצם יחודו של המיקרופון הזה הוא שהדבור יוצר בעצמו את האנרגיה החשמלית ואינו זקוק כלל למקור זרם חיצוני כי הדבור יוצר בעצמו את הזרם
24. שו"ת משפטי עוזיאל כרך א - אורח חיים סימן ז ד"ה שאלתני יקירי (*2)
חות דעתי: א. בדין הדלקת נר שבת אם אפשר לצאת ידי חובת הדלקה בנר חשמל שאורו צליל ובהיר מכל השמנים והפתילות ויותר משמן זית זך. ב. אם ראוי לברך
25. שו"ת שמחת כהן חלק אורח חיים סימן סט ד"ה עוד ראיתי (*4)
עוד ראיתי להרב מים חיים נר"ו שם שכתב דלטלטל הגביעים של החשמל אסור משום מוקצה מאחר שמקפידים עליהם שלא לעשות בהם תשמיש אחר והוי מוקצה
26. שו"ת שרידי אש חלק ב סימן מו עמוד תפב ד"ה נשאלתי ממדינת (*3)
נשאלתי ממדינת אלזס ע"ד מקוה שמכניסים בו מים ממעין ע"י משאבה חשמלית דרך צינורות הנתונים בקרקע אם כשרה היא. וזה מעשה המשאבה: צילינדער [חרוט]
27. שו"ת היכל יצחק אורח חיים סימן יט ד"ה בקרנו בבית (*3)
בבית החרשת וראינו את מהלך העבודה, עומדת שמה מכונה, צורתה כמו מקרר חשמלי, ושמה יש שעון שמראה את זמני העבודה. המכונה הזאת מעבידה מכונה
28. שו"ת דברי חכמים חלק אורח חיים סימן סט ד"ה ונראה דבחשמל (*2)
ונראה דבחשמל מותר לקרות לאורו כיון דליכא חששא להטייה ולא שייך ביה ענין הטייה. וראיה לזה מהא דאמרו שם /שבת/ (י"ב ע"ב) ונפסקה להלכה, אדם חשוב
29. שו"ת משנת רבי אהרן סימן ד ד"ה ה) עוד (*2)
ה) עוד יש לדון דכיון דההבערה בהחשמל היא גורמת כנראה לחיזוק התנועה שפועלת הקרירות וזה הלא צריך לו, אין לחשוב כלל את ההבערה לפ"ר דל"נ ליה כמו
30. שו"ת חדות יעקב חלק אורח חיים סימן ד ד"ה בענין השאלה
אשר נשאלתי ממכתב בענין המקררים הנמצאים בזמננו כידוע שמקררים ע"י החשמל ומסדרים את זה מערב שב"ק ובתוך המקרר דהיינו הארון המקרר יש מקום
31. שו"ת בצל החכמה חלק ב סימן לב ד"ה ד) אמנם (*5)
באותה ברייתא כמו שהעתקתי. והנה נד"ד שלוחץ על הכפתור להדליק מנורות החשמל בשעה שהזרם מנותק מן הבית דומה למביא עצים לפני שמביא אחר את האור,
32. שו"ת דברי שלום חושן משפט חלק א סימן יא ד"ה נקטינן לדינא
נקטינן לדינא: אין לדון תחילת דין בלילה אפילו כשיש אור מהחשמל וכדומה.
33. שו"ת אגרות משה אורח חיים חלק ד סימן סד ד"ה (א) שלהשתמש (*3)
(א) שלהשתמש בחשמל אף שלא להבעיר כמו לעלות ולירד אל העליות הגבוהות אסור, וכן אף לקרר הפרעזעדיר /מקרר חשמלי/ אסור וכדומה. וכ"ש שאסור להבעיר
34. שו"ת מנחת יצחק חלק ב סימן יז ד"ה והנני בזה (*3)
בזה ע"ד הערת כהד"ג שליט"א, במה שהפליא על מש"כ (בסי' ל"ז) בענין מכונה חשמלית לחרשים אם מותר לצאת עמה בשבת, ולא נגעתי בעיקר החששא לבד שאלת
35. שו"ת מנחת שלמה חלק א סימן ט ד"ה מיקרופון - קולט (*2)
מיקרופון - קולט גלי קול והופך אותם לזרמים חשמליים. השינויים בזרם עם הזמן וכן עצמת הזרם אופיינים לקולות שנקלטו ע"י המקרופון. המקרופון בנוי מקופסת
36. שו"ת דברי יציב חלק יורה דעה סימן ל ד"ה יב) ומכל (*4)
חשש כלל בנ"ד על הכלים שבביה"ח. אך מהיות טוב הנלע"ד עצה להכין פלטה חשמלית מיוחדת עבור העכו"ם, שעיקר כח האש בא ע"י ישראלים העוסקים וגורמים
37. שו"ת איש מצליח חלק א סימן לב ד"ה כמה פעמים (*2)
כמה פעמים נשאלתי מהמוני עם, אודות שלפעמים נכבה אור החשמל בשבת קדש מאליו ואחר זמן חוזר מאליו, אם מותר בזמן שבינתים לסגור הכפתור או להסיר
38. שו"ת צמח יהודה חלק ג סימן צב ד"ה אחלה לשים (*3)
אחלה לשים לבו לפלפולנו בע"פ לברר לי, בענין הוראת הדרג"ק, בדבר החשמל שנפסק בש"ק וחזר ע"י חילול הש"ק, שאסר את המאכלים שהונחו מעש"ק על הכיריים
39. שו"ת ציץ אליעזר חלק א סימן כ פרק א ד"ה קונטרס עין (*3)
