טילים בבני ברק - הבטחת החזון איש | בית המדרש – דיונים תורניים| דף 7 טילים בבני ברק - הבטחת החזון איש | בית המדרש – דיונים תורניים| דף 7
  • עקב המצב המתוח והסכנה המרחפת -היל"ת- על יושבי ציון, נרבה בתפילה ובחיזוק. לקריאת תהילים משותפת ומידע מתעדכן מבית גדו"י - לחצו כאן
נוסף ללוח שנה: 06-15-25, 06-16-25, 06-17-25, 06-18-25, 06-19-25

בספר "תולדות יעקב" אודות הסטייפלר זצ"ל:

אישה אחת שסבלה ממחושים שונים בלבה, והרופאים פסקו לה שעליה לעבור ניתוח לב. במשך מחצית השנה המתינה האישה לתור לניתוח. בהיותה בדרך לבית החולים במונית בלוית בעלה, בקש הבעל מן הנהג לעבור דרך רחוב רשב"ם, כדי שירד להתברך מפי הסטייפלר. כששמע הסטייפלר את בקשתו הגיב: "מה פתאום ניתוח? אין בכך שום צורך! אפשר להאריך ימים בלי ניתוח!"

הבעל ההמום לא ידע את נפשו – במונית למטה ממתינה אשתו, אשר כבר מוכנה נפשית לניתוח, וכיצד זה יוכל להודיע לה לפתע פתאום כי הענין כולו בטל ומבוטל?! נכד הסטייפלר שהבחין במבוכתו, יעץ לומר לו לאשתו שהסטייפלר שלח להיוועץ ברב שך, וכך תעכל האישה במתינות את המהפך. הרעיון מצא חן בעיני הבעל, והוא עלה גם לביתו של הרב שך זצ"ל וספר את סיפורו.

"נו", הגיב הרב שך, "הסטייפלר יודע מה נעשה בשמים, ואם אמר שאין צורך בניתוח- הרי שבאמת אין בו צורך".

ההכרעה הכפולה התקבלה על ליבם של בני הזוג- והם סבו על עקבותיהם וביטלו את הניתוח. וראה זה פלא – לא חלף זמן רב והמחושים שהיו בליבה של האישה נעלמו כליל, והיא שבה לתפקוד מלא כאחד האדם! שנים מאוחר יותר נפטר הסטייפלר, ומאז שבו אל האישה מחושיה וכאביה. שוב חזר הרשרוש בלב, שוב שבה המחלה לתקוף אותה, ושוב המליצו לה הרופאים על ניתוח

כעת פנה הבעל אל ר' חיים קניבסקי שליט"א וסיפר את כל השתלשלות הדברים.

נענה ר' חיים ואמר: " יש מחלוקת תנאים במדרש (ספרי יעקב סי' לא) אם ברכה של צדיק מוגבלת לתקופתו חיותו בלבד, או שהיא תקפה גם מעבר לה. המחלוקת היא מהי מידת קידוש ה' שבקיומה של ברכת הצדיק- כשהתנאים דנים האם גם לאחר פטירתו ניכר קדוש השם שבקיום ברכתו".

"במקרה שלנו", סיים רבי חיים, " הכל מודים שגם לאחר הפטירה יהיה ניכר קידוש ה', שהרי רבינו ברכה שתאריך ימים, ואם חלילה, לא תאריך ימים תצא ברכתו לבטלה! כאן הכל יודו שהמחלה לא תשוב עוד!"

והאישה הבריאה בשנית!

עם כל זאת לא פעם התרעם הסטיפלר זצ"ל על הגישה שהתפשטה גם בקרב בני התורה, למהר לרוץ לבקש ברכת צדיק בכל ענין קטן כגדול, תוך בזבוז זמן יקר של לימוד תורה וקיום מצוות. "אמנם"- הסביר – "יש עניין לבקש ברכות, אך על ידי כך שוכחים את העיקר, הלוא הוא התפילה של החולה עצמו וכל הקרובים אליו. תפילה זו חשובה ביותר, שכן היא אמיתית וכנה ומקובלת לפני הקב"ה יותר מכל דבר אחר!".

