ויקרא טריפה לאחר ההקדש בקרבנות בני נח

[גרינפלד]

מתוך ה'מגדלות מרקחים':
מן הבקר (א ג)

בתורת כהנים איתא דמהא דכתיב "מן הבקר" ממעטינן טריפה, ומובא במנחות ה: ואמרינן שם ו. דצריכי ג' קראי למעוטי טריפה, חד לטריפה מלידתה שלא היתה לה שעת הכושר, וחד לשהיתה לה שעת הכושר ואחר כך נטרפה, וחד לשהקדישה ואחר כך נטרפה.

והנה בבני נח יש אומרים שג"כ טריפה פסול להקרבה, כמו שמחוסר אבר פסול בבני נח כמבואר בזבחים קטז. וילפינן לה ממה שנאמר לנח להכניס לתיבה דוקא "מכל החי" דהיינו בהמות שחיים ראשי איברים שלהם, והרי נאמר לנח גם להכניס בהמות שאינן טריפות, כמבואר בסוגיא שם, וא"כ גם טריפה פסולה בקרבנות בני נח. [אמנם בתוס' רבינו אלחנן בע"ז ה: כתב שטריפה כשרה לקרבנות בני נח, דמה שנצטוה נח להכניס שלימות ולא טריפות הוא רק משום קיום העולם שטריפה אינה חיה ואינה יולדת, ולא משום שפסולה לקרבן, ועי' בתורת הבמה פרק כ"ב סי' ט' שהאריך בביאור השיטות בזה].

וכתב בדרשות הרז"ה (פרשת בא) לחדש, דבבני נח פסול טריפה הוא רק אם נטרפה קודם ההקדש, כיון דאיכא רק חד קרא, דבעינן "אתך" בדומין לך, א"כ מינה איכא למילף רק לטריפות קודם ההקדש, כמו בזמן נח שהנידון היה בשעת ההכנסה לתיבה קודם ההקדש, אבל להקדישה ולבסוף נטרפה אין עוד קרא, וממילא כשירות בבני נח.

אמנם מדברי רבינו חיים פלטיאל (לקמן יד) מבואר דלא כן, שהקשה למה לי קרא למעוטי טריפה בקרבן ישראל, תיפו"ל דפסול אפילו לבני נח. ותירץ בשם מורו הרב, דכיון דאישתרי מליקה בישראל, והרי כל מליקה היא טריפה דשובר את המפרקת תחילה [עי' מנחות מה.], על כן ס"ד דטריפה כשרה, עי"ש. ואי נימא דבבני נח טריפה לאחר ההקדש כשירה, א"כ לא הותרה טריפה לישראל במליקה, דהא הוי טריפה דלאחר ההקדש דכשירה בבני נח. ועל כרחך דס"ל דלבני נח אין חילוק בזה ואף בנטרפה לאחר ההקדש פסול, וצ"ע.​

 

[גרינפלד]

[]אמנם מדברי רבינו חיים פלטיאל (לקמן יד) מבואר דלא כן, שהקשה למה לי קרא למעוטי טריפה בקרבן ישראל, תיפו"ל דפסול אפילו לבני נח. ותירץ בשם מורו הרב, דכיון דאישתרי מליקה בישראל, והרי כל מליקה היא טריפה דשובר את המפרקת תחילה [עי' מנחות מה.], על כן ס"ד דטריפה כשרה, עי"ש. ואי נימא דבבני נח טריפה לאחר ההקדש כשירה, א"כ לא הותרה טריפה לישראל במליקה, דהא הוי טריפה דלאחר ההקדש דכשירה בבני נח. ועל כרחך דס"ל דלבני נח אין חילוק בזה ואף בנטרפה לאחר ההקדש פסול, וצ"ע.[/]​

והוסיף ה'מגדלות מרקחים' בהערה:
ובגור אריה כאן כתב, דזה פשוט דבכל הפסולים אין לחלק בין קודם שהוקדשו לבין לאחר שהוקדשו, ורק בפסול טריפה שהוא משום דכתיב "ממשקה ישראל", ס"ד דדין זה הוא רק בשעת ההקדש, דבעינן שיהיה מותר לישראל, אבל לאחר ההקדש הרי בלא"ה תמיד אינו מותר לישראל דהא הקדש הוא [כן נראה ביאור דבריו שם]. ולפי"ז נראה דכל הס"ד לחלק בין קודם שהוקדשה לבין לאחר שהוקדשה הוא דוקא בישראל, דפסול טריפה איכא למיתלי ב"ממשקה ישראל" דאינו כשר להם לאכילה, אבל לב"נ דטריפה מותרת להם באכילה, על כרחך דפסול "טריפה" הוא ככל הפסולים, וממילא אין לחלק בזה בין קודם ההקדש לבין לאחר ההקדש, ופסול בכל גוונא.​