קונטרס עין החשמל א. ברורי הלכות בדיני מדליק ומכבה במאור החשמל בשבת ויום טוב ודבור הטליפון /הטלפון/. ב. הדלקת נרות - שבת ונרות - חנוכה וברכת
41. שו"ת אור לציון חלק ב - הערות פרק מא - דינים שונים בעניני חשמל בשבת הערה א (*10)
א. בהזזת כפתור חשמל יש לדון מצד ג' דברים. א. מכבה ומבעיר. ב. בונה וסותר. ג. מוקצה, שהרי הכפתור הוא כלי שמלאכתו לאיסור. והנה בזמן שלא עובר זרם
42. שו"ת מגדנות אליהו חלק ב סימן צא ד"ה ובזה י"ל (*2)
ובזה י"ל במה שנוהגים בכמה מקומות שהמקוה מתחמם בשבת ע"י שעון חשמלי שהועמד לכך מע"ש, ועוררו רבים וטובים שהרי מבואר בשו"ע סי' שכ"ו סי"א וכנ"ל
43. שו"ת שבט הלוי חלק ז סימן רלו ד"ה א. שכיח
קטנות פחותות בשווין מסליל בד גדול, או לוקח שהזמין אצל מוכר מכשירין חשמליים ועל סמך ההזמנה שכר המוכר הובלה וסבלים, ושוב חזר הלוקח והמוכר הפסיד
44. שו"ת יביע אומר חלק ד - אורח חיים סימן לו ד"ה אחרי עתרת (*2)
עומדת מכונת ההסקה שעליה מיכל גדול של מים, והמכונה מופעלת ע"י חשמל או חומר דלק אחר, וכשמדליקים אותה המים שבמיכל מתחממים עד לנקודת חום
45. שו"ת מים חיים חלק ב סימן מג ד"ה ב) הרמקול (*3)
ב) הרמקול הוא מכשיר חשמלי שנוצר להעברת הקול (דוגמת הטלפון) וגם להגברתו (דוגמת רדיו). שני חלקים עיקריים משותפים למכשירים אלה. הראשון החלק
46. שו"ת עשה לך רב חלק ב סימן נא
לתפלה, ובאים הביתה ומקדשים וכו', ואח"כ מחללים את השבת לתיאבון, בהדלקת חשמל, נסיעה וכדומה, ועושים זאת מתוך בורות, או משום ששבויים הם בידי יצרם
47. שו"ת עשה לך רב חלק ה סימן ח (*7)
סבוב כפתור החשמל בשבת בשעת הפסקת הזרם הנני מאשר קבלת מכתבך מיום י"ט אייר דנא
48. שו"ת משנה הלכות חלק ג סימן מה ד"ה אלא שמה (*3)
י"ל דלא דמי דהא כאן הכבוי הוא ע"י שמסיר הבענזין מהנר היינו שיש שם נר חשמלי כידוע וכיון שמסלק הבענזין ואין לו להנר החשמלי מה להדליק
49. שו"ת משנה הלכות חלק ד סימן מב ד"ה הנה ליכנס (*6)
ולברר מעיקר הדין אין הפנאי מסכים כי לזה היה צריך לברר גם מקור דין החשמל כי איכא קצת מבוכה בדינים אלו לפי הנראה וקצת מרבותינו הצדיקים האחרונים
50. תשובות והנהגות כרך א סימן רז ד"ה ו) בפלטה
ו) בפלטה חשמלית שאין בה אפשרות לשנות את דרגת החום מותר להשהות, והיינו מפני שאי אפשר להגדיל ולהקטין החום דינו כגרוף וקטום, ומיהו בשם החזו"א
51. שו"ת מאמר מרדכי כרך א אורח חיים סימן י ד"ה ומזה למד (*2)
כף החיים (סי' תרע"ג אות י"ט) שאין יוצאים יד"ח נר חנוכה בהדלקת נרות ע"י חשמל מכמה טעמים מפני שאין שמן ופתילה, ומפני שמנורת חשמל כמו מדורה
52. שו"ת יחל ישראל סימן כא ד"ה ד. דרשנו
דרבנן, וכך נקטו הרבה מן הפוסקים, אלא שגם לפי"ד הסוברים שבכל הפעלה חשמלית יש חשש איסור תורה הרי לפי"ד הט"ז ע"פ בעה"ת (וכ"מ גם בדברי הרמב"ן
53. שו"ת עטרת פז חלק א כרך א - אורח חיים סימן ז ד"ה תשובה (בתוספת (*2)
בשם חכמי פרובינצא, ועוד, ולכן כתב להתיר עפ"ז לומר לנכרי להדליק את החשמל בביהכ"נ, כשנפסק החשמל באמצע ק"ש משום דהווי צורך רבים שיוכלו לקרוא ק"ש

נ.ב. סיננתי לתוצאה אחת מכל ספר, בחלקם ישנם עשרות ומאות תוצאות

 

[י"ג מידות]

תודה לכל המשיבים,
כוונתי בשורה זו...

האם יש התייחסות לזה בפוסקי הדור בזמנינו?

לחץ כדי לכווץ...

לברר האם יש התייחסות אצל הפוסקים בני זמנינו לגבי השימוש במילה חשמל האם הוא מותר או אסור.

 

[הצעיר שבחבורה]

לברר האם יש התייחסות אצל הפוסקים בני זמנינו לגבי השימוש במילה חשמל האם הוא מותר או אסור.

לחץ כדי לכווץ...

האם השימוש בה, אינו ההתייחסות המשמעותית ביותר?
מעשה רב?

 

[י"ג מידות]

האם השימוש בה, אינו ההתייחסות המשמעותית ביותר?
מעשה רב?

לחץ כדי לכווץ...

ברור.
מעניין אותי מה הטענות נגד דעת ר' יואליש מסאטמר.