לא פעם- נהגו לומר- כאשר נערכת תפילה על חולה במחלה קשה רח"ל ישנה הרגשה כאילו התפילות אינן פועלות, אך תחושה זו בטעות יסודה מפני כמה וכמה סיבות.

ראשית, גם במקרה שנגזרה גזירה- בכל זאת מועילה התפילה להקל על יסוריו של החולה. שנית, לא פעם מועילה התפילה להארכת חייו, ואפילו במקצת, וכל רגע מן החיים הוא יקר מפנינים ואין בכוחינו להעריך את ערכו!

דברי שי''ח
 
טעות.
שמות רבה (וילנא) פרשת שמות
לעולם זקנים מעמידים את ישראל, וכה"א (יהושע ח) וכל ישראל וזקניו ושוטריו ושופטיו עומדים מזה ומזה לארון, אימתי ישראל עומדים כשיש להם זקנים למה כשהיה בהמ"ק קיים היו שואלים בזקנים שנאמר (דברים לב) שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך, שכל מי שנוטל עצה מן הזקנים אינו נכשל, תדע לך כששלח בן הדד אל מלך ישראל שנאמר (מלכים א כ) כה אמר בן הדד כספך וזהבך לי הוא שלח לו מלך ישראל כדברך אדוני המלך לך אני וכל אשר לי, פעם שנייה שלח לו (שם /מלכים א' כ'/) כי אם כעת מחר אשלח את עבדי אליך וחפשו את בתיך ואת בתי עבדיך והיה כל מחמד עיניך ישימו בידם ולקחו, וכי כל מה שתבע בראשונה אינו חמדה, בקש כסף וזהב והם חמדה שנאמר (חגי ב) ובאו חמדת כל הגוים, בקש נשים והם חמדה שנאמר (יחזקאל כד) בן אדם הנני לוקח ממך את מחמד עיניך וגו', בקש בנים והם חמדה שנאמר (הושע ט) והמתי מחמדי בטנם, הוי אומר כל מה שתבע בראשונה חמדה, ומהו כל מחמד עיניך דבר שהיא חמדה מתוך חמדה, זו התורה שנאמר (תהלים יט) הנחמדים מזהב ומפז רב, כיון ששמע מלך ישראל זה אמר אין זו שלי אלא של זקנים היא, מיד (מלכים א כ) ויקרא מלך ישראל לכל זקני ישראל וגו' ויאמרו אליו כל הזקנים וכל העם אל תשמע ולא תאבה, כיון ששמע לעצת הזקנים מיד (שם /מלכים א' כ'/) ויצא מלך ישראל, ויך את הסוס ואת הרכב וגו', הוי ישראל נמלכים בזקנים,​
הראיה שלך יפה
עם זאת, מאד מאד מאד קשה להאמין שכל מה שכתוב כאן הוא רק איזה ענין סגולי - שאל את הזקן בכל נושא, ותאמין שהקב"ה ישים בפיו את ההנחיה הנכונה, גם אם אין לו שום מושג בנושא הזה, והוא יענה לך בלי להבין בזה ובלי להתייעץ עם אנשי מקצוע, וכל כיו"ב.
הרבה יותר סביר שזקני ישראל המדוברים בפסוקים הללו ובמדרש זה - מדובר שהכירו את כל המכלול, וידעו לשאול את השאלות הנכונות את אנשי המקצוע, וכמובן הכירו היטב את הטבע האנושי של בן הדד שכשיראו לו אוצרות כסף - ירשום במוחו שאת המקום הזה כדאי לכבוש, ואח"כ שקלו ברוחב דעתם לכאן ולכאן, ויכלו לייעץ את העצה הנכונה.
אבל לקחת מכאן למציאות שבה ת"ח מופלג אומר דברים בנושאים שאין לו בהם שום הבנה, רק על סמך שהקב"ה ידבר מגרונו - בעיני זו הסחפות שלא כתובה בשום מקום.
ובודאי שאין שום חובה לשאול אותו דברים מהסגנון הזה.
וכי אם ישאלו אותו מה ברכת הבמבה ולא יגלו לו מה זה וממה זה עשוי ומה אופן העשיה - יש לצפות שתשובתו מה שלא תהיה - תהווה באמת הכרעה הלכתית מחייבת?
ספרים כגון אשרי האיש ודומיהם מתייחסים לכל מילה כזו כקדש הקדשים
מה אעשה, אני לא מאמין ביכולת להכריע בדבר בלי להבין בו היטב.
 
