הלכות שבת טבילה בערב שבת - מה המקור הראשון? (1 צופה)

[אוהב ספר]

אשמח מאוד אם מאן דהו ידע האם יש לזה מקור לפני האר''י.

 

[איש פשוט מאוד]

מקור הדברים מדברי הזוהר (פ' תרומה דף קלו:) וכתוב שם: רב המנונא סבא כד הוה סליק מנהרא במעלי שבתא וכו'. והאריך בזה האר"י בשער הכוונות (ענין טבילת בער"ש דף סב טור א), והביאו בכה"ח (סי' רס סק"ד והלאה) והרחיב בזה בכל פרטיו ודקדוקיו, ע"ש. גם במורה באצבע (סי' ד אות קלז) כתב אם אפשר יטבול בכל ער"ש. וע"ע בברכ"י (אות ג).

וראה דבר נורא בספר יסוד ושורש העבודה (ש"ח פ"א) וז"ל: ילך להטהר במקוה לכבוד שבת קדש, ובודאי אדם שבלתי טהור הוא מטומאת קרי ר"ל או מזיווג של טבילת מצוה, בודאי חיוב גדול הוא לטבול את עצמו בעש"ק, שלא יכנוס בקודש וטומאתו עליו טומאת הגוף ח"ו, אלא אף מי שעומד בחזקת טהרה מצוה גדולה לטבול בעש"ק כי הטבילה בעש"ק מועיל לקבל נשמה יתירה בשבת, ובלתי טהרת המקוה בודאי לא ישיגנה, עכ"ל.

וכך פסק בבן איש חי (ש"ש פ' לך דין טז), מה טוב ומה נעים ע"פ הסוד לטבול בער"ש כדי לקבל תוספת נר"ן דליל שבת ע"י טבילה, וטבילה ראשונה לטהרה מכל טומאה, ושניה לתקון עון הכעס, ושלישית להפשיט בגדי חול מעל הנפש, ורביעית להסיר ולהפשיט מעליו הרוח שהיה שורה עליו בימי החול, וחמישית היא לכבוד השבת לקבל תוספת והארה של קדושת שבת.

 

[אוהב ספר]

מקור הדברים מדברי הזוהר (פ' תרומה דף קלו:) וכתוב שם: רב המנונא סבא כד הוה סליק מנהרא במעלי שבתא וכו'.

לחץ כדי לכווץ...

אבל לא מפורש שזה מדין טבילה, שמא שם היה רוחץ
כוונתי למקור אחר קודם האר''י

 

[חדושא]

בהקדמה לספר לב אליהו עמוד 48 מסופר שר' אליהו לאפיאן היה מקפיד לטבול בערב שבת גם כשהיה זקן מופלג שהטבילה הייתה קשה לו מאוד, מחמת שנכנסו מים לאוזניו והיה סובל מכך ייסורים, ובגלל זה רצו למנוע ממנו מלטבול ולא שמע והלך לטבול בקביעות.

 

[איש פשוט מאוד]

אבל לא מפורש שזה מדין טבילה, שמא שם היה רוחץ

לחץ כדי לכווץ...

כדי לרחוץ אפשר בבית לא צריך ללכת עד הנהר.
"רב המנונא סבא כד הוה סליק מנהרא במעלי שבתא וכו'".

כוונתי למקור אחר קודם האר''י

לחץ כדי לכווץ...

הזוהר הוא קודם האר"י.

 

[שייף נפיק]

כמדומני שבס' חיי אדם יש ע"ז וכותב שם דברים נשגבים יעוי"ש.