בכוחו של מרנא הגרח"ק זיע"א - שכמובן לא יאמר כן ברוב ענוותנותו,
שים לב -
אתה מסלף את דבריו של מרן הגר"ח!
מרן הגר"ח אמר להדיא כי הוא לא מבטיח אלא הבטחת מרן החזו"א ממשיכה.
אתה טוען כביכול מרן הגר"ח הבטיח?
המקסימום שאתה יכול לטעון הוא שזכותו של מרן הגר"ח הגנה
בלי הבטחה ובלי אמירה.
אבל אם כן, מחויב אתה לומר
שלא הסכימו עם מרן הגר"ח בשמים בפרשנות הבטחת מרן החזו"א.
ואת זה כמדומני אתה לא מוכן לומר...
אם כן, כמו שאמרתי - קיימת סתירה לוגית בדבריך.
ולזה הבאתי דוגמת כואב הרגל שנענה שילמד 'כיצד הרגל, ובזה כו"ע מודו שאי"ז קיים כי אם בזכות ברכתו, ומי שיעשה כן עתה לא יהני ליה מידי, ואף דמרנא אמר 'לעולם', רמה לתלות במרנא החזו"א, בזמן שהמציאות העכשווית מוכיחה למי שלא ידע כן עד כה - שזכותו של מרנא הגרח"ק היא ורק היא עמדה לנו למליץ.
לא דומה משום כיון.
ואפרט -
מרן הגר"ח הורה לפלוני שאם ילמד כיצד הרגל ירפא.
הוא לא פרסם מכתב, לא אמר לרבים, לא דיבר על כך בציבור.
הוא ענה לשואל ספציפי.
אם יבוא אליו אלמוני יתכן והוא לא יקבל את התשובה הזו.
זה תלוי אך ורק באמירה ספציפית של מרן הגר"ח, וכל עוד הוא חי האמירה קיימת, לאחריה כבר לא.
(ואגב,
גם באותו אדם, יש סיפור עם הסטייפלר שאחר פטירתו הפסיקה הסגולה)
לעומת זאת - כאן מדובר על מכתב שפורסם בהוראתו של מרן הגר"ח, ועשרות אם לא מאות אנשים שמעו מפיו את ההוראה הזו כהוראה כללית.
כך שגם אם אלמוני וגם פלוני שווים בזה,
וזה לא תלוי באמירה הספציפית אלא בהוראה שנקבעה.