הראיה שלך יפה
עם זאת, מאד מאד מאד קשה להאמין שכל מה שכתוב כאן הוא רק איזה ענין סגולי - שאל את הזקן בכל נושא, ותאמין שהקב"ה ישים בפיו את ההנחיה הנכונה, גם אם אין לו שום מושג בנושא הזה, והוא יענה לך בלי להבין בזה ובלי להתייעץ עם אנשי מקצוע, וכל כיו"ב.
הרבה יותר סביר שזקני ישראל המדוברים בפסוקים הללו ובמדרש זה - מדובר שהכירו את כל המכלול, וידעו לשאול את השאלות הנכונות את אנשי המקצוע, וכמובן הכירו היטב את הטבע האנושי של בן הדד שכשיראו לו אוצרות כסף - ירשום במוחו שאת המקום הזה כדאי לכבוש, ואח"כ שקלו ברוחב דעתם לכאן ולכאן, ויכלו לייעץ את העצה הנכונה.
אבל לקחת מכאן למציאות שבה ת"ח מופלג אומר דברים בנושאים שאין לו בהם שום הבנה, רק על סמך שהקב"ה ידבר מגרונו - בעיני זו הסחפות שלא כתובה בשום מקום.
ובודאי שאין שום חובה לשאול אותו דברים מהסגנון הזה.
וכי אם ישאלו אותו מה ברכת הבמבה ולא יגלו לו מה זה וממה זה עשוי ומה אופן העשיה - יש לצפות שתשובתו מה שלא תהיה - תהווה באמת הכרעה הלכתית מחייבת?
ספרים כגון אשרי האיש ודומיהם מתייחסים לכל מילה כזו כקדש הקדשים
מה אעשה, אני לא מאמין ביכולת להכריע בדבר בלי להבין בו היטב.
יש לחלוק על דבריך משום שאותו ת''ח גדול שנשאל יודע אם הוא מבין בנושא או לא, ואם בכל אופן הוא בחר לתת תשובה בעניין אתה יכול לסמוך על שיקול דעתו.​
 
לידידים המוחים
נסו מעט לצאת מהקופסה ולחשוב בלי רגשות פטריוטים בני ברקיים אלא עם מקורות יהודיים רצינים
חשבתי שזה פשוט, כעת שאני רואה שלא - אאלץ לבאר הכל מתחילה...

בדורות הראשונים היה עניין שנקרא 'רוח הקודש'. צדיקי הדור ידעו בידיעה ברורה את מהלכי השמים ואמרו בידיעה גמורה על פי מה שידעו.
בדורות אלו אין רוח הקודש, אבל יש את דברי המהרש"א (איני זוכר כעת את הציון המדוייק) שהביאו בספר אורחות יושר למרן הגר"ח, שגם היום הבורא שם לצדיקים מילים בפיהם ולמרות שהם עצמם אינם יודעים למה זה כך, הם אומרים זאת.

הנה התפרסם בזמנו המעשה המופלא עם השוטר שביקש ממרן הגר"ח ברכה להתמנות למפכ"ל, ובמקום ברכה מרן שאלו האם הוא כהן.
מי שמסתכל בסרטון יכול לחשוב שמדובר בשעה של חוסר צלילות הדעת ח"ו, מה הקשר בין הבקשה לתשובה? מדוע מרן לא עונה על מה שאמרו לו, אלא עובר לנושא שעל פניו תלוש מהנעשה לידו?
אבל עבר חודש ולמפכ"ל התמנה כהן!
זו דוגמה ברורה לרוח הקודש בימינו, ועוד אצל מרן הגר"ח גופא!
ישנם אלפי סיפורים על הוראות של הגר"ח שלא ללכת לניתוח, והייתה רפואה ללא ניתוח. ישנם גם סיפורים על אלו שלא שמעו להוראה והניתוח לא הועיל.

עם זאת, צריך לדעת שהוראת צדיק כמו ברכתו אינה הבטחה. היא אמירה שמסוגלת. עלינו מוטל לשמוע לצדיק, ואם זה לא קורה זה רק בגלל שלא היינו מספיק ראויים לקבל את השפעת הצדיק.
וזה שלא נשמע לצדיק לא ישנה את התוצאה שנגזרה מראש! (כמובן, כוח התפילה יכול לשנות גם גזירה חתומה ואכמ"ל).
ואני אומר זאת כליטאי גמור...

אני זוכה להיות מפעם לפעם (בעיקר במועדים), אצל מרן הגרב"ד פוברסקי ויצא לי לראות לא פעם אנשים שמתחננים לברכה מסוימת, זיווג, זש"ק, פרנסה וכדו'. ומרן מסרב לברך ורק אומר - ברכה והצלחה או כל טוב.
יש לזה סיבה.
משמים לא נותנים לו לברך!
ומי שלא מאמין בזה, חסר לו מעט באמונת חכמים.
 
הודעות שהסיטו את הנושא הוסרו לעת עתה.
נא לחזור להתמקד בנושא האשכול בלבד. הודעה שלא תעמוד בכללים תמחק.
בנוסף בשום אופן אין לכתוב ביקורת על גדול בישראל. יהיה מה שיהיה.
 
בודאי שהבינו היטב באסרטגיה צבאית, אחרת לא היו שואלים אותם.
ועוד אף לאחר ההסתכלות האסטרטגית, יש שאלות הלכתיות שצריכות הכרעת הזקנים.
לענין האסטרטגיה - בוודאי שהם לא היו המבינים הכי גדולים, ומסתבר שהיו לו יועצים שהבינו בזה הרבה יותר טוב.
ומלשון המדרש משמע שהוא הלך לקבל ברכה ובגלל זה הוא הצליח - כמו שנאמר:
שכל מי שנוטל עצה מן הזקנים אינו נכשל, תדע לך כששלח בן הדד אל מלך ישראל שנאמר (מלכים א כ) כה אמר בן הדד כספך וזהבך לי הוא שלח לו מלך ישראל כדברך אדוני המלך לך אני וכל אשר לי, פעם שנייה שלח לו (שם /מלכים א' כ'/) כי אם כעת מחר אשלח את עבדי אליך וחפשו את בתיך ואת בתי עבדיך והיה כל מחמד עיניך ישימו בידם ולקחו, וכי כל מה שתבע בראשונה אינו חמדה, בקש כסף וזהב והם חמדה שנאמר (חגי ב) ובאו חמדת כל הגוים, בקש נשים והם חמדה שנאמר (יחזקאל כד) בן אדם הנני לוקח ממך את מחמד עיניך וגו', בקש בנים והם חמדה שנאמר (הושע ט) והמתי מחמדי בטנם, הוי אומר כל מה שתבע בראשונה חמדה, ומהו כל מחמד עיניך דבר שהיא חמדה מתוך חמדה, זו התורה שנאמר (תהלים יט) הנחמדים מזהב ומפז רב, כיון ששמע מלך ישראל זה אמר אין זו שלי אלא של זקנים היא, מיד (מלכים א כ) ויקרא מלך ישראל לכל זקני ישראל וגו' ויאמרו אליו כל הזקנים וכל העם אל תשמע ולא תאבה, כיון ששמע לעצת הזקנים מיד (שם /מלכים א' כ'/) ויצא מלך ישראל, ויך את הסוס ואת הרכב וגו', הוי ישראל נמלכים בזקנים,
 
זה יכול להיות כל אדמו"ר שהגר"ח בעיניו הוא קודש קודשים,
וזה אומר כולם.
זה לא עניין של לא להישמע להנחיות או לממסד,
אלא אמונת חכמים ברורה ואיתנה.
 
נערך לאחרונה על ידי מנחה:
ראש הישיבה רבי ברוך דב פוברסקי סיפר על תקופת המלחמה שהייתה בשנת תש"ח.

"עכשיו התחילה המלחמה, בשנת תש"ח בן גוריון הכריז על הקמת המדינה, אז מיד הערבים תכננו לכבוש, וגם מצרים היו אחד מהמדינות הערביות, והם שלחו מטוס. היו אזעקות, הייתה פצצה אחת כאן בכביש השחור (רחוב ז'בוטנסקי מ.ו), וכשיש אזעקה היה מקלט בישיבה, אז כולם הלכו למקלט, או יש כאלו שנצמדו סמוך לעמודים של הישיבה".

"אני דבר ראשון שיש אזעקה רצתי לחזון איש", סיפר ראש הישיבה, "זה המקלט הכי טוב שיש, באתי לשם הוא ישב ולמד כל כך שמח שבאתי, החלונות היו פתוחים, שום דבר, דיברנו בלימוד, כך היה".
 
ראש הישיבה רבי ברוך דב פוברסקי סיפר על תקופת המלחמה שהייתה בשנת תש"ח.

"עכשיו התחילה המלחמה, בשנת תש"ח בן גוריון הכריז על הקמת המדינה, אז מיד הערבים תכננו לכבוש, וגם מצרים היו אחד מהמדינות הערביות, והם שלחו מטוס. היו אזעקות, הייתה פצצה אחת כאן בכביש השחור (רחוב ז'בוטנסקי מ.ו), וכשיש אזעקה היה מקלט בישיבה, אז כולם הלכו למקלט, או יש כאלו שנצמדו סמוך לעמודים של הישיבה".

"אני דבר ראשון שיש אזעקה רצתי לחזון איש", סיפר ראש הישיבה, "זה המקלט הכי טוב שיש, באתי לשם הוא ישב ולמד כל כך שמח שבאתי, החלונות היו פתוחים, שום דבר, דיברנו בלימוד, כך היה".
השבוע מרן סיפר את זה בשיעור, ואמר שבכל אזעקה הוא היה הולך לחזו"א.
כששאל אותו בחור מה הראש ישיבה עושה היום, התשובה הייתה "החזו"א נמצא גם היום..."
 
האם הובא כבר השו"ת עם רב שרגא שטיימן?

הבנתי שפורסם באחד האתרים, אבל התוכן יפה מאוד, וכדאי לקרוא.
בעקבות ימי המלחמה עם איראן וירי הטילים מדי יום המעמיד בסכנה את העם בישראל, הונחו בפניו של חבר מועצת גדולי התורה, ראש הישיבה הגאון רבי שרגא שטיינמן, סדרת שאלות בענייני המלחמה - מהירידה למקלטים ועד לפעילות הישיבות ועוד, וראש הישיבה השיב על הכל דבר דבור על אופניו, כשהוא גם מתייחס להבטחת החזון איש זיע"א על השמירה שיש בעיר התורה בני ברק.

החזו"א כך לפי עדים ששמעו ממנו הסביר את עצמו, שזה לא ענין של גבולות מוניציפליות ולאיזה ראש עיר מצביעים, אלא החזו"א אמר שרואה שהעיר מוקפת דפי גמרא ...אם יש אזורים שמוקפים דפי אינטרנט, או גרים שם אנשים שאינם שומרי תורה ומצוות, לפעמים החטא גורם.

שאלה: אז מה למעשה לגבי להיכנס למקלטים?

תשובה: אנשים שואלים כל הזמן האם מותר לרדת למקלט... אין איסור כזה בשום מקום בעולם. אין בזה חוסר באמונת חכמים וכן להיפך. צריך להיות נורמלי. אדם שיש לו ממ"ד בבית ומעדיף להתהפך על מיטתו באמרו סומך על...סתם שוטה .כנ"ל אם יש לו מקלט נגיש במרחק קל, מי מונע ממך! ובוודאי אם האשה מפחדת או הילדים רועדים וכדומה. אבל אדם שנמצא במקום שאין בכלל מקלט זמין רק במרחק, ובשביל זה צריך להעיר את כל הילדים באמצע הלילה, או אם במקלט עצמו עלול להיות סכנות רוחניות, זה מצב אחר. זה מוגדר שאין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמים.

שאלה: יש רבנים שפרסמו שהבטחת החזו"א לא ממש ברור מה המקור, ואם הבטיח, ומה התכוון ואין לסמוך על זה וכו׳...

תשובה: גם לעוד רבנים פנו מרשויות העורף והעירייה שיפרסמו דבר כזה. אבל מי ששמע ממורי חמי הגאון רבי חיים קניבסקי זצוק"ל מאות ואלפי פעמים דברים ברורים וחותכים על מה ששמע מהחזו"א, (והובאו דבריו גם בחוט שני מהגרנ"ק זצ"ל), ומו"ח הביא מהירושלמי שדבריו קיימים אחר פטירתו ,קשה קצת לשכוח את הכל ולנסח מחדש את הדברים בצורה שמשתמעת לשני פנים.

שמעתי שגם דודי הגאון רבי יצחק זילברשטיין, אמר דברים ברורים בעניין המשך קיום הבטחת החזו"א בזמנינו במקומות ששומרים שבת. זה לא סותר שוודאי צריך להיזהר ולעשות כל השתדלות ראויה להישמר, אני אומר לאנשים כל הזמן גם במרכז ב"ב, תשתדלו לא לעמוד ליד קירות חיצוניים שלא יפלו זכוכיות מההדף כמו שראינו שקורה, להשתדל לא לעמוד באוויר הפתוח בזמני אזעקות, גם בגלל הרסיסים ושברי היירוט. אבל למחוק דברים ברורים שסמכו עליהם כל השנים - אני לא מספיק גדול בשביל זה.

שאלה: פורסם גם בשם הגאון רבי דב לנדו, שהוא מתלמידי החזו"א, שאין לסמוך שיקרה נס בשום מקום שהוא וכו׳ ולהישמע להנחיות פיקוד העורף.

תשובה: בוודאי שאסור לסמוך על הנס ובמקום שנקרא נס, ואפילו שלכל כדור יש כתובת, אסור לסכן את עצמו.

יש נקודה נוספת שכנראה רבי דב לנדו רצה לעורר, הרי חזקיהו המלך גנז ספר רפואות והודו לו (פסחים נ"ו), יש סברא פשוטה בזה, שלא היו מתפללים אלא סומכים על ספר רפואות, גם פה היה תחושה שבבני ברק לא צריך אפילו להתפלל, הכל מסודר, יש הגנה ייחודית. באו לעורר אותנו, שאו עיניכם השמימה בתפילה, ובזמן שישראל מסתכלים כלפי מעלה לאביהם שבשמים.

שאלה: כידוע ראש הישיבה הורה מתחילת המלחמה כי 'עולם הישיבות' בכל מקום בארץ מהצפון ועד הדרום חייבים לפתוח שעריהם ללא הפסקה כלל, גם במקומות שקצת יותר מורכבים מכל.

תשובה: ברור שבעת הזאת, בחורים אשר לא תהיה להם מסגרת לימודית מסודרת, ובפרט כאשר התחושה היא שמצווה וחובה להתעדכן בחדשות בכל דרך... וד"ל...זהו איום יותר מסוכן מאיראן . ולכן כל החשבונות הינם אחרים. (ואמנם אחת הישיבות הגדולות עברה ממקומה אבל זה מסיבות אחרות).

שאלה: יש ישיבות ששואלות אולי לאור המצב שהאזעקות הפריעו את שנת הבחורים בלילה כדאי להתחיל שחרית יותר מאוחר, או לחילופין לסיים יותר מקודם בערב מסיבות שונות.

תשובה: בשופ"א. סדרי הישיבה קודש הם! ברגע שבחורים יתחילו להרגיש שהסדרים אינם כסדרם, זה הופך את כל ההרגשה ל'ישיבת בין הזמנים' וממילא הכל מתרופף עדיף שיהיו פחות בחורים בשחרית ושאר נזקים קטנים מאשר שכל האווירה תהיה בקלות יתר..

שאלה: הבן שלי חזר לצורך מסוים לבית, האם לקחת סיכון על הנסיעות חזרה לישיבה ובכלל בבית נראה לי יותר בטוח, יש פה ממ"ד אז אולי עדיף שישהה בבית קצת עד יעבור זעם?

תשובה: מה פתאום, ואם הזעם יעבור עוד חודש? חבל על כל רגע, אין מקום שמור יותר מהישיבה שיסע לשלום ויחזור וה' ישמור צאתך ובואך מעתה ועד עולם.

שאלה: אני מגיד שיעור בישיבה בעיר אחת ומתגורר בעיר אחרת אשתי מאד חוששת מהנסיעה בזמנים כאלה?

תשובה: שלוחי מצווה אינם ניזוקים לא בהליכתם ולא בחזרתם. אין מה לחשוש, ביחוד שזה זכות הרבים התלויה בכם, יתכן שכדאי יותר להשתדל לחזור לפני החשיכה, באופן כללי עושה רושם שפחות זורקים ביום וגם הפחד ביום יותר קל, יש דבר מעניין שבפסוק (תהילים צ"א ה') כתוב ׳לא תירא מפחד לילה מחץ יעוף יומם' המצב כעת שיראים ביום מחץ שעף בעיקר בלילה...

שאלה: הישיבה שלנו נמצאת באזור שאין בו מספיק מקלטים, חשבנו רעיון שבשעת חירום הבחורים ירוצו לחדר מדרגות בבניינים סמוכים.

תשובה: המקום הכי בטוח בעולם זה הבית מדרש וכמה שיותר קרוב אליו, ככל שמתרחקים ממתחם הישיבה זה יכול להיות רק פחות מוגן.

שאלה: אנו גרים בשכונה מעורבת, ובמקלט מגיעים גם תושבים שאינם שומרי תורה ומצוות ורח"ל חלקם מגיעים בעיקר כשהאזעקה באמצע הלילה בצורה פרוצה ממש.

תשובה: אם יש 'פריצות', זה הפיגוע בעצמו, ויותר מסוכן מהכל, עדיף שישאר בבית, אבל שיהיה בחדר פנימי.

שאלה: יש לי שכן שיורד עם הסמארטפון שלו למקלט, האם זה מסכן את כל יושבי המקלט ועדיף להימנע מלרדת לשם?

תשובה: הוא מראה לכולם דברים לא טובים שם? אם כן זה בעיה. אבל אם הוא סתם מתעסק לעצמו, מה זה ענין שלך? קח איתך ספר תהילים ותסתכל בפנים.

שאלה: יש לנו חתונה בעיר מרוחקת שהוקדמה לשעות אחה"צ וגם כך כמעט אף אחד לא מגיע, האם זה סיכון לנסוע?

תשובה: אם באמת ההגעה שלך תשמח חתן וכלה זה מצווה, ושלוחי מצווה אינם ניזוקים.

שאלה: יש לי אמא סיעודית מבוגרת מאד שנמצאת אצלי בבית, בשעות האזעקה אין שום סיכוי בעולם להעיר אותה ולארגן אותה ולהספיק להגיע למטה, האם להשאיר אותה לבד ולרדת למקלט, או להשאר להרגיע אותה?

תשובה: היא 'השמירה' שלכם, זכות 'כיבוד הורים', תעמדו בשעת האזעקה כל אנשי הבית סביבה ותהיו מוגנים.
 

הודעות מומלצות

''וידבר ה' אל משה לאמור, דבר אל בני ישראל...

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון